לפני 20 שנים. 17 באוגוסט 2004 בשעה 1:35
"וגם אם תלכי, ולא תביטי לאחור...פינה קטנה וחשוכה....
את מפחדת מהשוט.
אלטף עורך, ארגיש את הצמרמורת באה.
אין מה להתנחם בחושך,
ישנו אותו כאב באור.
ואם תשובי הנה, ובמבט של אהבה...
תלטפי ראשי מלמעלה, כמו לחשת לי בקשה.
עורך שורף ,נפשך פורעת...
ועינייך כבר דומעות, הנה בא לו שוב העצב...
ומתנחל לו בפינות.
כסי עינייך כמו חלום , ואספי המחשבות
עצרי את המחנק שבא לו,
על תתני לו להלום.