|
|
|
במאור עיניי גבול נמתח
שקוף, בהיר, בוהק מסך
לסת זאב פעורה
בוקעת מהקיר כיללה
דג זהב, ספה אחת וספריה
אורגזמה של צבעים, טעמים ריחניים.
ארמון של אור במצולות
ספינת קריסטל עשוייה בועות
ודלת סתרים לשטחים אין סופיים של כלניות אוויר פסגות
ביב שופכין של זמן
צמאון, אך עולם מושלם שתם
תובנה עצומה ופיקחון
שוב מציאות לחיות כמו צאן
ובין סבל טבעי להנאה רגעית
מה חלום שקרי ונכון
כאשר החיים חד פעמיים
מה הטעם בלהיות אחרון
אני מתגאה שזה נרשם עלי :)
רק מי שעשה MD יבין באמת את המשפט-
when the power of love overcomes the love of power then the world will know peace
רק מי שעשה LSD יבין באמת את המשפט-
In three words I can sum up everything I've learned about life: it goes on
רק מי שעשה Shrooms יבין באמת את המשפט-
if everything not OK, try checking your setting of the perception of objective reality
מי יודע רק מה אפשר להבין בזמנים של
DIVINE MOMENTS OF TRUTH ׁ(DMT)
ולסיכום...
And I'm gonna love making love to her
Till the sky turns brown
I'm evolving I'm evolving
Through the drugs
That you put down
שיהיה לכולם הזייה טובה =D
במילה אחת אני יכול לסכם את זה- אהבה. אבל אתם לא תבינו...באמת באמת שלא,
לא אהבה מינית לא אינטרסים, פשוט אהבה אמיתית...
אני רוצה להשאר בעולם הזה
או בקיצור...D.M.T
זאת ההזיה שלי, ואני תקוע בה
בדיוק כמוכם
אחרי מה שהיה אתמול, אין לי בעיה למות מחר (והכי בקטע טוב!)
ארוחה משפחתית סטנדרטית, משפחה סביב השולחן אבא עושה קידוש,
ואיך שמגיע השורה של "ברוך אתה ה'..." אח שלי מעביר לי את הג'ויינט
וכשאני נכנס לראש אני מבין כמה שלרוב ההיגיון כאילו נכנס לי לראש
בקטע חולני אבל, לא משאיר מקום לרגש,
אולי בגלל זה יש בי חלק שאוהב את הדיכאון...כי זה כן הרגשה כזו...צלולה
אני מרגיש הכי אמיתי עם עצמי אמנם פסימי, אבל אמיתי....
נמאס לי כבר מהצביעות שמקיפה את העולם הזה, פשוט נמאס.
אנשים לא מעניין אותכם בכלל שיחות עמוקות, זאת אחת הסיבות שיש לכם מוזיקה רועשת בברים,
לא אכפת לכם בכלל משיחה, באתם לשתות לדפוק את הראש ולצאת עם איזה כוסית/חתיך שישבור אותכם בלילה
אז תעשו לי טובה כשאתם מגיעים לבאר ואתם בקטע כזו תשימו פאקינג מדבקה על הראש שלכם בגודל של מטר על מטר "אני רוצה סקס"
אולי זה יביא לכם את הצומי המזויין (תרתי משמע) שאתם מחפשים
איך לעזאזל הגעתי לזה מלדבר על ארוחת שישי?
ללכת ברחוב ולראות רק בניינים גבוהים ואנשים מחייכים
כמו גם ללכת בשדה ולראות רק את העצים הפורחים והדשא הבוהק
זה לא לראות,
המאבק ההישרדותי מתחת לפני השטח שמעצב חייהם של אנשים...
שאלת את עצמך אם היה לך אפשרות? לראות שניה לפני שהבחורה הנחמדה הזו נאנסת מאחורי הפינה?
אם היית יכול לדבר יום לפני אם אותה בחורה שמתכוונת לפנות לטעות שתשנה את כל עתיד חייה?
אם היית יכול להקשיב לאותו אדם יום לפני שהוא איבד תקווה בכל...
היית יכול לתקן את העולם?
כי הדבר שאני הכי אוהב בזה, זה הכניסה לעולם שלי,
העולם שלי מלא באהבה חופשית, אין בו שנאה או קנאה,
כי יש הכל או כלום לכולם.
אין זמן, מה זה בעצם זמן? אפשר להסביר יום, השמש עולה ויורדת
חודש גם אפשר להזמין, מסלול הירח, אבל...שבוע אפשר להסביר?
או שזו עוד קביעה שרירותית כמו מהו מטר? קילו? וכך הלאה...
פשוט עולם של מספרים, מספרים שמתארים הכל- צבע, משקל...ועד מעמד (חברתי)
עד שבשלב מסויים האנשים בעולם הזה חושבים שהם כבר לא נמצאים במעמד של "שורד" אלא פשוט...מתקיים
הקיום שלנו נעשה כ"כ מובן מאליו...
אם רק 80 אחוז מאוכלוסיית העולם הייתה נמחקת...אני חושב שהייתי מתנדב להיות בין ה80 אחוזים האלו אם הייתי יודע שהעולם היה טוב יותר אחרי זה
כשאני נמצא בעולם שלי, כל המחשבות האלו לא מצליחות לחדור את ה"אטמוספרה" שלו אז אני יושב
ורואה את המציאות מתנגשת בו כמו סערה סולרית, אתם לא תשכנעו אותי לחזור לשם...ואתם יודעים מה?
אני גם לא אשכנע אותכם ללכת ממנה.
אני תוהה אם איי פעם מישהו היה כנה עם עצמו פעם בצורה כזו
שאמר- אני לא כאן בשבילך,
אבל אני? אני הולך לשקוע בתוך האדמה ולהרגיש את העולם נושם
פנימה....החוצה...
רק חבל שהוא לא מצליח להוציא את הגוש הזה שתקוע לו בגרון
האנושות הזו...
