אל אחד

שבוע עבר,

והימים שעברו בשיחות על כל מה שרק אפשר לדבר נראו כאילו עוברים לאט ומהר,

במיקוד רב על התשוקות שלי ושלה היא התבשרה בכוונה שלי לא לגעת בה,

התבאסה והתעצבנה, התבכיינה שהיא מתגעגעת, ושישבנה מרגיש חסר צבע,

סוף סוף מצאנו את הזמן, היא אפילו הגיע מוקדם, ועדיין הספקתי לקפוץ לחנות ולקנות לה שוקולד,

הדלת מאחורינו נסגרת, את התיקים הנחתי, היא אפילו לא התרחקה, נאחזת בי,

מחבקת רוצה חיבוק חזרה, התגעגע, ברחמיי האדירים חיבקתי חזרה בקצרה

היא לא משחררת, בכאב קצר ידיה נרפות מעט בכדי שאני יסיר את האוזניות והטלפון

היא חוזרת לחבק, לאחוז בי, מחייכת, מביטה בעיניי, אני מביט בה חוששת לעזוב

מחבק אותה, מרים אותה מישבנה המוצק ונושא אותה לספה, מעליי היא מנסה לנשק

אני מתחמק, שתתאמץ מעט, היא מנסה שוב, אני מתחמק, לא נוגע ממש בגופה הנזקק,

היא כועסת, נזקק לנשיקה, אני מתעלם באדישות, היא בכעס נעמדת, מתכוונת להפתיע אותי

מתיישבת על קצה המיטה, מתפשטת, חושפת את גופה הבהיר, נעמדת מעליי עם גבה אליי

ישבנה המושך נמצא בגובה העיניים, היא מתכופפת, חושפת את נקביה האהובים אליי,

מחדירה לתוכה ביצה רוטטת על שלט, אני מחייך באדישות, היא מתרגזת מחוסר התגובה

פורמת את מכנסיי יורדת על ברכיה, אחרי ימים שאני מתגרה בה על חוסר העקביות שלה

היא עכשיו ממוקדת, שואבת אותי לפיה כמו שמעולם לא עשתה, מתאמצת ומהנה, מדהימה

"איפה הקולר שלך?" אני שואל, "את לא רוצה אותו?", היא עונה בחיוב, אני נעמד סוגר את מכנסיי

היא נותרת על ברכיה, אני נעמד מאחוריה, רוכן לעבר צווארה הענוג, מלביש את הקולר שהולם לה

אני מתיישב על המיטה, היא מזנקת ממקומה עליי, נשכבת עליי, שוב מתאמצת לקבל חיבוק ונשיקה

היא מנשקת לשפתיי אני לא משיב גם לא בתנועה קלה, וכשזה מתחיל לחלל והיא נזקקת אני מחבק

חזק עוטף אותה בגופי, היא נרגעת, ידיי נאחזות בישבנה, וכשהיא נהנית מהרגע אני מפליק לה חזק

היא צועקת, שוב אני מפליק לה, בקצב, חזק ובאותה נקודה, היא צורחת נאנקת, מתחננת

נאבקת לברוח, גופי שהיא כל כך הייתה זקוקה לו עוטף אותה ולא נותן לה לברוח מהמכות שחוזרות

היא נשברת, משתתקת, ולבסוף במילת הביטחון שלה משתמשת, אני מפסיק, מלטף את ישבנה

אדום וחם, פניה צמודות לפניי, מתנשמת, מביטה בי, "את רוצה עוד?", "לא" היא עונה בבכי

"אבל אני רוצה!" מתגרה בה, "לא" היא מתחננת, אני שואל אם היא זוכרת את החוקים שלנו

היא שכחה, אני מציב לה אולטימאטום, יש לך חמש שניות להיזכר אחרת תענשי קשות

היא מנסה, אני נעמד לעבר השוט, היא קופצת נעמדת לפניי, היא נזכרת אבל לא בהכל

מלווה אותי, אני נאחז בקיין, היא חוששת, ועדיין היא תעשה זאת למעני, הנפלאה הזאת

נשכבת בפקודתי על הבטן, אני מצליף לכפות רגליה, מצפה לתשובה ממנה ומקבל צעקה

היא לא מצליחה להתרכז, אני עם הקיין מצליף לכל חלקי רגליה, היא מנסה אני מכוון אותה

היא מצליחה, והפעם שכל גופה כואב מעניין אותי אם היא תזכור בפעם הבאה, מחויך, כואבת

אני קושר את גופה, מפוסקת, רגליה מונפות באוויר ידיה נעולות לפינות המיטה מתוחות

ההמשך יבוא.........