אל אחד

ראשך מוסט לכיוונו, מביט בך בשקט, חוסר הסבלנות שלך מבעבע, הוא מחייך ולוחש "את יודעת מדוע את

נענשת?", "לא אדוני" בקול סקרן את עונה,

בסבלנות הוא משיב ועובר על רשימה של מעשים וסירובים, חוסר מעשים והענות למענו ולטובתו,

את מנסה להביע סיבות אך רואה בהן כתירוצים, חוסר הצדקה את חושבת לעצמך,

מוצפת ברגש של תסכול שמציף אותך בגללו, וכשהוא מסיים את שותקת,  גם הוא, יושב בשקט,

את מביטה בו, הוא קם מוציא מכיסו כיסוי עיניים ומלביש על עינייך, צליל הכיסא מספר לך על חזרתו לישיבה,

דקות נוספות של שקט, את מדמיינת בראשך את כל המעשים שהוא יכול לבצע בך, כאבים והנאות, לחות

מצטברת בין רגלייך בעקבות המחשבות המגונות שחולפות בראשך, את גונחת,

עדיין לבושה חום גופך עולה, בקולות של יללות את מביעה זעם ותסכול,

את שומעת את צליל הכיסא, מצפה שהוא יצליף או ישחרר אך צלילי צעדיו מתרחקים ממך,

מחוץ לחדר, את שומעת את קול הרוכסן של התיק העמוס באביזרים שנפתח, הוא מחפש בין כל הצעצועים,

צעדיו מתקרבים חזרה לחדר, את נרגשת, מסוקרנת ממה שמצפה לך, "תפתחי את הפה" הוא אומר, את

מבצעת, הוא מלביש עלייך את הגאג שאת כל כך אוהבת, מצמיד אותו חזק וצמוד, כמעט כואב,

כדור הגומי מפריע לך לבצע כל תנועה עם לשונך, הדבר היחיד שנותר לך זה לרייר,

את יודעת שהוא נהנה ממך כשאת ככה נוטפת וכמעשה ההתרסה היחיד שיש ביכולתך לעשות את מאיצה את

פיך לרייר ולנטוף עוד על סנטרך,

"תמשיכי ללכלכך את הבגדים שלך, כלבה מלוכלכת!", המחשבה נעלמה מראשך,

ועכשיו את מנסה למנוע מהריר לנטוף אך ללא הצלחה, הוא צוחק בחושך מאחורייך מהניסיונות שלך,

את מנסה לדבר להביע זעמך, אך רק קולות המומים יוצאים, צחוקו מתגבר,

הכיסא זז, הוא נצמד לגופך מאחור, בידיו הוא מנגב את הרוק מסנטרך על פנייך כמעשה של בוז,

את מנסה להתנער מההרגשה של כל הנוזל הדביק על פנייך, הוא מגחך באוזנך,

ידיו עוטפות את גופך, מרימו את חולצתך, ידיו חמות ולחות מהרוק שלך שנותר עליהן,

הוא מתנגב עלייך בעוד ידיו יורדות וחודרות מבעד לגבול מכנסייך, יורדות ישר בין רגלייך,

חודרות לתוך החום והרטיבות שמציפה את הכוס שלך, הוא מלטף, משחק לך באצבעותיו בדגדגן שלך,

מתגרה בך, מגרה אותך, מענג בכל תנועה שלו, דוחף יותר עמוק את אצבעותיו, מחדיר את אצבעותיו לתוכך,

ישר ועמוק לנקודה הנעימה שלך, הוא מושך באחיזתו את גופך כלפיי מעלה, מרים אותך מהכוס הנוטף שלך,

את גונחת, מרגישה את נשימותיו על צווארך, הוא יוצא מתוכך שוב משחק באצבעותיו בדגדגן שלך,

חזק ומדויק מתסכל אותך ככל שאת גונחת חזק יותר ככה הוא בפתאומיות עוצר,

הוא מוציא את ידיו ממכנסייך, את שומעת את הצליל שכל כך ארוטי ומביך, אצבעותיו בפיו טועמות אותך,

את מייללת בתגובה למעשיו, "טעים" הוא משיב לקול היללה שלך,

חום מציף את גופך, הוא מחדיר ידו מבעד לחולצתך, נוגע בגבך, את מזיע, הוא מלטף בידו הקרה,

"חם לך?" הוא שאול בציניות,

 "כן" את מנסה לענות בקול המהומם שיוצא מפיך בעקבות כדור הגומי שקשור לפיך,

"יופי, תסריחי כלבה! תעניקי לי את הריח שכל כך היה חסר לי" הוא לוחש באוזנך,

מתרחק וחוזר לכיסא,