אל אחד

שקט,

שקט מידיי,

היא נושמת עמוק, אני מחפש לשמוע אותה,

מביטה מעל, מבטה נתקל במבט שלי, היא מרכינה את ראשה מחשש,

אני מסתובב סביב גופה, סביב המיטה שעלייה היא מוצבת, כמו פסל שיש,

חלקה ולבנה, לא זזה, לא יכולה לזוז, ידיים וברכיים נוגעות אוחזות במזרן הרך,

מלטף את כפות רגליה, תלויות מבעד לקצה המיטה, אצבעות רגליה מתכופפות ממגעי,

מתרחק ממנה, חשופה ומפוסקת, קיין חלק מתלטף באצבעותיי, בהנפת יד שובר את נשימותיה,

ראשה נשמט מטה, "ראש מורם" אני קובע, היא מתרוממת, ומכה היא נופלת, פולטת קול צעקה

מלטפת את המזרן בראשה, "אם ככה את רוצה, בואי נראה אם תורידי את הראש שוב"

אני נעמד קרוב, מלטף ואוסף את שיערה המבריק, מאחד את כל הקצוות בקשר מדוקדק

מפסק את ישבנך, מחדיר לתוכך את קרס המתכת המבריקה, קצה החבל משיערך מייצב את הקרס

ראשך מתוח בעזרת החבל, צוואר חלק, מבט ממוקד, כפות רגליים מוכנות, יד מלטפת  את פנייך

ניצב מאחורייך, מניף את הקיין חלק ובהיר, עץ פוגע בעור, מוציא את הקול האמיתי שלך

בין רגליה מצטברת לחות, נוטפת, מצליף שוב ושוב קורה לך לצעוק חזק יותר ואמיתי יותר...

המשך יבוא