ואני רוצה את זה גם

לפני כמה ימים, אחרי שיחה עם תוכן שאני תופסת כמאד אגרסיבי, למרות שלא היתה כוונה אגרסיבית מולי, התפתח לי כאב ראש שלא מניח לי כבר 4 ימים.

כאב ראש, כבדות בחזה, עצב. אני מרגישה מותשת ומניחה שזה יעבור איפשהו בימים הקרובים.

מחר יש לי דייט ואני ממש מקווה להצליח, לפחות לזמן של הפגישה, להביא אנרגיה רעננה, קלילה ונעימה. אני מקווה ששנינו נבוא עם זה.

כתבתי פוסט בפייס. המון הגיבו אליו גם בתגובות כתובות וגם בלייקים / לבבות

מאד הפתיעה אותי כמות הפרגון שקיבלתי. בכלל מפתיע אותי שאחת לכמה זמן שאני כותבת שם, אנשים עד כדי כך, כל כך מפרגנים.

מהפוסט הזה יצאו כמה אופציות מקצועיות. אחת קטנה אבל לא יסתדר ועזרתי לה בדרך אחרת, לא מקצועית מולי.

אחד קבע איתי פגישה והיא היתה כל כך מבולגנת ומוזרה! (אחת המוזרות שהיו לי בחיי) עד שבנקודה מסויימת עצרתי וביקשתי להבין מה המטרה. אז הוא מיקד והציע לי פרוייקט שהוא ינסה לקדם ואני אנהל אותו.

במידה וזה באמת ירוץ, זה ישנה לחלקים מהאוכלוסיה את החיים (ככל שזה יצליח יותר, יגיע לעוד אנשים), מקצועית זה יתן פתח בתחום שלי ולי זה יתן קפיצה משמעותית ביותר למעלה מבחינה מקצועית. 

מאד מאד מסקרן אותי, מאד הייתי רוצה שמשהו כזה יתקדם בארץ אבל קשה להניע מערכות ברמות האלו והפגישה הזו, כמו שהיא התנהלה, גורמת לי לתהות מה העניין.

ולבסוף, כתב מישהו תגובה, קטנה, פשוטה שדווקא היא הכי פרקטית והדליקה בי רעיונות.

לצערי קראתי אותה לפני שהלכתי לישון ואז כבר לא הצלחתי להירדם. המוח שלי לא הפסיק לרוץ.

החלטתי לאפשר לעצמי לקרוס לשעה וכמה דקות היום אחרי הצהריים כדי שאוכל לעשות עוד הרבה דברים שיש לי היום. אני ממש עייפה.

ברגע שעצמתי את העיניים, אני שומעת מישהו מדבר בקול רם בטל כמה דקות. חשבתי שאולי זה לשכנה.

ניסיתי להתעלם.

ואז דפיקות בדלת. מהאלו שדופקים וכמעט שוברים את הדלת על הדרך. אני שונאת שדופקים ככה. אני אשמע גם בנעים, אין צורך להבהיל.

אני שואלת מי זה, אין תגובה ועוד דפיקות אגרסיביות. שוב מי זה, מלמל משהו. מי זה? תרומה, במקביל דופק על הדלת השנייה שגם שייכת לי (מי דופק באגרסיביות על 2 דלתות במקביל כשהוא רוצה תרומה??) ותוך כדי שאמרתי שאני לא מעוניינת (מה שאני לא עושה בדרך כלל בתרומה) בין נקישה אגרסיבית לנקישה אגרסיבית הוא ניסה לפתוח את הדלתות.

נשארתי סופר עייפה ולא מצליחה להירדם כבר שעה אחרי.

מעצבן!

ראיתי מקודם (יותר נכון משלב מסויים רץ ברקע ואני עשיתי דברים אחרים) סרט גרוע. לא מהמזעזעים שיצא לי לראות בחיי אבל פשוט גרוע. זה לגמרי המונח המדוייק

זה קצת גרם לי לחשוב.

חשבתי שיש לי הזדמנות מקצועית-עסקית ממש מדהימה. פרוייקט שלא עשיתי עד היום כמוהו שאני חושבת שיתרום לא רק לי אבל גם לי ולא רק ברמה הכלכלית.

זה היה על הפרק לפני כמה שנים ובסוף לא התקדם ועכשיו חשבתי שיש לי הזדמנות לייצר פתח מחודש.

האדם שאני מכירה שמחבר ביני לבין הצד השני ידע שאני מוכנה לנסוע לפגישה בחו"ל, בין היתר כדי לקדם את זה אבל הוא רצה שאגיע בשביל העסק שלו ורק עכשיו הדברים מאד ברורים לי.

עלה לי הסעיף. 

אני לא נוסעת לפגישות עסקיות בחו"ל ובאופן כללי לא אוהבת לבזבז מהזמן שלי והכסף שלי על דברים שמאחורי הרבה רעש, מסתבר שפשוט משכו אותי באף. מרגיש מאד מזלזל ולא במקום. אני לא מתנהלת ככה מול אנשים, גם אם יוצא לי להפסיד משהו, אני משתדלת להיות כנה ולא למרוח אחרים. 

כתבתי לו הודעה חזרה שמבקשת הבעת רצינות והתקדמות או לוותר על זה.

יש סיכוי לא מבוטל שזה יהיה סוף הסאגה אבל אני לגמרי מרוצה מכל החלטה, רק לא להמשיך לבזבז זמן ואנרגיה.

לפעמים צריך לסגור את הסרט ולא לתת לו להמשיך לרוץ כרעש רקע.

מסקנות בשקל של שישי אחרי הצהריים

שקל שקל, אבל מדוייק

כבר 17:15?

מרגיש שלא עשיתי כלום

הספקתי בערך למצמץ ונגמר רוב היום

:/

מצאתי את עצמי אתמול עם חשק לסקס

אחרי חודשים שלא התחשק לי.

אני אוהבת את הסקס שלי מדהים וככה הוא פעם אחרי פעם בשנים האחרונות

העניין הוא שאני צריכה היכרות וחיבור כמעט תמיד לפני.

העניין הנוסף זה שכשיש סקס כל כך מדהים עם מישהו שאני אוהבת וזה נגמר, אין לי חשק לסתם משהו ולוקח לי זמן להגיע למצב אינטימי עם מישהו אחר שמייצר חיבור טוב או משיכה מטורפת. לרוב אני צריכה את שניהם.

כל כך מיותר להמשיך לחשוב עליו ואני עדיין לא הצלחתי להפסיק.

גם זה יגיע מתישהו.
גם אם יקח עוד זמן.
רוב המחשבות שלי עוסקות בדברים המטורפים איתם הייתי צריכה להתמודד בגללו. זה מרגיש כמו רשימה שלא נגמרת ויש בה עודף של התמודדויות קיצוניות

ויש גם את כל הדברים המופלאים שהיו שלא משתחררים לי מהמחשבות והכמיהות. לעיתים נדירות, צף לו גם געגוע.

כך או כך או כך, יש עדיין התעסקות.

אני מצפה לשלב בו זה ישתחרר. מעדיפה היכרות עם זה שירגש אותי להתעסק בו, להתנתק מהעבר מבלי לשים לב.

בנתיים אני מצליחה להתעסק בשיפור החיים שלי במקומות שמזמן לא התעסקתי בהם.

שיניתי תזונה, התחלתי לעשות קצת ספורט, התחלתי לעבוד על לסדר את הבית בעיקר וקצת את החיים שלי.

עוד תקופה ובעיקר תהליך, אני אהיה במקום אחר. אני מצפה יותר מכל להגיע לשם. בנתיים מתקדמת באיטיות מעיקה עם הבנה שאין דרך אחרת, מקוצרת, להגיע למחוזות חפצי.

והנה

אני כותבת פה בבלוג, משחררת קצת מחשבות ממוחזרות לגמרי, היוטיוב רץ מתוך עצמו ועובר ל

וכל מה שבא לי זה להתנשק איתו, עם השפתיים הבשרניות שלו. רוך מול רוך. להתמוסס במגע. לעוף למחוזות שלא קשורים לעולם גשמי ומגיעים אליהם דרך הגשמי

הגעגועים האלו שמגיעים פעם ב   מפתיעים אותי כל פעם מחדש.

המחשבות על נשיקה שלא נגמרת, העדינות שמהפנטת לי את המחשבה ומשאירה רק גוף שנע מתוך עצמו, חי את התחושות עושות לי חשק לגעת לו בפנים, להתבונן בעיניים, לראות את האהבה והתשוקה מביטות בי חזרה

משם, תמיד התפתח סקס ייצרי, שונה כל פעם, עוצמתי, עדין, פראי ועל סף הבלתי נסבל מרוב שהיה קשה לי להכיל את כל התחושות שבעטו יחד. אני מתגעגעת לשינוי שהיה נוצר בנינו כל הזמן במיטה.

אני יודעת שנדיר לפגוש מישהי כמוני. שמעתי את זה מכמה גברים בחיי שהיו עם מספיק נשים. שמעתי את זה בוורסיות שונות ובמחמאות מגוונות שעושות לי נעים עד היום.

זה לא בגלל שאני מופלאה בטכניקה מינית כזו או אחרת, זה רק בגלל כמה שאני כל כך נהנית ואיך שאני נהנית, בגלל כמה שאני משוחררת עם האדם המתאים.

הפלייר קרא לי בזמנו נגן-אורות. 

אחת המחמאות הכי מתוקות שבקעו ממישהו לעברי. 

אני צריכה במיטה מישהו שנהנה מלספק ואין כמו לספק אותי. לקח לי זמן וכמה גברים בחיי בשביל להבין את זה. 

אני זוכרת שהוא אמר לי אחרי כמה זמן, בשיחת סקייפ מהצד השני של העולם, שהוא הספיק (כמובן) להיות עם עוד כמה וכולן משעממות אותו אחרי.

ועם האהוב האחרון שלי, זה היה שילוב של אהבה אדירה, תשוקה הדדית עצומה, רצון וצורך לגעת בלי הפסקה, חיבור מיני מדוייק, יצירתיות אין סופית ושינוי בלתי פוסק שנוצר מתוך עצמו.

הוא היה צוחק עלי שלא הפסקתי להביע תוך כדי כמה שמדהים לי. אני לא זוכרת מתי זה נוצר. אני מניחה שעם הזמן והחיבור והאהבה אבל כשהיינו מזדיינים, לא הצלחתי לעצור את ההשתאות

אני לא חושבת שיש עוד כמוני שמחמיאות ומביעות הנאה ככה.
בתכלס, אני הייתי נהנית בטירוף לעשות אותי והייתי חוזרת לעוד

בעצם
היה אחד שהיה לי קטע איתו, הכרנו באתר ונילי

גיליתי תוך כדי שהוא דומיננטי במיטה וזה מבחינתי טארן אוף טוטלי.

אז סבבה זיון סוער אבל כשהצד השולט שלו בקע למחוזות שלא עושים לי את זה ולא שיתפתי עם זה פעולה, הוא יצא אידיוט והתחיל ממש להתעצבן במקום לשחרר ולזרום הלאה. מי לעזאזל מתעצבן תוך כדי סקס? אני זוכרת שחשבתי שהוא הופך למגוחך מרגע לרגע

אז כן יש אנשים שלא יתאימו לי ואני לא להם

ועד שיגיע זה שיתאים לי רגשית, מנטלית, פיזית ומינית, אני עובדת על לשפר את עצמי

אני רוצה את עצמי בתבנית הרבה הרבה יותר מוצלחת מהמון בחינות

כמה סבלנות צריך והכלה של הדרך האיטית הזו

בנתיים, מתמידה



זו הבעיה בכתיבה אסוציאטיבית 
בסוף את מגלה שכתבת ובירברת על דברים אחרים לגמרי ממה שרצית לשחרר מלכתחילה.
אני צריכה חופש.

אני מכינה הרצאה, דווקא לא בתחום הישיר שלי אבל בתחום שיש לי מספיק ידע עליו

נראה לי שהיא תיהיה עם תוכן, בחלקו לא קל אבל וואו, איזו הרצאה מרתקת הולכת לצאת לי!

לפעמים יוצא שאני סופר סופר מבסוטה מעצמי (:

אחד הדברים הכי נעימים.
אין לי מושג למה הסיפוק של השינה הזו לרוב יותר מענג משנת לילה
חסרון - אם לא שמים שעון מעורר, כמו שהעזתי לעשות היום בלי לדפוק חשבון, יש מצב ששנת לילה לא תתקיים (:
אבל, אולי זה יתאזן עם בירות בפאב הערב (:

נ.ב

היה לי חלום מלא כל כך בפרטים כמו שיש לי לפעמים, כל כך צבעוני.
אומרים שרוב האנשים חולמים בשחור לבן. אני עדיין מתקשה להאמין

להזיז הרבה דברים בחיים האישיים שלי, לעבוד על הרבה דברים שאני רוצה לשנות ולשפר במקביל.
יש ימים שעובד יותר וזז לי ממש ויש ימים שקצת פחות.
אני מנסה לעשות גם פרוייקט גדול, הראשון במיימדים כאלו מבחינה מקצועית.
ניסיתי גם בעבר וזה נתקע.
קצת מתהפכת לי הבטן מזה. אני מקווה שהדרישות שמצפים ממני בכדי לקיים את הפרוייקט הזה, יהיו כאלו שאוכל לעמוד בהן

בערך שבוע שאני חושבת עליו שונה מהרגיל.

יש לי תחושה שהוא התחיל לצאת עם מישהי אחרת ואני מפרגנת כי אני לא אחזור לקשר איתו בכל מקרה, אז עדיף שיהיה לו טוב הלאה בחייו.

אני תוהה אם בגלל זה הוא מהדהד לי יותר חזק או אולי בגלל הדינמיקה שיש לי או אין לי כבר כמה זמן עם גברים.

אני לא מוצאת חיבור, באופן שמרגיש לי כל כך מנותק ורחוק.

אז התחלתי לחשוב בשבוע הזה שוב על החיבורים המיוחדים שהיו לנו ואם יהיה לי כזה שוב.

שנים אני מאמינה שאם לא מתאים עם אחד, יתאים משהו שונה אבל יתאים עם אחר.

פתאום בימים האחרונים צצות מחשבות חדשות וספקות אם אני יכולה למצוא חיבור עם מישהו שמתאים לי, מישהו שהחיים באמת יהיו משמחים, מספקים ומעשירים יחד. לא עושר של כסף. עושר של החיים
היום נפגשתי עם חבר קרוב מהעבר הרחוק. לא היינו בקשר איזה עשרים שנה. נתקלנו האחד בשנייה לפני כמה זמן דרך אפליקציית היכרויות. טלפון? השיחה זרמה. שנפגש לקפה? מסתבר שהוא גר לא רחוק.

הגעתי אליו ונשארתי שעות.

היו לי כמה פעמים מחשבות לגביו לאורך השנים. כשהיינו בתיכון ועוד קצת לפני כמה שנים ועכשיו, לפני שנפגשנו שוב.

הוא מושך אותי ממש.

מצאתי את עצמי מתארגנת למפגש איתו כמו שאני מתארגנת לדייט עם אופציה לסקס כשאני בכלל פוגשת ידיד.

אז ישבנו שעות ודיברנו אצלו וזרם כאילו נשארנו בקשר כל השנים. משלימים טיפונת פערים ובעיקר מדברים על כל מיני דברים מעניינים. הוא שיתף אותי ביצירות שהוא עבד עליהן ולשמחתי הן היו מצויינות ברמה שהייתי שמחה לשמוע שוב.

זה היה לי מעניין כי שמעתי בתוכו מקטעים מהעבר המוסיקלי שלו וגם שלי למרות שדרכנו נפרדו הרחק בעבר.

היה ברור לי שאין שם עניין כי הוא ישב פיזית רחוק כל הערב וסיפר גם אז וגם במפגש היום שתקוע לו משהו רגשי כבר כמה שנים ברמה הזוגית ושהוא כבר כמה שנים לבד.

אז קצת התבאסתי אבל זה היה כל כך מובהק ששחררתי והדגשתי בפני עצמי שהייתי במקומות האלו בעבר ובמילא לא הצליח לצאת שום דבר שמתקדם עד היום אז צריך להניח לזה.

הזמנתי אותו לפני כמה זמן והיום הלכנו לתערוכה יחד. בילינו את כל היום יחד והיה לי ממש מעניין ונעים.

לא התחשק לי שזה יפסיק. יכולתי להמשיך לדבר איתו עוד שעות וזה שהוא כל כך מושך אותי, תורם עוד לעניין.

אני חושבת שמשהו ברוגע שהוא משדר עושה לי את זה. הגברים שהכי נהניתי להיות איתם ומשכו אותי שדרו שלווה, דיברו באופן יחסי בשקט או בקול עמוק ומרגיע והיה בהפ משהו רגוע. השלווה הזו שלהם עושה לי את זה ממש.
אני מניחה שעד שנפגש בפעם הבאה בטח יעבור עוד מלא זמן. אם הבנתי נכון, הוא לא ממש טיפוס שיוזם יותר מדי ולי לא כל כך נעים להיות במקום / ליזום לבד.

הרבה מחשבות ותחושות עוברות עלי במקטע הלבד הנוכחי

חסר לי הלעשות המון דברים עם מישהו שנעים להיות איתו, שאני רוצה להיות איתו, להעביר איתו את הזמן בתחומי עניין שונים, לאהוב ולהיות נאהבת, להירגע יחד, לעשות דברים טיפשיים יחד, לעשות סקס סוער וסקס אוהב ורך בו זמנית, חסרה לי תשוקה ותשומת לב שמופנית למישהו אחר כמו גם מישהו שמתעניין בי ברמה הזוגית. חסר לי להימשך למישהו שבא לי עליו ואני יכולה לשכב איתו כמה שבא לי.

חסרים לי המון דברים שמגיעים עם זוגיות
זה מעציב אותי לאחרונה

לאו דווקא דברים שברומו של עולם 

לפעמים זה רק עניין של הבדלי גובה.

כמה סנטימטרים, זה כל ההבדל.

אתמול ניקיתי את הארון במטבח, זה שתקוע בפינה, עם עומק של קילומטר ושמים בו תמיד את הסירים.

הצלחתי כמעט לתפוס לי את העורף בתנועה מטופשת תוך כדי מאמץ להגיע, כשניסיתי לנקות את הקיר האחורי שלו.

היום בבוקר קמתי ואין חשמל. ניגשת לארון. הפקק נפל.

בעצלותי כי רבה, אך לא יעילה, הבאתי סכין מטבח רצינית, תיחכום גובה, טריקים של אנשים נמוכים..

ניסיתי אבל הפקק דרש יותר כח.

בסוף אחרי עוד מניפולציה והתקרבות שלא צלחו, הגעתי למסקנה שאין ברירה אלא להביא כיסא מחדר אחר, לטפס עליו ולהרים את הפקק

ותכלס, כל מה שעבר לי בראש זה שיש דברים שעדיף שיהיה גבר גבוה בבית, זה פשוט יותר קל ככה (:

נראה לי שיהיה שבוע טוב, לפחות יש בו כמה דברים שאני מחכה להם*