שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכי מלמטה

לפני 10 שנים. 10 ביולי 2014 בשעה 11:14

מדברים על בית
שטיח כניסה
אף פעם לא ליד הכניסה
תמיד חבוט ומאובק בצד
דלת נפתחת
מתלה מסיכות מאחוריה
תולה את שלי
כבר לא נשארו הרבה
בזמן האחרון את חותכת פחות.
באמצע החדר חיבוק
מעליו עיניים טובות מלטפות.
ידיים אוהבות
סליחה
ידיים מכאיבות.
סליחה
זה אותו דבר
ענן לבן לבן וסמיך סמיך יורד
מגרש את הרעש
אני מכיר אותך
בטח הזמנת מראש
כל מילה מחושבת
לאחרונה גם אצלי
לא מחשש. ממודעות
תשומת לב
אנחנו לא מדברים
אנחנו לא צריכים
אף פעם לא היינו
לשונות מתפלשות
מלטפות אחת את השנייה
משם כבר קל יותר לשלוח ידיים פנימה
וללוש את הלב
הוא לא שלי
שלך
הוא. וכל מה שמסביבו
שזה אני
אני אוהב אותך
ולא משנה מה אכתוב
או מה אגיד
זה תמיד ייגמר ככה
הכי פשוט שיש
אני אוהב אותך.

הכי מלמעלה​(שולטת) - בדיוק כמו שאמרת קודם על פשטות של מילים
ועל מקומות נכונים שהן יוצאות משם.
ככה נפלא זה.

אני אוהבת את השקט המתוק הזה בבית שלנו.
סטייק עם עצם. שלי :)
לפני 10 שנים
her cup of tea​(נשלט){הכי מלמעלה} - לא כל כך שקט עכשיו כי את לא בבית.
יש לי סבלנות גבירתי. אני פה. בית כבר יש.
אחכה. אנחנו אוהבים עכשיו מאוד ונאהב
גם אחר כך.
לפני 10 שנים
Milonga​(שולטת) - "דלת נפתחת
מתלה מסיכות מאחוריה
תולה את שלי
כבר לא נשארו הרבה"

כפרה עליך.:)
וכל הטקסט הזה.
פשוט. אוהב. שליו. שלה.

מחבקת (ברשותה) ומאושרת שאתה מבין דברים.
(מזל שיש מישהי שממש ממש טובה בלהסביר לך).

סופ"ש רגוע שיהיה.
לפני 10 שנים
her cup of tea​(נשלט){הכי מלמעלה} - הלוואי שאמצא צ׳יינג׳ שפתוח עכשיו ושממיר חיבוקים.
בפידיון אקנה לכולנו עוד מהמתוק ההוא.
תודה על המילים. זה משמח אותי.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י