שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אל אחד

אל תפחדי ממי שאת, אל תפחדי ממי שאני, אל תפחדי לממש ולנסות, אל תפחדי
לפני 10 שנים. 1 בינואר 2014 בשעה 16:46

שבוע עבר, תודה לאללה, לבודהה ולישו,

והימים שעברו בשיחות על כל מה שרק אפשר לדבר נראו כאילו עוברים לאט מידיי,

במיקוד רב על התשוקות שלי ושלה היא התבשרה בכוונה שלי לא לגעת בה כשניפגש,

התבאסה והתעצבנה, התבכיינה שהיא מתגעגעת, ושישבנה מרגיש חסר צבע ומגע ידי,

סוף סוף מצאנו את הזמן, היא אפילו הגיע מוקדם, ועדיין הספקתי לקפוץ לחנות ולקנות לה קינדר,

הדלת מאחורינו נסגרת, את התיקים הנחתי על הכיסא, היא אפילו לא התרחקה, נאחזת בי,

היא לא משחררת, בכאב קצר ידיה נרפות מעט בכדי שאני יסיר את האוזניות והטלפון,

היא חוזרת לחבק, לאחוז בי, מחייכת, מביטה בעיניי, אני מביט בה חוששת לעזוב,

מחבקת, רוצה חיבוק חזרה, התגעגע, ברחמיי האדירים חיבקתי חזרה בקצרה ועדינות,

מחבק אותה, מרים אותה מישבנה המוצק ונושא אותה לספה, יושבת מעליי היא מנסה לנשק,

אני מתחמק, שתתאמץ מעט, היא מנסה שוב ושוב, אני מתחמק, לא נוגע ממש בגופה הנזקק,

היא כועסת, נזקק לנשיקה, אני מתעלם באדישות, היא בכעס נעמדת, מתכוונת להפתיע אותי,

מתיישבת על קצה המיטה, מתפשטת, חושפת את גופה הבהיר והמפתה, נעמדת מעליי עם גבה אליי

ישבנה המושך נמצא בגובה העיניים שלי, היא מתכופפת, חושפת את נקביה האהובים אליי,

היא מחדירה לתוכה ביצה רוטטת על שלט, אני מחייך באדישות, היא מתרגזת מחוסר התגובה

פותחת את מכנסיי יורדת על ברכיה, אחרי ימים שאני מתגרה בה על חוסר העקביות האוראלית שלה

היא עכשיו ממוקדת, שואבת אותי לפיה כפי שמעולם לא עשתה, מתאמצת ומהנה, מדהימה

"איפה הקולר שלך?" אני מתגרה, "את לא רוצה אותו?", היא עונה בחיוב, אני נעמד סוגר את מכנסיי

היא נותרת על ברכיה יפייפיה, עירומה, גופה מפוסל על הרצפה, זקופה וחלקה, אני נעמד מאחוריה,

רוכן לעבר צווארה הענוג, מלביש את הקולר על צווארה, כל כך הולם לה, אני מתיישב על המיטה,

היא מזנקת ממקומה אליי, נשכבת עליי מחבקת, מחממת, שוב היא מתאמצת, אני מאושר

מנסה לקבל חיבוק ונשיקה, היא  מנשקת ומלקקת לשפתיי אני לא משיב גם לא בתנועה קלה,

וכשזה מתחיל לחלחל והיא נזקקת אני מחבק חזרה, חזק עוטף אותה בגופי, היא נרגעת,

ידיי נאחזות בישבנה, וכשהיא נהנית מהרגע מתרפקת על גופי אני מפליק לה חזק, היא צועקת,

מתנשמת, שוב אני מפליק לה, בקצב, חזק ובאותה נקודה, היא צורחת נאנקת, מתחננת שאפסיק,

נאבקת לברוח, גופי שהיא כל כך הייתה זקוקה לו עוטף אותה ולא נותן לה לברוח מהמכות שחוזרות

היא נשברת, משתתקת, ולבסוף במילת הביטחון שלה היא משתמשת, אני מפסיק, מלטף את ישבנה

אדום וחם, פניה צמודות לפניי, מתנשמת, מביטה בי, "את רוצה עוד?" אני שואל , "לא" עונה בבכי

"אבל אני רוצה!" אני מתגרה בה, "לא" היא מתחננת, אני שואל אם היא זוכרת את החוקים שלנו

היא שכחה המתוקה, אני מציב לה אולטימאטום, יש לך חמש שניות להיזכר אחרת תענשי קשות

היא מנסה להיזכר, אני נעמד לעבר השוט, היא קופצת נעמדת לפניי, היא נזכרת אבל לא בהכל

מלווה אותי מתחננת, אני נאחז בקיין, היא חוששת, ועדיין היא תעשה זאת למעני, הנפלאה הזאת

נשכבת בפקודתי על הבטן, אני מצליף לכפות רגליה, מצפה לתשובה ממנה ומקבל צעקות במקום

היא לא מצליחה להתרכז, אני עם הקיין מצליף לכל חלקי רגליה, היא מנסה להיזכר, אני מכוון אותה

היא מצליחה, והפעם שכל גופה כואב מעניין אותי אם היא תזכור בפעם הבאה, מחויך, כואבת

קושר את גופה, מפוסקת, רגליה מונפות באוויר ידיה נעולות לפינות המיטה מתוחות בחבל

אני ניגש לתיק, מלא בכל מה שעושה טוב וטוב יותר, אוסף לידי את כל מה שיעשה לה טוב ופחות

מתיישב על המזרן לצידה מבסוט, מתחיל למלא אותה, את המצבטים שהיא אהבה ועכשיו שונאת

בנגיעה קטנה במצבטים היא צועקת, בפה פעור פולטת קולות חדשים וחזקים, מהנים לי שיריה

לתוך הכוס הרטוב שלה אני מחדיר אצבעות, אחת ועוד אחת, מרחיב אותה, נוגע איפה שהיא אוהבת

גונחת חזק, שרה לי את השיר שאני הכי אוהב, שיר תענוגותיה, חלומית מתכווצת עליי, מתנשמת

אני יוצא ממנה, מחדיר לתוכה איבר סיליקון עבה, ולישבנה פלאג רחב, היא מלאה וגונחת ונהנית

נוגע בדגדגן שלה נפוח ואדום, מענג אותה כמו שהיא אוהבת, מתענגת, מתקרבת, אני מפסיק

אני מתיישב בגעגוע עם איברי זקור מול פיה, נותן לה לענג אותי, לשאוב אותי לתוך פיה החם

הרגשה נפלאה, להיות בתוך פיה שהיא כל כך מתאמצת לענג אותי, אני מתרחקת היא נמתחת

יד נאחזת בין רגליה בצעצועים שממלאים את נקביה, מפליק לצעצועים שבתוכה, היא גונחת חזק

מוצצת אותי, מענגת, מתענגת, כולה מלאה, נחנקת מאיברי בפיך, מרטיטה בקולה את איברי

אני מפליק לצעצועים חזק יותר, נדחפים לתוכה ברטט המכות, גונחת חזק, מתאמצת בפיה

ועדיין שומרת אותי בתוכה, חונק אותה איתי, עמוק לתוכה, מתענג על החום והרטיבות של פיה

מותאמת בשבילי, מדהימה ברצונה לספק אותי, אני יוצא מפיה, אוהב שהיא מתמסרת אליי

אני מנשק אותה, מגיע לה, מתוקה וחמה מלאה בריר, ניצב בין רגליה המפוסקות, פרושה ומלאה

את המאלץ היא כל כך אוהבת, אני משאיר את הפלאג מוציא את הדילדו, מביט בעיניה מקשיב לה

המאלץ צמוד לדגדגן שלה, היא מתחננת לגמור, אני לא מרשה לה, שוב ושוב צועקת מתחננת,

אני מאשר לה לראשונה, היא גומרת בצעקה שמעולם לא שמעתי ממנה, ארוכה וחזקה, רועדת

אני ממשיך, המאלץ לא מתרחק ממנה, רגליה מונפות ורועדות, אני מפליק לאיברה חזק,

היא צועקת שוב, אני מפליק היא מנסה לברוח, אבל אין לאן, המאלץ שב למקומו, היא שוב קרובה

מתחננת שוב לגמור, אני מאשר, מביט טוב במחזה המדהים, שוב היא שרה לי בצעקה גדולה

גומרת חזק יותר, רועדת, מתישה את עצמה, אני חודר לתוכה, רכה חמה ונעימה, מביט בה

נהנה מכל מבט בעיניה, מכל מגע שלי בתוכה, אני אוחז בשרשרת של המצבטים מושך

היא צועקת, אני דוחף את השרשרת בין שפתיה, כולה כואבת ורפויה, מתחננת שאשחרר אותה

ואני האל הרחום שכרגע צפה באוצר שלו, משחרר אותה, היא קורסת על המיטה, כואבת

אני מסובב אותה, על ברכיה, היא מצמידה את ראשה למזרן, מרימה את ישבנה המדהים אליי

שוב אני בתוכה, כל כך נעימה, עם פלאג רחב בישבנה, צרה, נעימה, גונחת תחתיי

אני מתרחק מעט, לא חודר חזק, לא חלש, מביט בגופה המדהים פרוש לפניי כפסל

אני נפעם ממנה תחתיי, יצירת האומנות שלי, גונחת נהנית מכל מגע וחדירה שלי לתוכה,

אני יוצא מתוך הכוס הרטוב והצר שלה, התחת שלה קורא לי שהפלאג בתוכו, מפנה אותו בשבילי

אני מוציא את הפלאג, החור שלה פתוח ומוכן בשבילי, חודר אליה, עד הסוף, לא מהר לא חזק

היא גונחת תחתיי, חוסר בידיים זה משהו שלראשונה אני מרגיש, אין לי מספיק בכדי לאחוז בה

לחבק אותה, לצבוט לשדיה, להפליק לישבנה, לפסק את לחיה, מדהימה, גונחת, נעימה

משגעת אותי, היא מבקשת לגמור, וממני היא תמיד יכולה, אני מאשר, היא מתכווצת עליי

כמו נחש חנק, גומרת בגניחה ארוכה ונעימה, ישבנה אוחז באיברי, נעים וצר, אני יודע

ובקול נהמה גומר על ישבנה האדום ממגע ידיי בו, שילוב של לבן חלבי, ואדום ורדרד

אנחנו כמו ציור, אומנות על אומנות, מדהימה, כשיצאנו היא מציעה לי חלק מהשוקולד שקניתי לה

קינדר בואנו, בדרך הביתה אני אוכל ממנו, ממלא באנרגיה ומתיקות, בדיוק כמוה.

Delightfully Rude​(נשלטת) - אפשר שוב?!???;))))
לפני 10 שנים
מונותאיזם​(שולט){lola26} - יש לנו את כל החיים להנות,
הסבלנות משתלמת
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י