ואחרי שהכול נגמר הייתי מונח שם על המיטה. שקלתי לרגע להיות מושפל וזה לא ממש הצליח. מונח שם גאה ומאושר. ובין ממש מעט חלקיקי האור שטיילו להם בחשיכה אני מריח אותך מחייכת. אני שומע אותו מתנשף ולוחש לי. את שמחה והוא מחבק אותך. הבטן שלי עולה ויורדת. מנסה להכניס קצת יותר אוויר ממה שיש שם. זה היה אינטנסיבי.
שעתיים קודם. ערב. כל היום היה חם ועכשיו במרפסת קריר. אני רואה בעיניים שלך שאת יודעת שאני מפחד. "איתך אני סופרמן". אני מאמין בזה בכל ליבי וזה לא מוריד מהפחד. יומולדת שלה וגם הנשלט שלה פה. וכולנו קצת שותקים. זאת לא ממש מבוכה, זאת יותר שתיקה של אנשים שנפגשו בפעם הראשונה בחייהם כשכולם יודעים על כולם. זה כיף. הראש לא חושב רק מקשיב לחושך שיש במרפסת. כל כך נעים לי ואת מחזיקה חזק. מדברים ואני לא יכול להסיר את העיניים מהפנים המדהימות שלך. את מספרת לי משהו שמאוד רציתי לשמוע. אני כל כך שמח. קיבלת החלטה אמיצה שתשנה לך את החיים ואני יודע שזה יהיה מעולה. אושר מתחיל לטפס מהברכיים למעלה. את מעשנת ואני מחזיק לך את המאפרה. אני כל כך אוהב אותך. מושיט לך את היד ומבקש שתכבי אותה עליי. לא צריך לבקש ממך פעמיים וזה בכלל לא כואב. זה עושה ללב שלי לנתר החוצה מבית החזה.
וכל כך הרבה אוכל. אף פעם לא אכלתי את האוכל שלך. אוי זה טעים. מסביב לשולחן עם יין ודגים שזה כמעט לא חוקי כמה שהם טעימים. מרימים כוס. את מברכת אותה כל כך יפה. בזוית העין אני מסתכל עליו. על האיש שלך. זיפים שחורים שמונחים בצורה הכי טבעית שיש מעל חולצת צווארון שחורה. איש מצחיק. בדרך כלל אנשים מצחיקים הם גם אנשים חכמים. בדרך כלל מי שאת בוחרת זה רק אנשים חכמים. נושם לרווחה. בעניין הזה אנחנו סגורים. חושב איך זה יהיה, אם בכלל יהיה. נהיה קצת מאוחר. את הולכת וחוזרת צוחקת לגמרי אחרי חצי כוס ערק. ואני הולך אחרייך למטבח. קראתי לך בשמך ליד כולם. את גברתי. את לא *****. יש לך את המבט הזה בעיניים שהוא כועס ואוהב יחד. מתחבקים ואני מבקש שתסלחי לי. את מסתובבת ללכת ואני בצעד שלא החלטתי אם הוא נואש יותר או מטופש יותר, תופס לך את היד. סטירה נוראית נוחתת עליי. "בחיים אל תעשה את זה יותר". ואנחנו מחובקים בחדר. על השפתיים שלך אני בבית.
"לך תקרא לו" את לוחשת לעברי ואני מתפתל. "את בטוחה גברתי?". מעולם לא היית בטוחה יותר במשהו. פסססט. בוא רגע גבר חכם בזיפים שחורים. עכשיו שלושתנו על מיטה שהפכת לשלך. אני שומע אתכם מתלחשים ואני בין רגלייך מלקק אותך. את חזקה אבל זאת לא היד שלך שמצמידה לי את הראש לדגדגן שלך. זאת יד של גבר. נגמר לי האוויר וזה לא מעניין. לא אותך ולא אותו. פניי מוצמדות אלייך ואני שומע אותו מנשק אותך. ואני שומע אותך נהנית. דיברנו על זה המון ואני יודע מה זה עושה לך. במין קסם של שנייה, אני לא מפחד מכלום. אני שלך גברתי וכל מה ששלי נעלם כאילו לא היה. אני רוצה בדיוק את מה שאת. אני מתעורר ממה שאת. אני יודע ששום דבר בעולם לא יעשה אותי שמח יותר מהשמחה שלך. וזה מתחיל להיות לי נעים. והאצבעות שלו מגששות את דרכן לכוס שלך. אני שם עם הלשון ואת מבקשת ממנו שידחוף לי את האצבעות שלו לפה שלי. כבר חשבתי שלא תגידי את זה לעולם. מוצץ אותן בתאווה. אני מוצץ אצבעות של גבר. אולי אני אכתוב את השורה הזאת שוב. רק כדי להיות בטוח. ואז הוא שם למטה ואת מנשקת אותי. ידיים מסובבות לי את הפטמות וזה כל כך כואב. אני על השפתיים שלך ואת מדברת לתוכי ומספרת לי כמה. "תשכב על הגב" את מורה לי. מתחילה לרכב לי על הפרצוף בזמן שהוא מנשק אותך באהבה שאני ממש מרגיש. ושוב אני שוקל רגע ליפול למלכודת הבנאלית כל כך ולספר לך ולו שקשה לי ודי. בבקשה. אני בכלל לא הומו. ואני קנאי. המוח רוצה להגיד. הלב לא נותן. טוב לי איתכם גברתי. ממש. אני כבר מזהה את התנועה שלך הזאת לעבר התריסים. אני צועק כשכואב לי ואת לא רוצה שישמעו. יש לו מין קול שקט וחותך כזה לגבר הזיפים. "תשכב על הבטן בבקשה". בבקשה. כאילו שאם לא היה אומר בבקשה לא הייתי שוכב. מכנסיי מופשלים לכבודך. נעל שמאל שלי מוסרת. לכבודו. הגוף שלי שלכם. חגורת עור עולה ויורדת על כף רגלי, שוט רכיבה עולה ויורד על הטוסיק. אתם הפילהרמונית. בתזמון מושלם אין אפילו את השנייה הזאת של המנוחה בהצלפות שרק את אחראית להן. שוט עולה חגורה יורדת ואני עטוף בכאב ששניכם מעניקים לי. והוא כואב הכאב הזה. מאוד. לא מוציא הגה מהפה. אני רוצה את הכאב הזה ובאורח פלא גם ממנו. הפסקה. "אתה מרביץ חזק" אני עושה טעות. כף רגלך ביד שלו מוצמדת אליי לגרון. אין לי אוויר. מצד שני זאת כף הרגל שלך ואני כל כך אוהב אותה. אין לי אוויר. "אל תדבר אם לא ביקשתי שתדבר" הוא מקפיא אותי. ברור. אני שותק. הוא אדוני גברתי? אני לא יודע. כמה אהבה יש פה מעלינו מצדדינו ומתחתינו. ואת גומרת. וגומרת. כמה דקות אחרי הוא מושיט לי את הנעל שחלץ ומסביר לי בדיוק על כף היד שלי איך הצליף.
את מחבקת אותי שלא לומר מוחצת אותי ליד הדלת. אני מוצף בך. הלב שלי מתפוצץ מאושר. אני כל כך אוהב אותך וגם הוא. מחבק חזק. חיבוק עם הרבה זיפים שחורים. חיבוק מרגש כזה. חיבוק שיכול לתת רק מי שהיה חלק מסיטואציה שהיה בה הכול ובעיקר אהבה בלי גבולות בכלל.
המון זמן הצלחתי לחיות בלי לטעום כוסברה ואצבעות של גבר. בדגים המדהימים שלך הייתה כוסברה. בחדר השינה שלך היו אצבעות של גבר. היה לי טעים גברתי.
יש תוספת?
