כי הדבר שאני הכי אוהב בזה, זה הכניסה לעולם שלי,
העולם שלי מלא באהבה חופשית, אין בו שנאה או קנאה,
כי יש הכל או כלום לכולם.
אין זמן, מה זה בעצם זמן? אפשר להסביר יום, השמש עולה ויורדת
חודש גם אפשר להזמין, מסלול הירח, אבל...שבוע אפשר להסביר?
או שזו עוד קביעה שרירותית כמו מהו מטר? קילו? וכך הלאה...
פשוט עולם של מספרים, מספרים שמתארים הכל- צבע, משקל...ועד מעמד (חברתי)
עד שבשלב מסויים האנשים בעולם הזה חושבים שהם כבר לא נמצאים במעמד של "שורד" אלא פשוט...מתקיים
הקיום שלנו נעשה כ"כ מובן מאליו...
אם רק 80 אחוז מאוכלוסיית העולם הייתה נמחקת...אני חושב שהייתי מתנדב להיות בין ה80 אחוזים האלו אם הייתי יודע שהעולם היה טוב יותר אחרי זה
כשאני נמצא בעולם שלי, כל המחשבות האלו לא מצליחות לחדור את ה"אטמוספרה" שלו אז אני יושב
ורואה את המציאות מתנגשת בו כמו סערה סולרית, אתם לא תשכנעו אותי לחזור לשם...ואתם יודעים מה?
אני גם לא אשכנע אותכם ללכת ממנה.
