הרעש שבראש שלי..

כמו חיית פרא נהמת כשהשוט פגש בעורך, ידייך קשורות ורגלייך מפוסקות ואינך יכולה לעשות כלום..

כלבה קטנה.. את נוטפת מיצים, מגורה ומחושמלת.

החדר האפלולי תרם רבות לאווירה המחשמלת, נורת המלח הסגולה האירה במעט את החדר שהיה נראה כמו מערה, כך שראיתי את עינייך הכחולות משתוקקות למגע.

ליטפתי את פטמותייך, ליקקתי אותן.. לשתי את שדייך כשאני יושבת עליך מגירה מיצים משל עצמי..

לקחתי אטבי כביסה ישנים מעט שאיבדו מכוחם והידקתי לפטמותייך שהזדקרו באופן מיידי, מסביב לאטב הכביסה ליפפתי חוט שיהדק במעט את האטב ויקבע אותו.. 

השתוללת במיטה נהמתתתתת מכאב התחרפנת.. גנחת! היית שלי..

ליטפתי בעדינות את שדייך כך שאני מזיזה את האטבים מפעם לפעם ובכל תזוזה השתוללת יותר.. כאב לך.

גנחת והשתוללת הכל היה מותר..

עיטרתי את שדייך הגדולים והיפים במחטי נוצות, עיגול ועוד עיגול.. דקירה ועוד דקירה, ואת כולך מרוכזת בעונג הכאב מביטה לתוך עיניי רוצה לשתות אותי ״אני שלך״ אמרת כשישרת לתוך עיני.

חייכתי חיוך גדול, מסופקת קמעה.. 

הייתי צריכה לחוש את חום גופך על גופי, להרגיש את לשונך מתפתלת בתוכי. מיקמתי עצמי מעל פיך והנמכתי עצמי כדי שלשונך תפגוש ברטיבותי.

בחריצות נפלאה ליקקת אותי ולא שינה לך שפשוט ישבתי עליך, נהנית מכל כובד המשקל והתאוות אינסוף לקחת כל מה שיכלת. הזזתי את האגן שלי על פנייך בקצב מטורף כ״כ נהניתי מהלשון שלך.. גמרתי. גנחתי.. הייתי בהתכווצויות עונג משכרות חושים.. 

הוצאתי מפטמתך אטב אחד וגילגלתי בין אצבעותיי את הפטמה הכאובה.. שוב נהמת..

והפעם תלשתי ממך את האטב השני רציתי שתצעקי.. בכית.

דמעות שחורות ליטפו לחייך.

טפטפתי על הבטן התחתונה שלך שעווה חמה, שוב זזת בחוסר נוחות ומשנמאסו עלי תזוזותייך קשרתי את רגלייך למוט פיסקתי אותו והנפתי את רגלייך למעלה. אמרתי לך את שלי. פעורה פסוקה נוטפת.. הדגדגן הוורוד שלך נפוח שפתייך רטובות ומוכנות להכל. טפטפתי בקצב מהיר את השעווה על דגדגנך ושמתי לך מהר את הנר בפה שתאחזי אותו ודחפתי את אצבעותיי לתוכך.. אל תפילי את הנר ציוויתי ועבדתי מהר, לא הנחתי לך. ביד אחת אחזתי במוט שפיסק אותך בשניה דחפתי את עצמי לתוכך מזיינת אותך באצבעותיי.

התפוצצת התכווצת רועדת בכל גופך נשימותייך מהירות ושטחיות, זיעה עוטפת את גופך ואת כאובה אך מסופקת..

לקחתי את הספנקר וליטפתי איתו את פנים ירכייך. הבנת שבכדי להנות את צריכה להתענות.. 

עשר דקות שלמות לא פצית פה, לא זזת לא התנועעת, לא התנגדת.. קיבלת באהבה כל ספנק שהאדים מטפיחה לטפיחה עד שקיבל צבע סגול יפה עם שטפי דם נאים..

התרתי אותך.. ולא מכבלים.

הזניתי אותך לגבר.. הוא בעל אותך בכל חור אפשרי וכשהגיע לפורקן ניקית אותו כיאה לשפחה, ליקקת אותו עד תום לא השארת ולו טיפת נוזל ממנו.. 

הסתכלת עלי עדיין רעבה, זונה קטנה שלי שאינה יודעת שובע.. 

שחררתי אותך מכל מה שרק היה אפשר, מהמחטים, מאזיקי הידיים ממוט הרגליים.. ואת קפואה באותה תנוחה, כאילו מבקשת עוד. 

עצמת עיניים - ילדה יפה שאת.. עיניים כחולות גדולות, שיער לא מובן.. פנים מחייכות ורעבות תמיד.. מוכנה לספק את כולם.

ליטפתי ראשך באהבה גדולה, הנחתי אותך על חזי כולך שפוכה בהיי מטורף, מחייכת ממלמלמת ולא ממש רוצה לעצור. 

ואני תוהה לעצמי.. 

מי את שהפכת את ליבי הקר לגוש חם ופועם? מי את?

ואיך זה שכיבית לי את הלב אחרי שעזבת אותי ואת עולם החיים.

געגועי לך זונה קטנה שלי, עם עיניים כחולות וחיוך ניצחי. 

12 שנים.. 

אז שוב אנחנו מדברים, זה כמו מעגל קסמים ממכר כזה שבא עם ניחוח מתוק של מוכר וידוע..

את הסשן הראשון שלך עברת איתי בגבורה, שלב אחר שלב בגלגל הכאב ונהנית.. וגרגרת.. והרגשת שאתה על גג העולם כשזכית לטעום כל כך הרבה.

עבר שבוע.. 

יום שני בשעת בוקר מאוחרת ישבנו לקפה של בוהוריים, השתעשעתי איתך במשחקי מילים. צחקנו כל כך מבדיחות מפגרות ואפילו נחנקנו מצחוק במשחק שבו ראינו את העוברים והשבים ברחוב והמצאנו להם שמות. לא סתם שמות נתנו להם את הכבוד הראוי - שמות הח״כים ה״נפלאים״ שיש לנו במדינה.

בין צחוק לצחוק שמתי על השולחן פלאג אנאלי עטוף בשקית מתנה. אחרי כמה דקות ארוכות שבהן ״לא שמת לב לשקית היפה״ שאלתי אותך אם אתה סקרן לגלות מה יש פה?

את השקית לקחת בסקרנות וכשפתחת אותה הסתכלת עלי חצי מחייך חצי מהוסס.

לך לשירותים ושים אותו במקום הראוי. 

חזרת אחרי 20 דקות, סמוק וחסר נינוחות לשולחן. 

תשאלתי אותך אם נוח לך ואמרת שזה קצת מציק. שזה לא נותן לך להתרכז בשום דבר אחר ושהמחשבה שלך עכשיו נתונה למה שתקוע לך בתחת.

לא אמרתי לך שהחלק השני של הפלאג נמצא אצלי ביד. פשוט הפעלתי אותו על עוצמה נמוכה יחסית.

פתאום קפצת.

דפקת לי מבט. 

כל כך צחקתי.

אני מבינה שזה ממש מציק לך. 

לא יכולת להוציא מילה מפיך.

שתקת במבוכה, העלתי מעט את הקצב כדי לראות אותך מזיע.

אחרי מספר רגעים ארוכים כיביתי אותו. 

אתה נשמת.

הזמנתי מהמלצרית טוסט מפונק עם ספרייט ושאלתי מה תרצה להזמין, כשהתחלת להזמין הפעלתי את השלט.

המלצרית הייתה בטוחה שאתה מפגר, כל כך התקשית להוציא את המילים מהפה וככל שהשתהית הקצב עלה.

שאלתי אותך, מאמי מה קרה, הכל בסדר? אמרת שאתה רעב תזמין תזמין..

בסוף בקושי רב הזמנת ״אותו דבר כמוה״..

משהלכה המלצרית הפסקתי את העינוג האנאלי שלך.. שוב נשמת.

דיברנו אכלנו שתינו.. לאו דווקא בסדר הזה. 

אחרי שעה בערך סימנת למלצרית בידך ״חשבון״.. כעסתי מאד, מה פתאום את משתמש בסימנים בינלאומיים. ביאסת אותי רציתי שוב להתעלל בך כשתבקש ממנה חשבון והיא תחשוב שאתה מפגר.

התקפלנו, הגענו לחניון עלינו לקומה השניה, החניון ריק, הגענו אל הרכב.. תוריד מכנסיים ותחתונים, תעמוד על הברכיים עם רגליים מפוסקות!

לא אמרת מילה עשית זאת בדממה מוחלטת.

בעטתי לך בביצים מספר פעמים ובבעיטה האחרונה הפעלתי את הפלאג על עוצמה מירבית! 

כאב חזק תקף אותך יחד עם עונג מטורף. 

ביקשת רשות לגמור וסירבתי לך..

תגמור בבית כמו כלב ותשלח לי תמונות שאתה אוכל את הזרע שלך. 

הגענו הביתה ירדתי מהרכב. ליווית אותי לדלת והעזת להגיד לי שאני רעה כלבבך..

לרגע שכחת את מקומך 

ואני לא שכחתי אף לא לרגע אחד שהמילה האחרונה היא שלי.. זאת אומרת האצבע על השלט.. זאת אומרת הפלאג שבתחת שלך!

מקווה שסבלת מאד בכל צעד במצעד הבושה מדלת הבית שלי לרכב שלך.. בוא נגיד שהיבבות שלך שיעשעו כמה וכמה עוברי אורח. 

שוחחנו לא מעט כאן בכלוב וכל הזמן ביקשת ואף התחננת להיות שלי, אפילו הצהרת שהמזל יאיר לי פנים אם תהיה שלי לצידי.

הסתקרנתי מהבטחון הרב שמכרת בו את עצמך. שיטת השיווק שלך לא הייתה מביישת שום סוכן מכירות, עברת על כל הטריקים הידועים. 

אם ואז, העלית את הצורך, מיקסמת את החבילה ואף שידרגת.. 

בקיצור מכרת!

ואז נפגשנו, התחברתי למראה שלך מיידית ואף התגרתי מהשלווה שבך.

שתינו קפה של בוקר בשעת צהריים מאוחרת ודיברנו על כל נושא שבעולם.. הרגשתי כמו הזוכה הגדולה בטוטו ושאלתי אותך מה אתה חושב על משחקי מזל למיניהם?

אמרת שאתה לא מאמין בהם כי הם רק גוזלים ממך כסף זמן וגם תקוות ושאתה אף פעם לא מרוויח מהם כלום מלבד אכזבות.

נפרדנו עם ידיעה שבפעם הבאה שניפגש יהיה מעניין כואב משפיל ובעיקר מספק.

ביקשתי ממך לעמוד בפתח הדלת כשעיניך קשורות ואינך יכול לראות דבר.

נקשת בדלת פעמיים ועוד פעם בודדת, פתחתי לך את הדלת ומשכתי אותך פנימה.

חיבקתי אותך לשלום וציוויתי תתפשט.

הורדת בגדים ולבשת את בגדי האדם שלך, במרכז החדר חיכה לו שולחן גלגל גדול, הושבתי אותך עליו בזהירות וקשרתי את ידייך ורגלייך לנקודות העגינה. השולחן גלגל היה על מצב בלם כך שלא הצלחת לנחש מה עושים. 

שחררתי את הבלם ושיחקתי איתך בחצאי סיבוב - התחלת להבין שאתה שוכב על גלגל ענק מה שלא ידעת שזהו גלגל הכאב שלך.. מסביב לגלגל יש שיניים מתחכמות עם הלשונית שצריכות לעצור אותך על הסשן שלך..

10 הצלפות קשות

שריטות עמוקות

דגדוגי נוצה

שעווה

אוננות עם ואסאבי 

גלגל כאב

שוט אלכוהול להפוגה

התחלנו את משחק הגלגל, סובבתי אותך חזק רציתי שתסתחרר קלות ונפלת לראשונה על אוננות עם ואסאבי. 

2 כפפות עוטפות את ידי, מרחתי עליך מעט שמן והתחלתי לשחק בך, נוגעת משפשפת מלטפת ואתה מגורה לא מבין מה כל הטוב הזה שנפל עליך. כשהיית כבר בתחילת הרעידות שמעידות על כמעט גמירה, הוספתי את הואסאבי והמשכתי לעשות לך ביד. תוך מספר שניות הרגשת גל חום ותחושת צריבה באיבר מינך. 

זזת בהתחלה באי נוחות ואח״כ התחלת להזיע ואז יבבת ואמרת שזה ממש לא נעים לך.

כשהבנת לאן נפלת הכרזתי על משחקי הכאב.. סובבתי אותך שוב סיבוב לא ממש חזק.. כ״כ רציתי שתיעצר על השריטות ובמקום זה קיבלתי דגדוגי נוצה. 

10 דקות שלמות של כאב ביצים בגלל דגדוג אכזרי. 

במשך שעה שלמה סובבתי אותך וביצעתי בך כל מה שרק אמר הגלגל, גופך היה נפוח ואדום מהשריטות העמוקות, סימני הצלפת השוט ניכרו בפלג הגוף התחתון שלך, הביצים והזין שלך עברו מסע התעללות עם גלגל הכאב.

מפעם לפעם אף זכית להפוגה אלכוהולית.. לא מהסוג שאתה אוהב אבל עדיין מהסוג שקצת משחרר.. 

נהניתי מאד, ראיתי אותך בעונג מטורף ובהיי של כאב ההנאה שאתה חסר אונים ואני עושה בך כברצון הגלגל העבירה אותי על דעתי.

כשסיימנו שאלתי אותך שוב - האם אתה מאמין במשחקי המזל הפעם חייכת ואמרת בכל ליבך.

עד למשחק הבא.

אני יכול לבוא אליך? זה לא יפריע לך כשהילד מסתובב בין הרגלים?

שתקתי.

הרי הילד זה כל עולמי, הילד לא מפריע ולא יפריע חוצמיזה הגיע הזמן שתכיר אותו לא?

הוא שתק.

עברו יומיים מהשיחה.. 

יום שישי בבוקר מתארגנים לאחת מהצגות חנוכה ואני והילד מסדרים את הרכב ביחד ואז בהפתעה גמורה הגחת מבין העצים שמסתירים את הבית, מריח טוב לא מגולח לבוש מדי שוטר נעמדתי מולך דיי מופתעת אבל מחייכת מאוזן לאוזן התחבקנו ארוכות. קצת קשה לשחרר.

בוא תיכנס והצבעתי אל הבית, לקחתי את ידו של בני ונכנסו כולנו יחד.. הבן שלי תיק תק מצא עצמו במשחקים וטלויזיה שסיפקו גירויים בשפע ואיפשרו לנו כמה דקות ארוכות של תאווה בעיניים ושתיקות ארוכות. 

שתינו קפה.

ואז הבן שלי שבר קצת את השתיקה הזו עם כמה שאלות ומיד חזר לעניניו.

״תביא ת׳קפה״ אמרתי ואתה הושטת מיד יד קדימה - לקחתי ממך את הכוס.

דחפתי אותך לחדר השינה ונשקתי לך ארוכות. התגעגעתי לגוף הזה, לפנים האלה לנשמה הזו.. התגעגעתי לכל מה שהיה ועוד לא קרה לנו.

עכשיו אתה שלי. 

שאלת בשקט ״הילד לא יפריע לנו״ אמרתי לך אינני מתכוונת לעשות כלום רק לטעום אותך קצת רק קצת קצת.. ושוב נשקתי לך הפעם זרועותי כרוכות סביב צווארך וידייך מחבקות אותי חזק ומחפשות דרך לגעת בי יותר.

קשה לי לשחרר אותך שוב

עכשיו חזרת אלי

עכשיו אני רוצה הכל..

סיפרתי לך במשך שעה כמעט הכל בצפיפות מילים מטורפת ואתה שותה את המילים שלי בצמאון רב.

שואל מידי פעם שאלה ומגלה עניין ואז כזה ברעד מלא סקרנות שואל:

ותכאיבי לי חזק?

חייכתי ואמרתי לך רק בלב.

הוא וניל אמיתי עם הפרעות קלות.. (אבל בנינו למי אין חחח). 

עוד אעשה ממנו בן אדם.. 

להריח את ריח הפחד
לגעת בתשוקה
לדעת שקט בשריקה של צליפה
לעבור לאט לאט עם אצבעותיי על עורך הנפוח מהצלפות השוט

ללטף את ישבנך שהפך לסגול ולהרגיע את מכאובו.

לקחת קובית קרח ולטייל עימה על גופך עד כאב.
לבעול אותך
לזיין את נשמתך עד אובדן הכאב.

להתכרבל איתך..

לאהוב אותך.

רוח נעימה מנשבת בשעות הערב,

מביאה איתה ניחוח חדש.. התקררות.

הקיץ דועך לאיטו, אוטוטו.. עוד קצת חבר ותיק יבוא לבקר, בקרוב יבוא החורף,

יפרוש עלי כנפיים בצלילים של ברקים ורעמים..

מראה אפרפר... אחחחח כמו שאני אוהבת.

זה מדהים איך הטעם שלי השתנה עם השנים..

תמיד אהבתי שחור אפור וקריר? ממממ.. אני חושבת שלא!

ובכל זאת איפשהו לאורך השנים גדל עולם הצבעים שלי, לחבילת צבעי החום, ירוק, צהוב, כתום ואדום נוספו מגוון צלילי האפור שהתחברו אלי באופן טבעי.

לא תמיד הכרתי את הצלילים האלה, אבל אם אני מפשפשת עמוק בעברי הייתי יכולה לדמיין את הצלילים האפורים האלו - צלילי החורף.

אלה הצלילים שהייתי שומעת עד לגוון האחרון.

כמה אושר אני מוצאת באפור החורפי הזה,

כמה אושר יש בצעקה אמיתית, צעקה לא חייבת לבוא מכאב, גם משמחה אני מוצאת את עצמי צועקת לפעמים.

ובעצם מה רע בקצת כאב??

יש כמה סוגים של כאב וביניהם יש כמה כאבים מתוקים.

לאורך השנים הגבולות אצלי היטשטשו

ומי אמר שזה חייב להיות שחור או לבן?

מה רע בכל גווני הביניים?

אני מתחילה להריח את הריח הזה באוויר

כשהטמפרטורות יורדות והיום מתקצר,

מפנה את המקום לריח הקריר יותר.

כן כן, לטמפרטורות יש ריח!

שיוצאים החוצה ביום שטוף גשם מריחים אותו באוויר ואין דומה לריח של חורף.

אני מרימה את ראשי, מנפחת את חזי ונושמת עמוקות..

עוד מעט...

עוד קצת...

חורף - גשם גשם בוא!!

שתבוא טבעי בלי מניירות של נשלט ותיק, תהיה בעיקר אתה, איש שיחה שיהיה לי כייף לקשקש איתך על הא ועל דא.. כן כן רצוי שתדע קצת מכל דבר כי אחרת ישעמם לי ומהר.
תהיה גבוה (1.80 ומעלה), לא מעשן, רווק, גרוש או אלמן. רק לא נשוי רק לא בזוגיות כלשהי.. רק לא - לא פנוי.. (ילדים זו לא מגבלה).
אני לא פוסלת זוגיות אני בגישה של מה שיצא אני מרוצה.
אני אוהבת לשחק במשחקים.. בסשן אני רעה אני תובענית..
אני אכאיב לך, אאלף אותך, אגרום לך לגרגר ולבקש עוד ועם כל זה רצוי שתהיה גבר בכל רמ״ח אבריך למרות שאני זו שאנהל את העניינים..
אל תבוא עם מפלצות בראש שלך.. כי הן רק שם.
תבוא נקי, תבוא חלק כמו דף ביומן שאכתוב בך את הזכרונות שלנו יחד.

אני יודעת שאתה קורא כל מילה שלי וכל סיפור.. אני יודעת שאתה עוקב אחרי אבל נזהר שלא להשאיר עקבות..

דיברנו, צללנו לתוך שיחות עומק מדהימות וזה הרגיש כאילו שהראת לי את כל העולם ושניה לפני שאני נוגעת בו נעלמת יחד איתו!

אני יודעת שהבנת שנפגעתי.
אני יודעת שאתה הבטחת אבל שנינו יודעים שלא קיימת.
אני יודעת שהתקשרת והחזקתי את עצמי חזק לא לענות.. לא לתת לכוחו של הרגל לנצח אותי.

אני לא יודעת למה..
אני רק יודעת שקשה לי לשחרר..
אני רק יודעת שאני עדיין חושבת עליך..
אני רק יודעת שאני משתוקקת לעשות בך שפטים..
לקלר אותך ולעשות אותך לשלי לקחת אותך איתי למקומות שעוד לא ביקרנו בהם..
לגרום לך להפסיק לחיות את המרדף.. 

אני יודעת דברים ..
שאתה פשוט עוד לא!

כשצרות החיים שלי עוברות מהמורה בדמות נשלט חסר טאקט שחושב שיהיה נחמד לי אם יחכה לי בכניסה לבית שלי כשאני חוזרת מבית חולים עם הילד שלי.

אז לא!!!

לא נחמד לי 

ואף מכעיס אותי מאד.

דבר אחד ביקשתי מפורשות שהוא גבול בל יעבור קשיח מארץ הקשיחים - לא הבית שלי, לא הילד שלי.

ומה קיבלתי במקום?

חוסר טאקט משווע!

כועסת מאד.

מסיבה, אנשים יפים אלכוהול משובח - חלקו פחות.

בבית פרטי מתקבצים להם כמה וכמה מחברי הקהילה. פשוט אנשים מקסימים.

בוחנת מביטה חושבת מפעילה את הקסמים יש שם אחד שמוצא חן בעיני. גוף טוב בנוי נהדר קצת נמוך אבל זה סבבה, זקן ארוך שמפעיל לי את הדמיון מה הייתי עושה לו עם הזקן. הוא מביט בי רואה אותי מחייך לי במבוכה. אני נושכת שפתיים - בא לי עליו! 

מפנה את הראש לשניה וחצי מחליפה מילה עם חבר טוב שיושב לצידי, מפנה את הראש שוב מחפשת את מר בחור ורואה שהוא כבר קשור ללא חולצה.

מבינה שפיספסתי. 

שעה חולפת ואין כלום מעניין הבחור קשור ומסתכל אלי לתוך העיניים כאילו מבקש שאבוא להציל אותו. 

אני נהנית לראות אותו קשור זה מגרה אותי..

מסתכלת על השעון וקמה - רוצה ללכת. מסמנת לחבר בוא.. תלווה אותי לרכב.

מחליפים כמה מילים בדרך לרכב וליד הרכב ואומרת לו שחסרות לי השיחות איתו. שנעלמנו אחד לשניה. לא ברור למה. 

הוא מציע לי שירותים מיניים - לא רוצה איתך סקס. רוצה אותך כחבר.

כבן אדם שמבין מה אני עוברת שפשוט תהיה שם. שומעת גם אותך ומייעצת. זה לא חד צדדי.

אז מה פתאום סקס עכשיו?