זה כבר יותר ממה שעניין אותי לקדם בחצי שנה האחרונה.
זרמה שיחה, הוא נראה נחמד, מחפש כמוני, קשר רציני, נשמע אדם מעניין והיה לי נעים בסהכ.
הוא היה חמוד ובסוף הדייט אמר שהיה לו נחמד ושאל אם ארצה להיפגש שוב ושאל את אותו הדבר גם היום בהודעה.
אני מוצאת שהפשוט, הנעים והישיר מרגיש לי הכי נכון, קל וכזה שעושה חשק להתקדם.
סוף סוף לא נשאלתי שאלות דוחות, לא במקום בדייט ראשון (או בכלל) כמו האם היה לי קטע בדסמי עם האקס שלי (??????????? עדיין מדהים אותי שמישהו באמת שאל את זה ועוד לקח לו זמן לשחרר) או ראיתי איך מולי אדם הופך לחסר ביטחון והיסטרי עם שאלות לא במקום (באופן קיצוני לא במקום) כי האקס שלי / אנשים שיצאתי איתם מערערים את הביטחון שלו
אז גם בהתבוננות רק על מה שהיה וגם בהשוואה לכישלונות האחרונים, היה טוב.
מצד שני, עם כל הדברים הטובים, הלב שלי כל כך פגוע מהאקס שלי, אדם שאני עדיין מגלה עליו דברים דוחים, שאני תוהה אם יקח לי זמן להרגיש רטטים. בנתיים זה נשאר בנעים אבל לא יותר מזה.
בשביל הרקורד - לוקחת את הנעים וההתקדמות האיטית בשמחה!
מתאים לי יופי, מקווה שגם לו
