בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכי מלמטה

לפני 9 שנים. 11 באוגוסט 2014 בשעה 14:30

זיינה. הפכה. הצליפה. חוררה. שוב זיינה. וחגורה.
כמה שניות לפני אני עומד עם הגב אליה. מתוח. השרירים דרוכים. ממתין. שכמות מזדקפות. הנשימות השטוחות שלה נעימות לי ואני מרגיש משהו שפוקע לי את העור. היא נאנקת באושר. דוחפת את הסיכה עמוק יותר. אני עומד שם וחי כמו מי שהרגע נולד.
"לא כואב לך?"
"לא גבירתי"
עוד סיכות ננעצות. מעל השכמה, בחיבור שבין הצוואר לכתף. על הטרפז. היה לי מפקד בצבא שבכל מסדר היה מוצא קורבן תמים ולופת אותו בדיוק באיזור הזה. אני זוכר שכשפעם הובלתי אני לטבח, ראיתי כוכבים. ועכשיו? גלים של אהבה מציפים אותי. רצון לכאוב בשבילה. יותר חזק. בעוצמה בלתי נסבלת. אבל לא כואב לי. אסור לי לשקר לה.
"לא כואב? תגיד לי, מה אני אעשה איתך?"
"לא גבירתי, את אף פעם לא מכאיבה לי. את לא יכולה"
ואחרי שכמעט הכל נגמר, העיניים שלה מודדות אותי. אני אוהב את העיניים שלה. אני נח בהן. השפתיים שלה נצמדות לשלי. מנסה לגנוב ממנה אוויר לשאר היום.
"על הבטן ואני ממש מבקשת שלא תזוז"
ואז זה מתפוצץ עליי. אני לא יודע כמה יש באמת. בספירה מהירה שלי היו לפחות מיליון. מיליון זנבות עור מחוברים לידית שחורה. נאגדים בידיה. מונפים אל מעבר לכתף שלה וקורעים אותי. אני לא ממש בטוח שזה אפשרי אבל השוט הזה כואב הרבה לפני שהוא נוגע בעור. מגניב מבט לאחור. רואה אותה אוספת אותו חזרה. מעבר לכתף שלה ומאיצה בו לחרוך אותי. והוא מציית כי אי אפשר שלא. וטס לעברי במלוא כוחו. העור השחור נספג בי. הכאב מקועקע. והוא מפעפע. עובר בתוך מחזור הדם. אני לא זז. אבל אני לא אחזיק מעמד עוד הרבה זמן. אני רוצה לברוח אבל אין לאן. זה כאב שדוחק אותי לקצה. והוא עולה ויורד ואני יודע שבקרוב אשבר. היא עוצרת. נשכבת לידי. אני בוער. לוקחת אותי אליה.
"איך אתה מצליח?"
היא מחבקת את פניי. היא שמחה ממני.
זאת הדרך שלה לאהוב. זאת הדרך שלי לאהוב. אני אכיל את כל כאביה. מופרעים ומדממים ככל שיהיו. והם לא יכאבו לי לעולם. ככה זה כשאוהבים. בדרך הכי נורמלית שיש.
אני שלך גבירתי. תמיד אהיה.
מה שתגידי, יקרה.
כלום לא כואב לי באמת כשאת איתי.
 

הכי מלמעלה​(שולטת) - מה יהיה אתך באמת, הא?
כלום לא כואב לך וזה רק גורם למפלס היצירתיות שלי לעלות, שתדע.

אושר שלי אתה.
אוהבת. מאד.
לפני 9 שנים
her cup of tea​(נשלט){הכי מלמעלה} - אני. שוט. את. זה יצירתי בעיניי גבירתי. ייצרי. אי מאושר להיות שלך
לפני 9 שנים
Adam Heart -
אפשר רק לקנא.
רק לקנא.

לפני 9 שנים
her cup of tea​(נשלט){הכי מלמעלה} - אני לא סגור על עניין הקנאה. אני רק יכול לקוות ממש שתמצא אהבה. בדיוק כזאת. זה נעים בכל הגוף. בכל שנייה של היום.
לפני 9 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - מואי מואי לייקינג ואז עוד כמה.

חשבתי שאהבה כואבת, עכשיו מסתבר שלא?
לפני 9 שנים
her cup of tea​(נשלט){הכי מלמעלה} - שלום גם לך... מה נשמע? לונג טיים וזה. אני יודע שאתה יודע איזה דבר או שניים על כאב. ואם להגיד את האמת, זה כן כואב. העניין הוא שהכאב הזה מפנה מקום מהר לאושר גדול.
לפני 9 שנים
Milonga​(שולטת) - כל המשפחה כאן, אז גם אני אגיד שלום. :)
תתרחק ממני, שלא תדבק!

חיבוק וירטואלי מצ"ב.
ואהבתי את הפוסט, מאוד. :)
לפני 9 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - הם רק מנקרים
השניים האלה :)

גם פה אחותי, תרגישי טוב }}{{
לפני 9 שנים
Milonga​(שולטת) - :)
}}{{
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י