לפני 7 שנים. 14 באוקטובר 2017 בשעה 12:56
אני לא יודעת למה אבל תמיד זורמות לי השיחות עם אנשים שלא מפה.
אולי זו מנטליות אחרת ואולי זה פשוט זורם. החיים שונים ומסקרנים ומשם מתגלגלת שיחה.
בזמן האחרון אני מתעסקת המון באיש השוקולד, אחד מהאהבות הכי גדולות שלי. אני מלאת זכרונות שכל אחד מהם מפרפר לי את הגוף ואת הרגש.
פתאום מרגיש לי שאולי אני יכולה לאתר אותו ואני מתה לשמוע מה שלומו, כמה ילדים יש לו, מה הוא עושה עכשיו, איך נראים החיים שלו
ובעיקר, בא לי לשמוע את הקול שלו עם המבטא, שירגש לי את הלב. בא לי כל כך כל כך להסתכל עליו ולגעת בו. יותר מהכל אני רוצה לגעת בו. להעביר עוד פעם אחת יד מלטפת על הגוף האלוהי והעור המושלם שלו. ולנשק אותו. איך הייתי רוצה לנשק אותו. לגעת בשפתיים הבשרניות שלו, להסתכל לו בעיני השקד, לטבוע בתוכו, להינות מערבוב הצבעים שאנחנו יוצרים יחד.
אני רוצה להעביר את הלחי על הגוף שלו, לתת לרוך שלו לחדור אלי דרך בשר ולעוף למקומות אחרים
איכשהו בדמיון שלי במשך שנים, היתה בי וודאות שאני רוצה להזדקן איתו ושהוא יהיה אדם מבוגר ומושלם מבחינתי. חרוש קמטים וסקסי כמו ביום שהכרנו.
לאחרונה, כשהוא עושה את הסיבוב המי יודע כמה במחשבותי ומעסיק אותי, פתאום הכה בי, ומה אם הוא לא התבגר יפה? אולי הוא כבר לא זה שהגוף שלו מושלם, בנוי כאילו יישות עליונה עיצבה. אולי יש לו כרס, שיניים במצב גרוע והמממ, לא יודעת, מחלת עור או משהו. זה לא באמת משנה מה. אולי הוא לא המושלם שהכרתי.
ובכלל, אני מפחדת לגלות שאנחנו במרחק מפגש. הוא נשוי. אני מהמרת עם ילדים ואני לא בעניין של כאלו. אני לא חושבת שאני יכולה לעמוד בפניו ואני מאמינה שבהינתן ההזדמנות, אם ניהיה לבד, תיהיה תגובה אטומית אוטומטית ככה שעדיף להשאיר את המרחק כמו שהוא.
מחשבות.
קצת מגוחכות.
ללא שום אחיזה במציאות.
לא באמת מובילות למקום כלשהו.
ואז אתמול חלמתי שאני חוזרת עם אמא שלי (מאיפה זה הגיע?) לעיר בה חייתי. עיר של מיליונים.
זה יום שישי ואני לוקחת אותה איתי, מראה לה את העיר. כולם בחוץ, יוצאים, המון תזוזה, תנועה, אנשים. יש הרגשה בחלום של קצב מהיר של העיר.
ואז איבדתי אותה. אני מנסה למצוא אותה.
ואז פגשתי אותו בחלום. אני חושבת שהוא היה שוקולדי עם שפתיים. אני לא זוכרת אם הכרנו לפני. אני חושבת שכן. שהיתה תחושה שאנחנו מכירים ואוהבים ואני יכולה לסמוך עליו.
ותוך כדי שאנחנו מחפשים אותה, הוא הציע לי להתחתן איתו במובן של לחיות יחד את החיים. זה היה נעים והרגיש מדוייק וזוגי ואוהב איתו.
היום, הבחור האפריקאי פנה אלי באתר הונילי.
הוא עם שפתיים שבא לי לנשק בלי הפסקה, בא לי להרגיש אותן. וגם עיני שקד יפות. הוא בכלל נראה חצי פיליפיני
מהשנייה הראשונה, השיחה זורמת. משהו כל כך טבעי ונעים בסתם שיחה, בלי מאמץ. בלי מאיפה בת כמה. בלי "נו כבר אמרתי הי ומה שלומך, למה את לא מביאה טלפון" בלי קללות ובלי מוזרויות נראות לעין.
גם הוא צמחוני וזה גם נחמד.
אני עוד לא סגורה מה הוא עושה בארץ אבל מסתקרנת להבין.
אני עייפה ומרגישה תקועה מניסיונות ההיכרות ומהיכרויות עם אלו שלא מרגישים לי מתאים
אני רוצה להתחיל אהבת חורף שתמשיך עונות שנה מרובות יחד
מרגיש לגמרי אפשרי, רק צריך לקרות
או כמו שאומרים
אני מתחילה אהבה חדשה, בריאה ונפלאה עכשיו
