כותל

עייפות....
לא יכולה יותר
לא רוצה יותר
לא מסוגלת יותר

התחלות חדשות
סיפורים ידועים
אנשים חדשים
בדרכים ידועות .

מי יודע מה זו החלטה נכונה ?
מי מחליט שהחלטה שקיבלנו היא זו שנכונה?
אם ראש אומר משהו אחד , הלב משהו אחר, ניסיון כבר מזמן לא צד בהחלטות ....

ואם החלטה שאנו מקבלים פוגעת במישהו שאוהבים ...

עצבנית, מתוסכלת, מאכזבת....

שוב ...משהו אישי. שלי ,בשבילי.
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
מרגישה חזקה יותר. סוג של עוצמה. זה עולה מהבטן .מין חוסר מנוחה. הרגשה שמגרד המוח. ממהרת. רוצה שיהיה כבר מחר.
חיה עם הרגשה של "סליחה "
סליחה שאני כאן ואתה כבר לא.
סליחה שאני רואה את היום ואתה כבר לא.
סליחה שאני מרגישה ואתה כבר לא.
הכאב לא מרפה. למדתי לחיות איתו. למדתי לאהוב את הכאב כהוא מזכיר לי אותך.
כול שהזמן עובר אתה קרוב יותר. אנחנו כבר לא שני אנשים. ספגתי אותך לתוכי. אתה ואני לאחד.
אני נושמת עבור שנינו.
צוחקת עבור שנינו.
שמחה עבור שנינו.
בוכה עבור שנינו.
אני חיה בשבילך ובשבילי.
אתה חי בתוכי ואיתי.
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++

עבר- עבר
הווה -עבר ...
השניה שבא אתה מאושר קצרה יותר מזו שבא אתה בסבל.
זמן מאוד יחסי.... שנה - זה הרבה או מעט ? 10 שנים ?
אם בתוך שעה אתה מספיק להכיר אדם , בשעה הבאה - להתאהב- שעה אחרי - להתאכזב ....
אם בכול החיים אתה לא מספיק לעשות חלק קטן מזה ...
לפעמים חיים מתחילים ומסתיימים תוך כמה ימים. לפעמים בני אדם בני 80 מבינים שעוד לא הספיקו לחיות .
ילדה שחיים הקצרים שלה מלאים בכאב, אושר ....
אישה בוגרת שאף פעם לא הרגישה ...לא התרגשה ...

גבר שמפחד .ובגלל זה לא חי.
נער שמחסה בגופו רימון ....
מי חי יותר?
מה עדיף ?
לחיות כמו בובת פלסטיק -אבל הרבה זמן
או להדלק ... לחמם את הקרובים לזמן קצר ולהפוך לאפר?
האם חיים שווים את החיים ?

מה זו אהבה ?
רגש? צירוף כימי במוח? משיכה פיזית? טרוף?
פרפרים בבטן? בלבול בראש? צביטה בלב? לילות ללא שינה? חיוך מוזר ?
משמינים או מרזים מאהבה?
רוצים לחיות או רוצים למות?
רוצים לדבר או רוצים לשתוק?
כשצריכים את אותו אדם 24 שעות ?כשרוצים לחלוק איתו מחשבות מצחיקות וניתוחים פילוסופים ?

איך יודעים שאוהבים ? אם אתה מוכן לוותר על עצמך ? או שמוכן לקבל וויתור מצד השני?
שאתה מרגיש חצוי או שלם ? טיפש או חכם?

או שזה הכול יחד ?
אהבה כמו רעל נכנסת לגוף ומשפשתת בו . אתה מרגיש את הסוף שלך מתקרב ,איך הכאב כה מתוק שאתה לא מוכן לקבל נוגדן .....

......................................................................................................

אני מתקשרת שוב ושוב .... הטלפון שלך החליט לשחק איתי משחק השתיקה .
לא מוצאת מקום לעצמי . כוס קפה , סיגריה . מנסה לעבוד . ראש לא מתפקד.
אמא מתקשרת -מדברת איתה כמו רובוט: "כן , הכול בסדר, ילדים בסדר . לא , לא קרה שום דבר . הכול רגיל . "
איך להסביר לה שגבר שלידי " נפל"? שגבר החזק , התומך,עוזר ,מחזק - זקוק לעזרתי יותר מכול . שבין רגע החלפנו תפקידים .

עוד כוס קפה . קופסת סיגריות נגמרת במהירות האור. איך הריאות שלי סובלות את זה ?

למה אתה לא עונה ?
אתה חייב לדבר ! חייב . למה אתה לא מבין את זה ?
אתה מתבייש בחולשה שלך ? מתבייש בזה שאתה צריך אותי ... כך אמרת לי פעם .
לא מבינה את זה . לא מבינה , אבל מחוסר ברירה מקבלת.
אתה צריך את השקט שלך . למצוא את הכוחות בפנים. להרגיע את הראש שלך .
כשרע לך אתה נסגר .
"השדים שלי מפחידים אותי . לא יכול לשחרר אותם עליך."
אבל אני צריכה אותך כול כך טוב. לא מפחדת משום שד . אתה לא יכול להפחיד אותי בשום צורה.

שוב מנסה את מזלי עם פלאפון. השעה 2 בלילה ." איפה אתה ? מה קורה לך ? האם אתה בסדר? " חוזרת על אותם משפטים בלב שוב ושוב... כמו תקליט .

רק תענה. ואני ארגע .

חמש בבוקר. אני שבורה .עוד מעט צריך לצאת לעבודה .
פלאפון שלי נותן סימן חיים. אס אמ אס ממך:
" אני כאן .חזרתי לחיים. הכול בסדר. סליחה.אדבר איתך יותר מאוחר.היום יום שבת 😄 לא לרוץ לעבודה "

איזה כייף שאפשר להכנס למיטה ולישון קצת . הלב חוזר לאט לאט למהירות רגילה.
אתה בסדר. אתה חי . הכול בסדר......
...............................................................................................................
מוקדש לחברתי הטובה ולבן זוגה.

אנחנו , נשים, חיות מוזרות .
חלשות.זקוקות לכם הגברים , איך עדיין יותר חזקות ומבינות.

באהבה .שבת שלום לכולם

מילים: נתן אלתרמן


כי סערת עלי, לנצח אנגנך
שוא חומה אצור לך, שוא אציב דלתיים!
תשוקתי אלייך ואלי גנך
ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים!

לספרים רק את החטא והשופטת.
פתאומית לעד, עיני בך הלומות,
עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל,
תאלמי אותי לאלומות.

אל תתחנני אל הנסוגים מגשת.
לבדי אהיה בארצותייך הלך.
תפילתי דבר איננה מבקשת,
תפילתי אחת והיא אומרת: הא לך!

עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים,
אלוהי ציווני שאת לעוללייך,
מעוניי הרב שקדים וצימוקים.

טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת,
אל תרחמיהו בעויפו לרוץ,
אל תניחי לו שיאפיל כחדר
בלי הכוכבים שנשארו בחוץ.

שם לוהט ירח כנשיקת טבחת,
שם רקיע לח את שיעולו מרעים,
שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת
ואני אקוד לה וארים.

ואני יודע כי לקול התוף,
בערי מסחר חרשות וכואבות,
יום אחד אפול עוד פצוע ראש לקטוף
את חיוכנו זה מבין המרכבות.


שמעתי את השיר בדרך ....
נכנס ללב .אהבתי

לפעמים מספיקה מילה אחת כדי לדעת
לפעמים מספיק מבעט אחד כדי להכיר
לפעמים אנו לא מספיקים בכול החיים לומר את הדבר הכי חשוב לאנשים הכי קרובים ....
לפעמים....