לקשר פשוט
עם אישה שתשב מולי בקפה
שאקשיב לה שעות
הולך לאיבוד בתוך עיניה הצוחקות
לאהוב.
לקשר פשוט
עם אישה שתשב מולי בקפה
שאקשיב לה שעות
הולך לאיבוד בתוך עיניה הצוחקות
לאהוב.
של תור אינסופי
חולים שמגיעים למרפאה
וכאלה שחולים מידי להגיע
ואני מגיע אליהם
במיטת בית החולים
או בחדר השינה בבית
להחזיק את היד
להקל במה שעבר
ולהמשיך ללוות
אל עבר הסוף הבלתי נמנע.
אין פה אישה שחולקת איתי את הצורך הפשוט הזה?
מעבר לכל התחפושות
והצרכים המיניים
התמסרות כזאת או אחרת
אלא הבסיס -
אהבה פשוטה
כמיהה לקרבה
זה לזו
ואחר כך כל השאר.
אולי את כאן??
תני אות חיים.
אני מחכה לך.
של כמיהה לאהבה פשוטה
חיבוק קרוב
נשיקה אינסופית
התכרבלות
מבט בעיניים
לחלוק את הרגע
את היום יום.
ידיים מעל הראש
קשורות לתקרה
רגליים פשוקות
כולי משופד
על דילדו שעל עמוד בין רגליי
את מולי
מתבוננת
משחקת
בי
בך
בגופי
בנשמתי
כולי שלך.
שאני צריך שתקחי אותי
באסרטיביות נשית
מעליי
ותשתמשי בי
תכאיבי תבעלי תנצלי
שזעקות ההנאה שלך יהיו חזקות מצרחות הכאב שלי
שלא אחשוב
שלא אנשום
רק להיות
בשבילך
התחושה הזאת
כשאת מביאה אותי לאפיסת כוחות
לרמות ייאוש וצורך
כל כך עמוקים
שאני נכנע
וצועק
בלחש
די
תדפקו אותי
די
מפקיר את עצמי
בקשה
קחי
תעשי בי כרצונך
אני נכנע
עוטף את שדיה בידיי,
קובר את ראשי בשקע הצוואר שלה,
ומשתכר.
קולגה
מבוגרת ממני בעשר שנים,
כן, אני מודה,
אני מאוהב בה קשות,
והיא בטח אפילו לא מודעת לזה
נעמדה מאחורי
וטיפסה על הגב שלי במין דילוגים של קצות האצבעות
״אוי זה נעים״
אמרתי את זה בקול?
וטיילה שוב
בצחוק מתגלגל
ואני נמס
ומאוהב
והיא אפילו לא יודעת.
אבל מעבר לכך
ההבנה הזאת
כמה אני רעב למגע פשוט
לאינטימיות
קטנה ביותר
כמה שזה הרעיד אותי
כמה שאני עדיין חושב עליו
חש אותו
פיזית
אחרי יממה
כמה שזה חסר.
היא ביקשה ממני שאגיע אליה
פתחה לי את הדלת בעיניים זגוגיות
של תאווה
ושל תשוקה
ושל צורך
הושיבה אותי על הכיסא
ידיים נקשרות במהירות לאחור
זין שכבר מוכן לקראתה
מורחת אותו במהירות במשחה מאלחשת
קונדום
ועוד אחד
המבט הזה בעיניה
שאין עם מי לדבר
מורידה את עצמה עליי
משחררת את הגניחה
שפתיים מתעגלות
ראש זרוק לאחור
שד תחובה אל פי
מתרוממת ממני לאט לאט
וצונחת חסרת שליטה
ושוב
אלוהים הנשימות שלה
היא קרובה
ומפסיקה
מתרוממת
מתנתקת
נשכבת לצידי
בוכה
נרגעת
וחוזרת
משפדת את עצמה
מהר יותר
אלוהים הקולות האלה
תנועות האגן הפראיות
מתקרבת ומפסיקה ומצליחה
שוב ושוב ושוב
גניחות ובכי שמתערבבות
מטריפה את עצמה
מתגרה עד הקצה
ולא מעבר
אובדן עשתונות
ולא נותנת
לא לעצמה
ובוודאי שלא לי…
שימוש.