ואני רוצה את זה גם

נעים, מעניין, אינטילגנטי, כן

משתפת

"כל הבקרים השמחים"

אמצע הלילה

רואה את "הנוסע השמיני" (לא משהו)
נגשת למטבח ומתעצלת להדליק את האור

מפחדת שירוץ לידי ג'וק

D:  קורעת את עצמי מצחוק על דמיון רב (ועם זאת מוגבל -נוסע השמיני, גו'ק... המממ לא ממש אותן פרופורציות..) ומחשבות טיפשיות 

אני קוראת פוסטים של חברים ומכרים בפייסבוק ולפעמים נדהמת

יותר קל לדבר על אחרים מאשר על עצמך. לפעמים זה גם יותר מעניין / מצחיק..
אבל החשיפה המטורפת שהורים עושים לילדים שלהם מבלי לבקש (לרוב) רשות היא לפעמים מטורפת

מתמונות חשופות אבל בעיקר סיפורים אישיים, מביכים, פרטיים

אם לא הייתם כותבים את זה על חבר מבוגר שלכם כי ברור לכם שלא עושים את זה, ובטח ובטח לא על עצמכם, איך אתם מרשים לעצמכם לעשות כזה דבר לילדים שלכם? כי הם שלכם וקטנים מדי מכדי להבין שכל העולם ואישתו קוראים עליהם את זה או קטנים מדי מכדי להסביר שזה לא נעים ומקובל עליהם?

ספציפית קראתי עכשיו פוסט של הורה בו משתפים על הדלקות של הילדה על מישהו. הילדה צעירה והאמא חוגגת אושר בשיתוף עם כמה מאות אנשים את השיחה הפרטית! שהיתה לה עם הילדה כולל זה שהילדה לא רצתה לשתף אותה אם היא דלוקה על מישהו או לא

אז מה המסקנה? אם היא נבוכה לספר לי באופן אישי על זה, אני אפיץ את כל השיחה, משפט אחרי משפט מול מאות אנשים

אנשים נראים לי לפעמים כל כך גרועים שזה מבאס :/

שיחת הכרות טלפונית שהתחילה באתר הכרויות ונילי.
על המשפט הראשון הוא מספר שהוא לא עובד (ניתן קרדיט לאולי משפט שני אבל אני די סגורה על זה שזה היה משפט ראשון)

5 דקות ראשונות סובבות סביב הנושא הזה (סופר מחרמן, מפתה, מושך!)
שאר השיחה כבדה. כבדה כבדה כבדה.
היה על מה לדבר שיחה ארוכה יחסית אבל כל כך לא נהניתי ממנה שמה הטעם?

אני כזו שהרבה פעמים זורמת עם האנרגיה שמופיעה לפני. אדם מצחיק / מפלרטט (מפלרטט נעים ובתזמון טוב) / אדם מעניין וכו - אני מתחברת לאנרגיה ומשדרת על אותם גלים עם נטייה לשיחות עומק מהצד שלי אבל אפשר באמת להתכוונן איתי לאנרגיות שונות

שיחה כבדה ככ אני יודעת לנהל ואמצא מה לשאול ומה לספר אבל אלוקה שבשמיים, הייתי מעדיפה לעשות הרבה דברים אחרים מלנהל שיחה מורבידית בשיחת הכרות

צ'יואו הכביד עלי הבחור :/

זה בערך המספר שאנחנו לא בקשר.
היתה תקופה שהיינו חברים טובים אבל זה כל כך מזמן וכל כך צעיר שזה לא רלוונטי.
אני חושבת שיצא לנו להיפגש פעם אחת בחתונה של חבר משותף ועוד פעם אחת שנפגשנו לקפה עידכונים וזהו. 
לפני כמה זמן נזכרתי בו ושלחתי חברות בפייס.
ביום הולדת שלי הוא כתב לי משפט יום הולדת שמח אבל איך שהוא ניסח הפך את זה אצלי לאישי ונעים וזרק אותי למקומות טובים באופן אוטומטי.
מאז יצא לי לחשוב עליו קצת ובשלושה ימים האחרונים יצא לי לחשוב עליו מלא.
הוא מושך אותי מאד. אני יודעת שהוא אדם טוב לב. אני מאמינה שיש לנו עדיין הרבה במשותף, נראה לי שיהיה תמיד על מה לדבר ובמה לעניין אחד את השנייה. מבחינתי זה הבסיס שאני מחפשת בבן זוג.
לא יודעת מה עובר עלי אבל בא לי עליו בטירוף.
כל כך בא לי עליו שיש לי חשק להוריד את כל המשקל העודף שצברתי (אם לשם שינוי אעשה דיאטה בחיי ואחזור לספורט, תוך 3 חודשים אני הופכת לרזה כלבבי. רחוקה מרזון האנורקסיה הככ אופנתי אבל בהחלט כזו שמתחילים איתה גם ברחוב)
אז בא לי לרדת במשקל ולהוריד שיער ולהיות מוכנה לטרוף ולהיטרף. אני רוצה לדבר איתו, להכיר אותו היום, בא לי מגע חם, בא לי להזדיין איתו. בא לי לפרוק עול מיני איתו. אני מאמינה שהוא היה עם מספיק נשים בחייו ועדיין, אני לא בטוחה שהוא היה עם מישהי כמוני.
בא לי סיפור אהבה. לא סתם סיפור אהבה. בא לי סיפור אהבה טוב.

אז כבר שלושה ימים הוא מסתובב אצלי ממש ממש חזק בראש
ואתמול הקאתי פוסט פמיניסטי לוחמני בפייס שלי, מזמן כבר לא כתבתי שם ואני משתדלת למתן את הדיעות הפוליטיות והחברתיות, הפמיניסטיות ועוד ועוד שמסתובבות לי בראש, כי מי רוצה חפירה כבדה. לפעמים זה חזק ממני ואני מביעה שם את דעתי.
וגם, לא יודעת, לא ממש בא לי לשתף שם כבר תקופה ארוכה.

אבל הפוסט הזה התפרץ בי מתוך עצמו, כמו שאני תמיד כותבת. האותיות רצות מהר מהמקלדת למסך ומתהוות למילים ולמשמעות, רגש, מחשבה ללא מחשבה מוקדמת. לרוב קריאה אחת לראות שאין טעויות הקלדה ואנטר.

נכנסתי לפייס והסתכלתי אם יש תגובות חדשות על אלו שאני אמורה להגיב אליהן ופתאום אני רואה שהוא עשה לב למה שפרסמתי

ואני 

אשכרה כמו בגיל 16, מתרגשת. כמו בתיכון מתרגשת.
פאקינג לב של פייסבוק, ממישהו ששנים (יותר מדוייק לכתוב עשרות שנים) אין לי שום קשר אליו אבל וואלה, מתרגשת.
בא לי עליו בטירוף.
גם אם לא יזוז איתו בעוד כמה חודשים, אני מקווה לנצל את המומנטום של הרצון לשדרג את עצמי ככה שגם יהיה לי יותר נעים בעור של עצמי וגם יאללה, קיץ. אני טובה באהבה שמתחילה בקיץ (:

פגשתי אתמול חברה ולקחתי אותה לפאב שאני מאד אוהבת ושנים לא הייתי בו.
היה תענוג.
מוסיקה מעולה, תמיד, בירה שאני אוהבת ונחמד גם להריח מדי פעם ג'ויינט באוויר או לראות סתם אנשים מדליקים סיגריה. אני מעדיפה פאבים כאלו מאשר פאבים נוקשים.
שותות, מתעדכנות ואיכשהו יצא שהיא שאלה אותי בת כמה אני ופתאום אשכרה לא הייתי בטוחה!
עכשיו נזכרתי בזה ושוב לא הייתי בטוחה בת כמה אני עד שנזכרתי שהייתי ביום הולדת עגול של חברה ואני יודעת מה ההפרש בנינו אז הגעתי למסקנה המתאימה.

זהו? כבר מתחילה לה ההתדרדרות הקשה? חשבתי שזה מגיע באזור גיל 60-70-80-90 מתישהו, רק קדימה יותר

עם ההשתאות והפליאה הפנימית, גם מצחיקה את עצמי

יחד עם כאב הבטן זה רבע איזון לטובה (:

גם הלוויה הזויה

גם לא מרגישה טוב

היתה רשימת מטלות שציפיתי לקדם היום ועכשיו רק מעוכה.

ביטלתי עבודה. תוהה מה יעשה לי נעים

בא לי משהו נעים

אין לי תשובה שאני יכולה להרגיש שהיא התשובה אלא סתם זריקת רעיונות ללא כל ביסוס

ואני תוהה

למה אנשים כותבים על עצמם, בפרופילים של עצמם, באתרים מסוגים שונים, בגוף שלישי יחיד

אני אוהבת את הלילות.

מאד.

משתדלת לא להגזים כדי לא להפוך את שעות השינה שלי, דבר הקורה אחת לזמן מה

אז אני בכייף שלי והערוץ סתם שתקעתי בטלויזיה עובר לשידורינו יתחדשו. בנתיים יש מוסיקה.

זה כבר השיר ה 6-7 ברצף שמצויין 

משירי ארץ ישראל של פעם ועד סתם שירים קלאסיים מענגים בעברית

הדברים הקטנים שעושים לי שמח!

ואם כבר דברים קטנים ושמח

שמתי לב שכשטוב לי, אני בן אדם שמאד מעריך את מה שיש לי, הקטנות של החיים משמחות אותי מאד (כמו גם שיכול להשפיע עלי להיפך)

אני מתענגת על הרגעים בהם החתול שלי מתיישב עלי ומגרגר עד עמקי נשמתו, נהנית מסתם פיתה עם גבינה מעולה שהבאתי מחו"ל, נהנית לאחרונה לבשל אוכל ממש טעים ובריא - מה שמשמח אותי כפליים, נהנית עכשיו כבר מהשיר השמיני המעולה ברצף, נהנית מסתם זמן עם עצמי, מעוד טיפטיפונת בלאגן ששמתי במקום...

נהנית

לאחרונה אני די מבסוטה מעצמי רוב הזמן. פה ושם יש מקטעים רגעיים שלא אבל רוב הזמן מבסוטה

ככה גם ידעתי שהבחור יצור איתי היום קשר לראות מה קורה היום, אם אנחנו עדיין נפגשים.

בשלווה ורוגע ביטלתי. הימים בהם אני המותק הלאומית שמשקיעה ומקבלת מילים ללא גיבוי במציאות עברו

אם כבר מה שהייתי לוקחת מקונספט עולם הבדסמ זה מישהו שיתייחס אלי כמו למלכה. אני לא רוצה שום דבר מעבר מעולם הבדסמ אבל את זה הייתי לוקחת בהחלט

מלכה במציאות ומלכה במיטה. אני מזמינה איש פינוקים לחיים (:

קבעתי איתו לעוד כמה ימים

יש בו משהו נעים ורגוע (אולי גם הקול העמוק שלו שעושה לי תמיד לרצות לטבוע בכאלו) ואני חושבת שיהיה על מה לדבר בראש טוב (שלא כמו האיש בצהריים שנעתי בין רחמים עליו לבין הפתעה איך יכול להיות שאדם לא מסוגל לתקשר לעומק, לפתוח שום נושא ועל נושאים מעניינים כלל)
במקביל הוא נשמע לי קצת דומיננטי ואני תוהה אם יש בו את היכולת והרצון לתת גם לי מקום לדיעות ולרצונות שלי
תחרות אני לא עושה, גם לא מאבק ודומיננטים לא עושים לי א זה אז אני עם מעט רתיעה
וגם טכנית, שוב מוצאת את עצמי מגיעה אל מישהו (כל אחד והסיפורי סבתא שלו) ובאמת שבא לי משהו פשוט, מפנק, גבר שרואה ומשקיע בין היתר
מקווה שיהיה דייט כל כך נחמד שלא יהיה לי אכפת לקפוץ גם כמה פעמים בשבוע ושהוא ידע לפרגן ולפנק בחזרה במקומות אחרים

בא לי להכיר מישהו מוצלח ומתאים