לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים ממש טובים כשמאפשרים להם

עלילות m16 בגלקסיה
לפני 4 שנים. שלישי, 30 ביוני 2015, בשעה 21:27

 

האופציה האוטופית היא למצוא את הדרך להפגש באופן קבוע

 

אך עכשיו שהפרויקט נגמר

 

מתחת לרדר של אישתו...

 

כשאני בדרום עם ווינשטפן והוא בצפון עם סטלה ארטואה 

 

ברור שזה לא אפשרי

לא באמת יישים. 

 

נהיה לי לחץ נפשי

השפעות פסיכוסומטיות ועוד בתקופת מבחנים. 

 

 

הבנתי שיש רק שתי אופציות למקרים מסוג זה: 

 

1.הכחדה

 

2. הקטנה והגחכה 

 

 

אופציה 2 זה לחלשי אופי, 

לא קיבלת את הסוכריה שלך אז תזרוק אותה לרצפה. כלומר, להקטין את הדמות ומה שאהבת בה ובמקביל להגדיל את החולשות האנושיות

 

והדרך ל''מה אני צריכה אותו בכלל'' 

מיד סלולה בין שני חלקי לב שבור. 

 

 

זה לא בשבילי, לדעתי זה יקטין גם אותי. 

 

 

אופציה 1 נבחרה בלית ברירה

 

לחצתי על כפתור ההכחדה

 

להוריד את העומס על הלב. 

 

אותו ערב כבר הרגשתי יותר טוב, גופנית. 

 

 

נפגשנו כדי להפרד, 

 

להפרד כמו ידידים! 

 

אך זה מטופש להפרד כשידידים 

 

ידידים טובים לא נפרדים

 

הכחדתי במינון של הלב

 

והקשר? קשר, נקשרנו, קשורים. 

 

אמרתי כבר שקשרים זה טוב. 

 

זה בלוג באתר בדסמ,

 

אפשר שלא נקשרים כאן? 

 

 

Aצועני​(אחר) - איין עוד אופציות?
לפני 4 שנים
אביב נעורים - כואב הלב שזה המצב.
לפני 4 שנים
Pray​(שולט) - אין עלייך! בראש מורם הלכת! כך נאה וכך יאה לך!
מבט ישיר ואמיץ בלבן של העין של החיים!
אני מצדיע!
לפני 4 שנים
חצב​(נשלט) - סבלנות

זה גם אופציה

קשה

אבל אפשרית

לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י