שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אל אחד

אל תפחדי ממי שאת, אל תפחדי ממי שאני, אל תפחדי לממש ולנסות, אל תפחדי
לפני 10 שנים. 8 בדצמבר 2013 בשעה 20:40

את עדיין לא מכירה אותו במאה אחוז, הוא עדיין זר לך

אחרי השיחות הארוכות והחמות שהעבירו בך גלים של חום ורטיבות

אחרי מפגש לקפה ושיחה, ופגישה קלה במקום שהיו בו לפנייך אחרים

הוא מוביל אותך במעלה מדרגות זרות, ראשך מושפל מבטך מקובע ברגלייך

מביטה בצעדי כפות רגלייך היחפות והמטופחות מטפסות על לוחות שיש מקורצפות

ידו החמה אוחזת בעורפך, וכשנגמרות המדרגות ידו מתאגרפת בשיערך "על הברכיים" הוא פוקד

את יורדת על ברכייך, נוגעות ברצפה קשה והקרה, מורידה את ידייך לרצפה והוא מושך את שיערך חזרה מעלה

"לא אמרתי על ארבע, תקשיבי טוב שאני מדבר, מבינה?, קולו מרעיד את אמיצותך, את מרימה מבטך אליו בכדי לענות

עוד לפני שמבטך הגיע לצווארו הוא סוטר לך משפיל את מבטך חזרה, "את תעשי רק מה שאני אומר, מובן?", "כן אדוני" את בשקט עונה

הוא מוביל אותך במסדרון הצר, אוחז בשיערך, מטה את ראשך לירכו, ברכייך כבר כואבות ממשקל גופך

מלפנייך ניצבת דלת, הוא מושיב אותך ופותח את הדלת, במבט חטוף החושך שבחדר מסתיר את תכולתו

את מובלת פנימה, הדלת נסגרת ומסתירה את החדר כולו בחשכה, הוא מצמיד את ראשך אל הקיר הקר,

צעדיו נשמעים מאחורייך, הוא מדליק את האור, "קומי" הוא פוקד, את נעמדת מול הקיר הלבן, "תסתובבי".

הוא יושב על כיסא לבן, ומסביבו מחשף חדר שינה שנראה רגיל ובנאלי, את מנסה לחפש בעינייך מה טומן החדר בשבילך

הוא קם במהרה וסוטר לך, "עיניים לרצפה", את משפילה מבטך, חום המכה מתפשט בפנייך, נשימותיו קרובות לגופך

מגע ידו העדין מלטף את כאבך, הוא שב למקומו בכיסא, "תתפשטי", את כבר לא מהססת זו לא הפעם הראשונה

כשהחולצה יורדת הבושה מציפה חזרה, תנועותייך מאטות חושפת את שדייך, מורידה את המכנס

"תישארי ככה", את עומדת מולו בתחתונים, הוא קם לעברך, את נרתעת קלות, הוא אוחז בזרועך בולם את תנועתך

מסתובב סביבך ובידיו בוחן את גופך, אוחז בישבנך, אוחז בבטנך, סוקר כל פגם ולו הכי קטן מלטף צלקות

בעודו חופן את בשרך הוא מסביר את מילות הביטחון, את מהנהנת להסכמה, הוא מתעקש שתחזרי עליהן

כשסיימת הוא מתרחק, מסובב את גבו לרגע ושב כשבידו גאג, "עכשיו נבדוק כמה את זוכרת את מילות הביטחון שלך"

הוא חוגר את הגאג על פיך, קושר את ידייך מאחורי גביך ומותח אותן כלפי מעלה, הידיים ננעלות כשגופך מוטה לרצפה

בעוד הרוק מפיך זוחל מטה בורח מחלל פיך, הוא נעמד מאחורייך מפשיל את תחתונייך, ידיו החמות מלטפות את רגלייך כשהתחתון מובל לרצפה

"תפסקי" הוא אומר בעוד ידיו דוחפות את רגלייך החוצה, ידייך נמתחות מעל, גופך מתקפל לרצפה

מלפנייך על הרצפה כבר הצטברה שלולית קטנה, ידו החמה נדחפת בין רגלייך, אצבעותיו ממששות את נקבייך

"כבר את רטובה, זונה!", הוא דוחף אצבעותיו לתוכך מרגיש את רטיבותך, וכשהאצבעות יוצאות רטובות וחמות

הוא משתמש ברטיבות שלך וחודר באצבעותיו הלחות לישבנך, ואחרי שהוא בוחן אותך מבפנים בידיו הוא שולף אותן החוצה

מפליק לישבנך, לא חזק מספיק בכדי שתגיבי, הוא קולט את חוסר התגובה שלך ומתרגם זאת כהתרסה, הוא ציפה לכך לכן הפליק לא חזק

הוא מפליק חזק יותר, את לא מגיבה בכוונה, אם רק היית רואה את החיוך שלו היית יודעת שגם הוא עושה בכוונה

מהפעם השלישית כבר לא יכולת להתעלם, צליל השבירה על ישבנך התערבב עם צליל אנקת גופך

הוא חוזר בעקביות על אותה עוצמה ואותו מיקום, החזרה מגבירה את הכאב בישבנך הבוער, האנקות הופכות לגניחות

נשיכת הגאג לא עוזרת, עכשיו גם הלסת שלך כואבת, גופך מסתובב עם כל מכה, והוא בידו מחזיר אותך למקומך

קצב המכות מתגבר, הוא מחמם את שני לחייך האחוריים, וכשהצליל מגרונך בוקע חזק הוא עוצר

מלטף בעדינות, מצמרר את עורך הכואב, את נרגעת למגע ידו המלטפת, ידייך כואבות ומתוחות, שרירייך שורפים

הוא מפסק בידיו את ישבנך ומחדיר פלאג מתכתי וקר לתוכך, רגלייך נמתחות, את נעמדת על קצות אצבעותייך

שילוב החום מלחייך והקור מתוכך מערבב את חושייך, במשיכה הוא מוציא את הפלאג, וכעבור רגע מחדיר אחר רחב יותר

נקבך נמתח מבפנים, הלחץ מתערבב עם הכאב, ידו מלטפת בין רגלייך, מוסיפה תחושה חדשה של עונג למערבולת הרגשות

ידו החמה נעלמת, ובמקומה חפץ זר נוגע, בלחיצת כפתור רטט עז חוצה את גופך, מפלח את הכאב ומפנה מקום לעונג

"תבקשי רשות לפני שאת גומרת, מובן?" הוא אומר, בצלילים המומים מבעד לגאג את עונה, העוצמה לא נחלשת

נטפי הרוק מפיך לא עוצרים לנטוף, הרטט העז והלחץ מישבנך מביאים אותך לשיא במהירות, את צורחת כמתחננת לגמור

"לא הבנתי" הוא עונה, את מנסה שוב אך לא מצליחה לבלום את עצמך מלהתפרץ, "אמרתי לך לבקש רשות, נכון?"

בקולות המומים את מנסה לענות, הוא מסיר את הרטט ממך, את נוזלת לרצפה, ידייך התלויות מחזיקות את משקל גופך מליפול

הוא נעמד מולך, ידיו נאחזות בפטמותייך מסבבות וצובטות, את משחררת צליל אנקה, הוא מצמיד מצבטי מתכת לגופך

הכאב החד מחדד את כל חושייך, הוא מושך קלות בידו את השרשרת המחברת בין המצבטים, הכאב מתעצם

"את תבקשי מעכשיו?" את מהנהנת בראשך לחיוב, הוא מחייך, מסיר את הגאג, הוא שב לעמוד מאחורייך

בידו האחד הוא מצמיד את הפלאג עמוק יותר, ובידו השנייה מצמיד את הרטט לאיברך הנוטף

רגלייך מיד רועדות, תנועותייך מניעות את שרשרת המצבטים מעצימות את הכאב משדייך

שוב את מתקרבת להתפרצות, בגניחה עזה את מתחננת "בבקשה אדוני אני רוצה לגמור", "מה" הוא עונה בתהייה מכוונת

"בבקשה אדוני אני יכולה לגמור?", השקט הרגעי חולף כמו נצח בעוד זרמים של עונג עוטפים את גופך הרוטט

את נושכת את שפתייך ממתינה לקולו, "תגמרי" בעודו אומר את כבר מתפרצת, גלים של חום וחשמל שוטפים את גופך

הוא לא מרפה מהרטט בין רגלייך, את מנסה להתחמק, והוא לא פוסק, מוציא ממך זיקוקים של עונג שוב

את גונחת, צורחת, משתוללת, מתפתלת, כמו בובה על חוט, גופך רפוי אחרי כל גמירה ושוב נמתח, הוא עוצר

את מתנשמת, בולעת כמויות של אויר, חום וקור שוטפים את גופך, מזיעה ורטובה, "עשית לי כאב ראש" הוא משיב את הגאג לפיך,

הרטט שב למקומות, את נוטפת מהפה ובין רגלייך, הרוק נוזל על גופך הרותח, מקרר, מתערבב בין רגלייך

הוא פורק אותך שוב, את דומעת מעונג, במכה כשאת גומרת בפעם המי יודע כמה הוא משחרר את החבלים מידייך

את נושרת לרצפה, הוא תפוס את גופך, מונע ממך מכה, הוא מתיישב על הרצפה, את יושבת בחיכו נוזלת

הוא אוחז בצווארך מרים את ראשך אליו, את מביטה בו, הוא מחייך אלייך מחמם את נפשך המעונגת

הוא מסיר את הגאג מפיך המתנשם והנוטף, שולף מתוכך את הפלאג שנשכח מעצמך, חוסר נשאר בישבנך

הוא מקרב את שפתיו, את מקרבת חזרה, כמעט נוגעת והוא מתרחק, הוא מתקרב ואת שוב מנסה, הוא שוב מתרחק

מביט באיסור בעינייך, את מביטה בו כמבינה, הוא מתקרב, את לא זזה, הוא ממתין רגעים ארוכים, מתקרב ומנשק אותך בעוצמה

גופך מצטמרר למגע שפתיו הרכות, ידייך אוחזות בו לא משחררות, הוא אוחז בגופך החלוש, מצמיד אות אליו חזק

וכשהנשיקה נגמרת, את מביט בו מביט בך, הוא נעמד במהרה, מותיר אותך על הרצפה הקרה חסרה ממנו

הוא מחפש ורוכן מאחורייך, על צווארך הוא עונד קולר עור, ובידו הרצועה, הוא שב לכיסא שלו, מתיישב

את מסתובבת אליו, יושבת על ברכייך, זוכרת כל מה שנאמר לך, מבטך שקוע ברצפה, על פנייך חיוך מרוח

מתרגשת להיות שלו, מחכה לפקודותיו, אם היה לך זנב היית מקשקשת בו בחוזקה ובמרץ

הוא קם, מתקרב, רוכן לעברך, מלטף את לחייך, מלטף את צווארך, את מתענגת על מגע ידו המפנקת

כמו ברק, היא חונקת אותך, ועדיין את מקשקשת בזנבך

ההמשך יבוא......

Delightfully Rude​(נשלטת) - אוהבת אוהבת אוהבת!!!
לפני 10 שנים
Justagirl​(נשלטת) - גם אני ;)
לפני 10 שנים
מונותאיזם​(שולט){lola26} - תודה לכן,
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י