הכי מלמטה

עור ישן מוכה וחבול. עור שסבל עולמות שלמים.
מתחתיו עור חדש מחכה לבקוע. מתוח אדמדמם. נושא חיים חדשים.
סיגריה בוערת מתקרבת.
מעלה סלילי עשן כחלחלים שמפלסים לה דרך.
הטקס עומד להתחיל והוא יהיה חגיגי.
הידיים שלי מונחות על ברכיה.
"אל תזיז אותן"
כאילו שאם לא הייתה אומרת, הייתי מזיז
קצה כתום לוהט מגשש את דרכו בביטחון כמעט כירורגי.
מדויק וצורב.
ונוגע.
מתאחד עם שכבת עור ישנה. מטהר אותה, חופר בה לעומק.
לא מתכוון להכאיב. זה כדי לנקות.
מכאיב מאוד.
עור ישן נכנע ונצרב.
נפער לקראת מסע הלוויה שלו. מסתלק מעימי ומפנה מקום.
יש עור חדש מתחתיו.
נקי כזה שלא סבל ולא יסבול יותר בחיים.
עור אמיתי.
פאר היצירה שיש לטכנולוגיה שלה להציע. פילינג מנטלי.
והוא כל כך עמוק שהוא גורם לי לבקוע מהביצה.
הכאב מבשר לי שזהו זה
לא עוד עור שמכסה על גוף שאחרים משתמשים בו
לא כזה של מסיכות, לא כזה של לרצות
עור באמת.
כוויה, זה תמיד הרבה יותר ממה שזה נראה.