אל אחד

כמה גשום, הרחובות שטופים ומנצנצים באורות הרחוב,

אנשים נוסעים לאט מידיי במכוניות מבריקות,

ואני, אני יוצא מהאוטו, אוסף את החפצים שיעשו לך ולי נעים וחם,

צועד בין הטיפות, ברחובות זרים לדלת זרה, נכנס לחדר חדש ומרגיש בבית,

פושט את המעיל, מסיר את הצעיף, מדליק אורות וחימום,

מכין לי כוס תה, מתיישב בקצה המיטה ומחכה,

כואבת לך הבטן, חוקן פעם ראשונה, תמיד יש פעם ראשונה,

אינטליגנטית בטעם זהה לשלי, חוששת, מתרגשת, מחממת,

את מתקשרת את כאן, הכתובת שנתתי לך לא הייתה מדויקת, בכוונה, אני מודה,

אני יוצא לקראתך, את המעיל השארתי בחדר, נרטב ומרוגש,

בלונדינית חמודה במעיל ומטרייה, בצעדים קטנים מדלגת בגשם,

אני מוביל אותך לחדר, את סמוקה, מתרגשת וקפוא מקור,

קר לך, המילים יוצאות מבולבלות מסערת הרגשות שבך,

אני אוחז בידיך הקרות כי ביקשת, מושיב אותך על המיטה לצידי, מנסה לנהל שיחה,

את נסערת מידיי, קמה ומתיישבת, מחפשת את מקומך, נבוכה ומתרגשת,

"תורידי את המעיל והצעיף" וכך את עושה,"שבי" אני אומר לך ומצביע על הרצפה,

כמה שהחיוכים שלך מתוקים, את נבוכה, אבל על הרצפה את מוצאת את מקומך,

על הברכיים, אני מביט בך עמוק, מחמיא לך על יופייך, זה מביך אותך, אני ממשיך,

אני פורש מלפניך את החוקים, משחק קצת במילים ובמספרים,

וכשתורך לענות את מתבלבלת, חמודה, כבר בא לי אבל אני מתאפק לא לנשק אותך,

"תעמדי, תתפשטי", אני מתרווח בזמן שאת מולי פושטת את בגדיך

כמו ילדה את שואלת אם להתפשט עד הסוף, אני מחייך את התשובה לעברך,

את נעמדת מולי, עירומה, נבוכה, זקופה, ידיך מאחורי גבך,

רגליים צמודות, ארוכות ובהירות, מתעגלת כמו ציור, חלקה וצחורה,

אני מתרגל את הזיכרון שלך, את מנסה כל כך, ואת לפעמים גם מצליחה,

כשאת טועה אני מצליף, ישבנך הבהיר מוצק ואגסי, מאדים בקלות,

את נעה קדימה ופולטת אנחה, עם הספאנקר זה כואב, עם הקרופ זה כואב יותר,

את מתקפלת, אני אוחז בשיערך מעמיד אותך מולי, שוב אני בעיניך

שוב את נבוכה, אני מזכיר לך את תשוקותיי, את נזכרת

וכשאני מבצע את רצוני בך, את מבוישת, להשתמש במבוכה שלך פשוט כיף,

וכשאני מסיים, ואת מסיטה את עיניך ממבוכה, אני מיישר מבט,

מספר לך על מה שאת רצית, על שש, על המיטה, את מתמקמת,

אני פותח את התיק, מלא ברכישות, מפשפש מחפש את זוג הכדורים הרוטטים,

אני מציג בפנייך, אלו ייכנסו לחור אחד, והתכשיט לחור השני שלך,

פליטת צליל מלווה בחיוך, קוברת את ראשך במזרן ממבוכה,

אני מתיישב, מאחורייך, מפוסקת מולי, מביט בך, בוחן אותך כמו אומנות,

וורוד, ומפתה, צר ומזמין, מכווצת, חודר באצבעותיי, מבפנים את רטובה וחמה,

חודר עמוק, חופר בך בשתי אצבעות, צר, חם, נעים ומזמין,

הכדור הראשון נדחף לתוכך, הרטט מופעל, וכך גם גניחותיך המנגנות לי,

הכדור השני חודר בעקבות הראשון, גניחותיך מתחזקות,

בשביל התכשיט אני מסכך את חור הישבן המזמין שלך, הוא מחליק פנימה,

את מגיבה בגניחה, מתפעל מיצירת האומנות שלי, מתעד בזיכרוני,

מתיישב על המיטה לצידך, "על הברכיים שלי, תשכבי", כמו ילדה את מתייצבת,

וכשהכול רוטט בתוכך, כשישבנך מוצג כמו גבעות בנוף של גופך הצחור,

בדיוק אז, אני מפליק, חזק, את שוב מנגנת בקולך, אני שוב מפליק,

אני מסביר לך את הסיבות לענישה, את צוחקת, אני סוטר לפנייך,

אני יודע מה אמרת שזה יגרום לך, ועדיין האישיות הפגומה שלי רוצה לראות,

את קורסת, הנפש היפיפייה הזו מתנפצת, פה אני מותח את הגבול שחציתי,

מרים אותך, מחבק, מלטף, מדבר, מחזק, את רוצה להמשיך,

אני משיב אותך למקומך על ברכיי, מעניש, מפליק, מאדים, מנגן בגניחותיך,

בפשטות נהנה, וכשאני מרגיש שהספיק לך, אני מעמיד אותך,

מוביל אותך בשיערך לחדר ליד, מעמיד אותך מולך הקיר, "אל תזוזי",

אני חוזר לאחור, מביא את התיק המלא איתי לחדר, מכסה את עינייך,

מסובב אותך, מתחיל לאט לפסל אותך כרצוני,

את הידיים אני קושר מעל ראשך, את רגלייך אני מפסק במוט בגובך הברכיים,

את פיך אני ממלא בגאג כדורי שחור, ואת ידי אני מצייד בפלוגר עור,

מביט בך לדקה, הרטט בתוכך נשמע כמו תקלה, אך את נהנית ממנו,

את ההצלפה הראשונה אני ממקם בין רגלייך, את מזנקת מעלה,

אם את רק הייתה רואה את החיוך שלי עכשיו, אני ממשיך, גופך מגיב,

מצליף לשדייך המפוסלים, חוזר להצליף בין רגלייך, את מגיבה כל כך יפה,

אני מוסיף קישוט ליצירת האומנות, מצבטים יפניים, כל כך הולם אותך,

אומנות כזו, יצירה כזו, יפייפיה כזו, תמונה כזו מזיכרוני לא תחלוף לעד,

יחד עם הכאב אני משלב עונג, הריר הנוטף שלך מכסה את מה שמולך את לא רואה,

מציב אותו בין רגלייך, ועכשיו את מזהה, וכשהרטט העוצמתי מתחיל לנגן בך

את שרה לי, בגניחות, בנשימות, רגלייך רוקדות, אני על ברכיי מולך

יד אוחזת הרטט בין רגלייך, נהנה לצפות בך, נהנית,

וככה זה נמשך, אני מסיר את כיסוי העיניים מעינייך, מביט בך מתענגת,

מושלמת, הכל ממוקם כמו בציור, הגאג הנוטף בפיך,

השרשרת המחברת בין המצבטים רועדים בקצב רעידות ירכייך,

קולך שר גניחות, וכשאת מבקשת לגמור עם הגאג בפיך, אני כל כך מסכים,

מגיע לך ליהנות, אני נהנה יותר מלהביט בך ולשחק בך,

את מתעייפת מלגמור, כפות ידייך האדימו מחוסר דם, רגלייך רועדות,

המצבטים השאירו את עקבותיהן שלהם על פטמותיך,

את הכאב בצוואר אני מאמין שאת מרגישה, אני נעמד,

נצמד לגופך הרותח, מביט בעיינך המשגעות, משחרר את ידייך,

את משאירה את ידייך מעלה, אני מאשר לך להוריד, הן צונחות,

את גאג אני לא ממש רוצה להסיר, הוא כל כך הולם לך, אבל מגיע לך,

את השחרור האחרון אני עושה, רק אחרי שאני מקלר אותך,

הולם, הולם מאוד, הקולר החדש שקניתי בשבילך ביום שלפני,

את השרשרת אני ממקם בפיך, משחרר את המוט מרגלייך,

נאחז ברצועה שלך, "תרימי את התיק" לוקח לך יותר מרגע, אני מאיץ בך"

את הולכת לפניי, אני בוחן את צעדייך העדינים את ישבנך המוצק,

"תניחי את התיק על השולחן" את מבצעת, "תשכבי על הגב", את מבצעת,

שוכבת מפוסקת, אני מביט בך ממעל, כל כך יפה, כל כך שלי,

מוציא מהתיק את נוזל הסיכוך, מולך, בכדי שתראי טוב את מה שאני מכין,

אני מפשיל את השרוול, מסכך את ידי, את מתרגשת, ועדיין נבוכה,

אני מתיישב בין רגלייך, "תפסקי את הרגליים", תענוג להביט בך ככה,

אני מחדיר שתי אצבעות, אני מלטף וחוקר את החום והרטיבות שלך,

את רוקדת לי על האצבעות, אני ממשיך, עמוק, נוגע ומחפש את כל הנקודות שלך,

אצבע נוספת מצטרפת בתוכך, את גונחת, מגבירה את קולותיך, להנאתי,

המבט בעינייך שאצבע רביעית חודרת הוא פשוט תענוג, לסירוגין אני בודק שאת בסדר,

וממשיך להעמיק אותי בתוכך, הקולות התנועות כל מה שאת, משגעת,

כשהאצבע האחרונה מצטרפת זה טיפה יותר מידיי, את אומרת שכואב אני מפסיק מיד,

חוזר לשתי אצבעות, אני עוצר לרגע, מביא מהתיק וויברטור,

ששני ידיי עובדת למענך, את גונחת יותר, נהנית יותר, שרה יותר, רוקדת יותר,

וכשמגיעה הרגע את מבקשת כמו שאמרתי לך, וכשזה לא ברור את מבקשת שוב,

"בבקשה אדוני אני יכולה לגמור?", אני מסכים ברחמיי, את מתפרקת בידיי

מכווצת כל כך חזק, מתנענעת מתנשמת ומתנשפת, מתענגת,

"עכשיו תורי" אני נעמד, סופסוף אני יכול לבדוק את מה שאת יודעת,

אני מתפשט, את יושב על המיטה, ביישנית, ונבוכה, וכשאני חושף את איברי,

את מזנקת ממקומך, סופגת אותי לתוכך, לפיך החם והרטוב,

את עושה כמרב יכולתך, ואני מתענג, את יודעת מה שאת עושה,

ושאני מבקש שתתאמצי יותר, "תחנקי את עצמך" לרגע את משתהה

חושבת שאני מבקש שתחנקי את עצמך בידייך, תחנקי את עצמך על הזין שלי"

אני מבהיר, וככה את עושה, שוב ושוב במרץ, אני מנסה להרגיע אותך

את לא ממש מקשיבה, את מדהימה, וזו הפעם הראשונה שלנו, אני מוותר,

המראה שנפרש מולי מדהים, הגב המתוח שלך מוביל לישבן שלך"

גופך קורא לי, במכה אני נאחז בראשך, חודר ולא משחרר, אני נאנקת, מקיאה מעט,

זה בסדר, אני מאיים למרוח עלייך את מה שפלטת, את מתחננת,

חמודה, אני לא אשפיל אותך כל כך עדיין, אני מתנקה, "תסובבי את הישבן שלך אליי"

את מסתובבת, אני חודר לתוכך, מתענג, על כל מילימטר,

את גונחת תחתיי, אני בהתחלה עדין, לאט מאיץ את הקצב והעוצמה,

את נהנית כשזה חזק, אני נהנה להיות בתוכך, עמוק

אני ממשיך, חזק ועמוק, את שוב מבקשת, תגמרי כמה שאת רק רוצה

וכשאני מסובב אותך על הגב, אני בתוכך, מביט בעינייך

נע בתוכך, לא ממהר, למרות שהזמן שלנו יחד אוזל, אני רוצה להישאר בתוכך

אני מקרב את שפתיי לשפתייך, את מנסה, אני מתרחק,

אני מתקרב, והנה מה שלמדת יוצא ממך, את לא זזה, ממתינה בסבלנות,

אני מצמיד את שפתיי לשפתייך המתוקות, מנשק אותך חזק

מערבב את עצמי בעצמך, מחוברים בשתי מקורות,

חלומית, אנחנו קמים, מתלבשים, את הלכת לשירותים

אני הולך אחרייך, את ישובה נבוכה, והנה זה בה, השחרור הראשון שלך,

יושבת, כמו ילדה, מספרת לי סיפורים, עושה את מה שאת צריכה

אנחנו יוצאים מהחדר, אני מלווה אותך לרכבך בקור

לא ממש רוצה להפסיק להקשיב לך, מחבק, מנשק, שולח אותך לדרכך

ואני, אני מתרחק ממך, הולך עם החפצים שעשו לך ולי נעים וחם,

צועד בין הטיפות, ברחובות זרים לדלת מוכרת, נכנס למכונית מלא ממך.

תודה L