אל אחד

מקלחת בשש-בבוקר, יום שישי, מה נסגר, מי קם בשעות כאלו, בטח שלא אני, אני שונא לקום

מוקדם, ובטח ששונא לקום מוקדם בסופ"ש, ועדיין אני כבר במקלחת, חושב על הסיבה

המצוינת שלשמה התעוררתי מוקדם, את, בפעם השלישית השבוע, כמו סם, ממכרת,

בין הגילוח לשמפו אני מתכנן בדיוק מה שיהיה היום, כמו תמיד את הרוב אני מתכנן מראש, מה

איך איפה ולמה, אבל תמיד משאיר מקום לספונטניות, בחיוך שטני שמלווה את המטרה

שלשמה אני מציין בזיכרוני נקודות ומעשים, אפילו את הפוסט הזה התחלתי בראשי במקלחת

של הבוקר, את ואני ניפגש היום, זה הולך להיות סופ"ש קשה בשבילך, בדר"כ הסופ"ש נועד

לניקיונות או אירוח חברים, יציאות למיניהן, אבל שלך יהיה מיועד ללקק את כאבייך מהסשן

שלנו, למה?, ככה!, תאמת זה מגעגוע, הרצון הזה שתרגישי אותי בכל צעד שלך למשך כל הזמן

שלא נתראה בהחלט כובש את מטרת הפגישה הזו, ואם יש משהו שאני טוב בו זה להכאיב,

יוצא מהמקלחת, גל אדים מתפרץ לחדר מחלקו העליון של פתח הדלת, הבגדים כבר מוכנים

מאתמול, סוג של טקסיות, יש בגדים לחיים, ויש בגדים לסשן, מכנס אפור, חולצה לבנה,

חלונות האוטו מכוסים בכפור, סימנים של הקור שחלף עם צאת החמה, אין הרבה מכוניות

בדרך, כביש מהיר, נוסע מהר, מהר מאוד, לא כי אני ממהר, אלה כי ככה אני אוהב, אם כבר

לנהוג אז כמו מטורף, נכנס לעיר, כולם בשכונה הזאת ישנים, אין חנייה במקומות הקבועים,

אבל יש לא רחוק משם, נותרו חמש עשרה דקות עד שתגיעי, זמן מספיק בכדי לקפוץ לחנות

הקרובה לקנות את השוקולד שלך, קינדר בואנו, עוד טיפה ואת כבר הגעת, לא מזהה את

המכונית שאיתה באת, תמיד יש פעם ראשונה, עכשיו את מחפשת חנייה, ואני לוקח את התיק

שמלא בכל טוב, סיליקון גומי בד עור ומתכת, תיק מלא חומרים, מזכיר את טבלת האלמנטים,

 צועד לעבר הדלת, את מגיע מקצה אחד, אני הגעתי מהשני,  עם נעלי העקב שלך שבטח

מעירות את כל השכנים עכשיו, מתקרבת, קו מתאר של אישה מושלמת סובב אותך מחייכת,

אנחנו נכנסים, מזמין אותך לשבת על ברכיי, מחבק אותך עם ידיים קרות על עורך החם, את

מספרת שאת עייפה, לא ישנת חצי לילה מסיבה לא ברורה, ואת החצי השני בילית בנמנום

משולב עם נגיעות בעצמך, חרמנית קטנה שלי, כל הזמן רטובה וחרמנית, חסרת סבלנות וסיפוק

גם כשאת ישנה, אני מציע לך שנשתה כוס תה חם ומעורר, את קמה ממלאת את הקומקום

מרתיחה מים, שוטפת שתי כוסות מהכיור, ואני עומד לצידך, כמו טורף חסר מנוחה, לא רגיל,

מחליק יד לתוך מכנסייך, בציניות חושב איזה שוק שאת רטובה כבר, אחרי לילה שלם של

חרמנות את שלי עכשיו, את והכוס שלך, הפטמות, התחת, הכאב והעונג, כולך שלי עכשיו,

עם כוסות התה אנחנו מתיישבים, אחד מול השנייה, מנהלים שיחות שהתחילו ממזמן ולא ייגמרו

לעולם, התה עדיין חם מידיי בכדי ללגום בחופשיות, אבל בלגימות קטנות נגמרת חצי ספל,

יופי, כי באמת כבר נמאס לי, אני מניח את הספל החצי מלא על השולחן וניגש לתיק, ממנו

שולף את הקולר שלך, וגם את השרשרת, את זה עוד לא עשית, עוד לא חוויתי אותך ככלבה,

זה הכינוי שלך, אבל זה רק כינוי, והגיע הזמן להפוך לך את זה למציאות, תתפשטי, אבל

תישארי עם תחתונים, את בפליאה מביטה בי בזמן שאת פושטת את בגדייך, חושפת את הפלא

שאת מולי, אני יודע שכבר נמאס לקוראים של הבלוג הזה אבל אני אוהב את העור החלבי

שלך, בהירה וחלקה, נשית, מושלמת, נעמדת מולי בתחתונים בגוונים שלך כחול, נבוכה,

כל פעם מחדש נבוכה, מתביישת, חמודה, אני מקלר אותך, מחבר את קרס המתכת לקולר

ומחליק את שרשרת הברזל הקר על הגב שלך, את מקמרת את הגב שלך בניסיון להתרחק

מהקור, פולטת יללות של כלבה קטנה, כזו שיכולה לנבוח ולעצבן את כולם, וככה את, שמישהו

מעצבן אותך את נובחת, לכל עבר, נושכת, חושפת שיניים, לא יודע למה אבל זו עוד תכונה

שאני אוהב בך, עוד תכונה שמתוספת לאין ספור התכונות שאני אוהב, רדי לרצפה, על שש,

כמו כלבה טובה את נצמדת לרגלי, אני מותח את רצועת המתכת שתחנוק טיפה, הרצפה קרה

את זה אני יודע, קרה וקשה לברכיים העדינות שלך, ועדיין אני מוביל אותך, ברחבי המטבח,

עושים סיבוב, את לא מוציאה קול, רק מידיי צעד נשימה שמעידה שלא קל לך, קדימה כלבה

על המיטה תטפסי, את מקפצת על המיטה, נשארת על שש, כמו שצריך, הישבן שלך מוצק

ומתוח לפניי, בלתי נמנע מלהפליק לך, את היום אני רוצה יותר, יותר צעקות, יותר כאב, יותר

זיכרון פיזי שיישאר על גופך, ובשביל זה יש תיק, אני מוציא את המצבטים, ופוקד עלייך לגעת

בעצמך אבל מעל התחתון, מהססת בחוסר הבנה אבל מבצעת, את המצבטים אני מצמיד

לפטמותייך היטב, כמו שצריך, שיכאב, כרגיל אני מתחיל עם הזנבות אבל לא בעדינות כמו

בעבר, הפעם אגרסיבי, את מתחילה בגניחות שמרמזות על מה שקורה בין רגלייך, אני מחמיר,

מצליף בכל חלקי הישבן, הירכיים, הגב, את זה את לא אוהבת, על הגב זה כואב באמת, את

צועקת ומתקפלת, אני משיב אותך למקומך, ממשיך להצליף, אבל את כבר מכירה את הכאב

הזה, אז נחליף, את הספאנקר את כבר בטח שכחת, הרבה לא יצא לך להכיר את הכאב שלו,

וכבר במכה הראשונה זה ניכר בך, כאב חדש, וגם הפעם לא עדין, משאיר עלייך חותמת אדומה

ורחבה, באיזון, הצלפה פעם בצדה ימין ופעם בשמאל, את מתקפלת, ,מייללת, אני מחזיר אותך

למקומך ומפליק לך שוב, עכשיו את כבר מסרבת לחזור, אני ניגש להביא קיין, מצליף בכפות

רגלייך, צעקות של שירה ובכי, יללות, אני מצליף שוב, את מתקפלת, מבריחה את רגלייך ממני,

מוריד אותך מהמיטה חזרה לרצפה, כמו כלבה כואבת ומובלת לחדר אחר, עכשיו יותר באיטיות,

כי כואב לך אז את כבר לא ממהרת כמו מקודם, אני מפשיט את תחתונייך הרטובים,

את ניצבת עירומה על שש, כשרצועת הברזל יורדת על גביך לבין הרגליים שלך, מלא בכתמים

של אדום וורוד, מוצלפת וכואבת, יפייפיה, יצירת אומנות, עדיין לא סיימתי איתך, זו רק

ההתחלה, אני מציב אותך מפוסקת על רהיט שנועד בדיוק בשביל זה, קושר אותך, ידיים,

רגליים, מקובעת, מביט בך יצירת אומנות, מפוחדת, לפנייך עוד יש דרך ארוכה, אוחז בשיערך

מרים אותך שלי, מנשק אותך, ארוך וחזק, מרגיע אותך, נשיקה אחד המון משמעות, אני כאן,

דואג ושומר עלייך, אני ניצב מאחורייך, מפוסקת עירומה, אני מנחם קצת את כאבייך, מלטף

בעדינות את גופך, אל תתרגלי, זה לא הסוף, את עכשיו מוכתמת בכאב שרק מתחיל, חלק

מכתמי האדום וורוד דהו מעורך, בהנפת שוט מלווה בצעקות אני משיב את הצבע חזרה לעורך

קולות הבכי שלך משפיעים עליי במקום עמוק וחשוך, ו הרצון שלי להקל עלייך מלווה בחיוך

זדוני והרסני, אם אני אקל עלייך אני אצטער על זה אחר-כך ולכן זה לא ייקרה, אני מעדיף

לחפור בך קצת, וכך אני עושה, מתחיל באצבע, מרגיע אותך, מרחיב אותך, מוציא ממך את

קולות העונג שאני כל כך אוהב, מוסיף עוד אצבעות, כולן זקוקות לחום שלך ולרטיבות שלך,

מזיין אותך עמוק ומהר עם האצבעות שלי, בקצב מהיר את גונחת, אני עוצר, זה עוד לא הזמן

שלך, זה עדיין שלי, אני מסכך את החור שלך התחת שלך, וגם הוא יקבל חפירה קלה של

אצבעות, את צרה בתחת, חסרה, ומתגעגעת לצעצוע שלך, אני מחליק לספק את החור שלך,

להעניק לו את מה שהוא צריך, הפלאג השחור שממלא אותך כל כך יפה, ואת הכוס הנוטף

שלך אני לא שוכח, גם אותו אני ממלא בדילדו סגול ורחב, מלאה כל כך יפה, ושנינו יודעים מה

את אוהבת, אני מפליק בקצב על הדילדו והפלאג, את מכווצת ודוחפת אותם החוצה והפליקים

שלי מחזירים ודוחפים את הצעצועים חזרה לתוכך, בקצב, בכוח, את צועקת, גונחת, שרה לי

שירים של עונג, לפעמים חזק ולאט, לפעמים מהר, אני לא עוצר, יודע שאח"כ זה יהפוך לרגש

שלא יעבור, זה יישאר לך למשך היום, אני מוסיף את המאלץ, מחזיק אותו צמוד בזמן שביד

השנייה אני מחזיק ושומר את הדילדו והפלא בתוכך, קולות חדשים נשמעים, על גבול של יללה,

את מותשת, אפילו בכדי לגנוח, את מבקשת לגמור, אני לא מרוצה מהבקשה, כבר שמעתי את

אותו משפט בעבר, אני רוצה חדש אני מסביר, את מבקשת שוב, כמו שאני רוצה, אני מסכים

לך, ובשנייה את צועקת, גומרת, מתפרקת, גונחת, רועדת מתנשפת, כל הצעצועים נפלו ממך,

כיווצת חזק שזה כאב לך, לפחות זה מה שאני מקווה,  חצי מעולפת את מתחננת למים, אני

רחמן, משקה אותך אחרי ששחררתי את ידייך, מלטף, אותך, את מסיימת לשתות, אני חוזר

למקומי, מעלייך, מחדיר אצבע לתחת הריק שלך, נהנית, מחדיר עוד אחת, כבר לא נהנית, אבל

לי זה לא מספיק, אני רוצה שתרגישי אותי שם גם יותר מאוחר שתשבי עם חברים, אז אני מחדיר

אצבע שלישית, את מיללת, במתבכיינת, אני לא יוצא, שומר את היציאה הכואבת עם קצת, את

נרגעת אני יוצא, מיללת בקול רם, על גבול הבכי, אני מחזיר את המאלץ, יש לי סבלנות שאני

מענג אותך, אבל דקות עוברות ואת מתחילה ליהנות מזה יותר מידיי, אני מקציב לך עשר שניות,

בשנייה העשירית את חייבת לגמור, אני סופר בכל, אם הייתי סופר שתי עשרה היית גומרת,

אבל בעשר אני מפסיק, מרחיק את המאלץ ממך,  את מתבאסת, אני מסביר, אל תאכזבי אותי

שוב, ננסה עוד פעם, עד עשר, ובעשר את צריכה לגמור, שוב המאלץ חוזר, והפעם באחת

עשרה היית גומרת, אבל עשר עבר וגם המאלץ, פשוט מאכזבת אותי, שוב מתבכיינת, מבקשת

רחמים וסליחות, הזדמנות אחרונה את מקבלת, עם הזהרה ברורה שאם לא תגמרי בדיוק בעשר

את תחטפי, הרבה, והנה בהזדמנות האחרונה כמעט כמו שעון בספירה של עשר את גומרת

בגניחה  עזה ומספקת, מספקת אותי, מותשת שוב, אני משחרר אותך, מוריד אותך חזרה

לרצפה, את צורחת מכאב, הברכיים שהיו מקובעות עכשיו רכות וכואבות, הרגליים לזוז לא

מסוגלות, ואני לא מוותר, כמו כלבה רעה אני מושך אותך ברצועה שלך מיללת מכאב, צועדת

לצידי לאט, בכאב רב, מובלת למיטה, אני משכיב אותך על הגב, מביא את הקיין למיטה את

מפוחדת, אני מניח אותו על הירך שלך, כהכנה למכה, את מפחדת, לא מסוגלת להביט,

מתכוננת עם כל תנועה שלי לכאב האדיר שתספגי, אבל בתוכי אני יודע, יודע מה יהיה, אני

מרים את היד, את נרעדת, אני מצליף, קצה הקיין מפיץ רעש כשהוא פוגע במזרן, את קופצת,

אני מחייך, תירגעי, בעודי מסיר ממך המצבטים, את צועקת, יופי של כאב שוטף אותך עכשיו,

אני מאיים לגעת בשדייך, את מפחדת, חושבת שכל רגע אני אצבוט ואכאיב לך, ואני יודע שאת חוששת

אז אני קצת משחק לך בחשש, מתקרב כמעט נוגע, מנשק, לוחש לך שאני לא יעשה זאת,

כי עכשיו תורך לעבוד, אני מתפשט, תמצצי לי, את על ארבע קמה מחויכת,

כלבה טובה שלי, מוצצת ושואבת, הכי טוב שאפשר, הכי נעים, מתאמצת לעשות את כל מה

שאני אוהב, חונקת את עצמך, מריירת, מתעלל בך עם הזין שלי, אבל זה לא המטרה, גם את

ההרגשה הזו אני רוצה שתזכרי, את ההרגשה שלי בתוכך עמוק, וחזק, ככה את מקבלת, עמוק

חזק ומספק......

ממש התפלאתי, באמצע צעקת, אני אוהבת אותך, אני אוהב אותך מתוקה.