אל אחד

איזו חומד את, מחכה לי על שולחן הקפה בתנוחה שאתמול גימרתי אותך לתשישות,

עירומה ומפוסקת, ישבנך מורם באוויר חושפת את נקבייך, ראשך מונח מחויך על השולחן,

ולא, ממש לא, זה לא יהיה היום כמו אתמול, אתמול היית מסופקת ואני אפילו את מכנסיי לא הפשלתי,

היום תורך להוכיח לי כמה מגיע לך לשרת אותי, כמה את רוצה להיות שלי,

מאגרף את ידי בתוך שיערך, מושך וגורר, ואת זוחלת נאבקת ואפילו קצת מחויכת,

משוחררת על רצפת חדר האמבטיה כמו כלבה שלא יודעת שהיא הולכת להיות מקולחת,

יושבת על הרצפה, מקשקשת בזנבך בעוד אני פושט את בגדיי, וכשאיברי נחשף מולך את מקפצת לעברו,

לראות את פנייך הניסטרות בידי ממש עונג, למה את קופצת?, תשבי במקומך בסבלנות!,

האמבט התמלא לכדי שלולית שלאט גובהת. אני מתיישב בשלולית החמה ומסמן לך להתקרב על ברכייך,

מתיישבת קרוב ומבינה בלי רמז, נשענת לעברי מנקה ומלקקת את גופי בלשונך ובספוג,

נשען לאחור מאזין לך מנגנת על גופי ושרה בנשימותייך, ידי מונחת על גבך מלטפת ואת מאושרת ללא ספקות,

מכף רגל ועד ראש כל קימור גבעה ועמק בגופי, מלטפת מקרצפת, מבריקה את גוף האל שלך כמו פסל ברונזה עתיק,

אני נעמד כשאת מסיימת, מהנהן לעבר המגבת ואת במרוצה נעמדת מנגבת כל טיפה מלקקת ומנשקת ברכות את הטיפות האחרונות

אני מחייך ואת מנסה לנשק לשפתיי, התקרבת וכמעט נגעת אך ידי נשלפה ממקומה ובמשיכת שיער הושבת למקומך ברצפה,

מסמן לך באצבעותיי להיצמד לרגלי, וככה אדון וכלבה הולכים לחדר המיטות, אני מתיישב על המיטה, את על הרצפה יושבת,

מלטף לראשך, מביט ארוכות בעינייך המחייכות, אוחז בעורפך מצמיד את פיך לאיברי המוצק,

את מנסה בידייך לגעת וחוטפת על גב ידיך מכה, משיבה את ידייך מאחורי גביך וממשיכה לשואב את איברי לתוך גרונך במרץ,

ידי נאחזת בשיער ראשך מכוונת את הכלי שאת למקומות הנכונים, מעקב את תנועותייך, מעקב את נשימתך,

וכשאת טועה זה כל כך חמוד איך שאת מקבלת סטירה וממשיכה לנוע על איברי בלי לעצור,

מחוברים עד שתלמדי להכיר בפיך כל קימור ומהמורה, דמעות מעורבבות עם רוק יורדות על אשכיי,

מנעימות ומשפרות את העבודה שאת עושה בי, נושמת עליי, מרגישה את המתיקות שלי בפיך,

וכשנרגעת מספיק, ולמדת כל כך טוב עד שבלי עזרתי את עושה הכול כמו שצריך כמו שאני אוהב,

אני קם, ומושך אותך אליי, מקרב ומנשק ללחייך, החיוך על פנייך הוא עונג מושלם בשבילי,

אני מסמן לך לעלות על המיטה, ומיד את מצייתת, מרימה את ישבנך באוויר ובידייך מפסקת,

ואני יודע בדיוק את הטריק שלך, מנסה לפתות אותי בזנותך, אבל את ההפלקה הזאת שכחת מאתמול,

גופך מתקפל, תתיישרי אני פוקד, ואת בהססנות מבצעת, ובשנייה שגופך נעצר במקומו הנכון אני מפליק בך שוב,

ושוב את מתעלמת ממה שאמרתי, זזה ומתקפלת, אני לא אומר כלום, רק ממתין שתביני,

את מנסה להביט בעיני, מבט מתחנן שממנו יש רק להתעלם, דקה ארוכה לקח ולבסוף את חוזרת למקומך,

והפעם רק צליל בכי קט נשמע לאחר צליל המכה בישבנך, שוב ושוב עד שהצבע שאני כל כך אוהב מופיע

וזה לא כמו אתמול שרק קולות וגניחות הנאה בקעו שידי פגשה את ישבנך המוצק,

עכשיו זה אמיתי ואת מבינה שזה הזמן להיענש ולא ליהנות, כי ניסית בלי לבקש,

וכשחשבת שזה לא ייגמר, וכבר איבדת תחושה, ודמעותייך יצרו כתם רטיבות בסדין הלבן

זו בדיוק הנקודה שלה חיכיתי, ובלי הכנה אני חודר עמוק וחזק, לתוך החום והעדינות שלך,

הפה שלך נפער במתיקות מופתעת, והקולות שבוקעים מפתיעים אפילו אותי,

את מתפתלת בידיי האוחזות במותנייך, מתכווצת על איברי העמוק בתוכך, מפלס את דרכי, מפסל אותך לצורתי בפעם הראשונה,

וכשההתכווצויות שלך סביבי מתחזקות, את סופגת את ידי המצליפה חזק, אל תגמרי אני אומר ואת מהנהנת בחיוב,

ממשיך להידחף בתוכך חזק עמוק לאט, בוחן כל פינה בפעם הראשונה,

משייך כל טיפה של רטיבות לעצמי, ננעץ ועוצר, את מזיזה את ישבנך כהמשך לתנועותיי,

ואני נאחז בשיערך, מושך אותך אליי אוזנייך קרוב לשפתיי, אם לא אמרתי לך לזוז את לא זזה מובן?

כן אדוני את מלטפת לי באגו, אני מוריד אותך חזרה למקומך, לא זז בתוכך,

את בכיווצייך מתגרה בי, לא אמרתי שמותר לך לכווץ אני אומר, ואת מפסיקה ומשחררת,

בשקט רק נשימותינו נשמעות, אני מניע אותך לאט על איברי המשפד,

קצת עמוק קצת פחות, נשימותייך מתעצמות, ושוב מהמעט שנתתי לך את מכווצת,

אני נשלף מתוכך, אז ככה את לא מקשיבה? עכשיו תלמדי לשחרר!

ידי מושכת בשערות עורפך, אצבעותיי נדחפות לגרונך, תרטיבי טוב טוב לטובתך אני אומר,

את מביטה בי ונראה שאת יודעת מה הולך לבוא, כי במבטך יש נצנוץ של פחד מעורב עם נצנוץ של סקרנות,

ידי יוצאת מפיך, ובמקום חודר איברי, תרטיבי טוב טוב לטובתך, ואת מתאמצת ובתנועותייך מבקשת סליחה ורחמים,

הרטיבות מאצבעותיי חודרת לחור ישבנך, את מתעקלת, מנסה להתחמק, בידי השנייה מצמיד את ראשך ומשפד,

כשאצבעותיי בתוך ישבנך גרונך נפתח לאין סוף, כבר שתי אצבעות עמוק בתוכך, ואת מתנשמת בכבדות מאפיך,

אני נשלף מגרונך, וחוטים של רוק נוזלים מאיברי הזקור, בידי מצמיד את ראשך למזרן,

ישבנך מתרומם קלות לאוויר, כפות רגלייך מתאגרפות כשאיברי דופק על דלת נקבך,

אני חודר ואת צרה, עמוק עד הסוף, עד שאשכיי נוגעים בשפתייך התחתונות מרגישות את רטיבותך,

וכך אני נעצר, ואת נאנקת, מתנשמת בכבדות, בקולך מצייצת, אני נשען מעט קדימה לעברך,

תנשמי עמוק אני לוחש, וכך את עושה מספר פעמים שאני בתוכך,

אני מתחיל לנוע, ואת כל כך נעימה לי, כל כך צרה, לאט לאט משחררת,

לאט מכל אזיקיי חייך משתחררת, מתחילה לגנוח מעט מהנאה מעט מכאב,

תגעי בעצמך אני אומר, וידך במהירות ננעצת בין שפתייך, מלטפת גם אותך וגם אותי,

וככה אנחנו ממשיכים לרקוד, בחדר הזול הזה, במיטה הרחבה הזו,

וקשה לך אני יודע, את מנסה למצוא את העונג שלך, את מתכווצת עליי וזה כואב לך טיפה,

ואני גם קשוב וגם לא, לא ממהר, נותן לך את הזמן להתרגל,

אני יוצא בעדינות, מסובב אותך על גביך, את מביטה בי ואני חוזר לתוכך איפה שנעים לי ולך יחד,

את מחויכת נהנית מכל דחיפה, מתאפקת לא לגעת בעצמך, מתאפקת לא לגמור,

אני רואה ומרגיש, ומהנהן בראשי לשלילה, לא עכשיו, כי עוד לא בא לי שתיעלמי באורגזמה שלך,

ממשיך עמוק יותר וחזק יותר, רואה כמה זה כבר כואב לך ובוער לך להשתחרר,

את מהנהנת בחיוב אליי, מבקשת את אישורי, מה את רוצה? אני שואל בשקט,

לגמור אדוני, את צועקת, אני מחייך, מושך את התשובה עוד קצת,

הסבלנות הורגת אותך, בעינייך מופיע תמונה, את על ברכייך מתחננת,

אני נשען קדימה, תגמרי, לוחש באוזניך, ואת מתכווצת, צורחת, צועקת, גומרת, מתפרקת לרסיסים,

ובאותה שנייה, ההתכווצות שלי מגיע לשיאה, ואני נפרק לתוכך,

נשכבים אחד ליד השנייה, מתנשמים, ונושמים אותנו, את מלטפת ואומרת תודה,

אדוני רעב? את שואלת ובעצם אומרת, את קמה מתלבשת ונעלמת מעבר לדלת,

כעבור דקות את שבה,אני יושב על הספה צופה במסך, ואת מאכילה אותי על ברכייך מאפים מתוקים,

אני מלטף לשיערך, מלטף ללחייך, את מתרפקת ומנחיה את ראשך כל ברכיי,

כל כך מתוקה, עייפה ואפלולית, נרדמת על אדונך, שלומד לאט לאט כל פינה בגופך