אוהבת

לא מה שזה אולי נראה...

"כבולעו כן פולטו" הוא עקרון בהלכות כשרות. באותו תהליך בו כלי מטבח הוטרף, יוכשר.

למשל חלבי שנגע באוכל בשרי חם ייטבל ברותחין. ההנחה היא שבאופן שנכנס זה יצא. 

היפוך המחזיר למוטב הוא מוטיב חוזר ביהדות. כך "הפה שאסר הוא הפה שהתיר".

משמעות הכלל היא שקביעה לפי מה שאדם אמר גם מתבטלת בפיו.

ראינו אמונה בהיפוך מצב חומר במעשים, תפיסות במילים, מה עם תכונות אופי?

הרמב"ם מתווה את קו "שביל הזהב". לדוגמה פחדן שינהג תקופה כהרפתקן

יגיע למידה הנכונה בין הקצוות, אומץ.

ביום ראשון הקרוב יחול חודש אלול המקדש את חשבון הנפש והתשובה.

מזכיר שכמו עם אילוף או עונש נכון אפשר לשנות בנו אפילו את המקובע.

חשוב לא רק לחשוב אלא גם לעשות. יסוד התיקון בתוכנו כבר נמצא.

מעניין שאחד ממה שנחשב לסימני אלול בכתובים הופך את המילה.

לא מה שזה אולי נראה...

תהילים כ"ז י"ג:

אֵלוּל "לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְהוָה בְּאֶרֶץ חַיִּים".

שבת שלום

להישאר ילדה עצובה מלהפוך לצבועה

כל כך הרבה כותבים ומוחקים

רק הדברים שזוכרים נשארים

בהצלחה בלימודים

לעולם אוהב את מה שיצא ממני כאן

לא די להתבונן בי כדי לראות אותי

אפשר לגעת בגופי מבלי לחוש

העירום מכסה צפונות סודי

חיוך מסתיר כאילו כלום

אם תחבוק אותי בזרועותיך

אל תהיה בטוח שביניהן נמצאת

תדע אפשר לחדור מבעד לכל פתח

כאשר הדלת סגורה שם בהחלט

קירות נפשי מתפזרים ברוח

כי היסוד יותר משמעותי

מאחורי זו השקיפות מוגנת

הרי מבט אטום עיוור לתוך תוכי

מושלכת בשלווה פנימית לפני רגליך

צעד אמתי אלי אינו רוצה לבעוט

מופקרת לידך אשר שומרת

  מנעולך פותח סגור לבי

אינך צריך ליטול כדי לקחת

מה שבך בלי קול אומר אני שלך

ומה שבי מרכין וגם מרים ראשו איתך

להיות חולה מאשר חולה לבד

למלאך זווית ראייה גבוהה כשמיים

תמיד מעל וקרוב גם יחד

כאשר ראשי מושפל מרים סנטרי

מבטו במבטי

ברק בעיניו וגשם בעיני

בבואתו בדמעותי

אומר מי אני היום ומי מחר

מה טוב ומה יהפוך לטוב

מלטף רגשותי וחודר מחשבותי

נוכחותו מוחשית גם כשאיננו

עוטפת כשמיכת אוויר סמיך

מלווה צעדי ומאיר דרך מלילה ליום

שומר עלי טוב ממני

לא המלאך שלי כי אף מלאך אינו שייך

מקווה לזכות להיות שלו

מזמן רציתי ללמוד לקשור

אוהבת להיות קשורה

על הרצפה, המיטה, הכסא, המוט, הטבעת

חבלים ועוד חבלים, חום ועוד חום, לב ועוד לב, גוף ועוד גוף

היופי הקסום של השזירות האמנותיות מטריף אותי

בנעורי קיבלתי מדודים שביקרו בדרום אמריקה

שרשרת חרוזים קטנים מהפנטת

השארתי אותה שלמה ופירקתי בעיני

הבנתי איך החוט הולך מאין ולאן

למדתי להכיר את חנויות התכשיטנות של תל-אביב

היכן ניתן לרכוש את המחטים הכי דקות

לא התחברתי לחוטי ניילון

העדפתי את חוט התפירה הלבן והרך

הפשטות הנקייה שלו התחברה לי למורכבות

עדיין לא נפוצה החרזנות בארץ ולא היו לי הנחיות

עם דמיון והשקעה של המון שעות פיתחתי דוגמאות

הפסקתי מזמן אבל תמונות השיבארי

העירו לי את קצות האצבעות

אתמול סוף סוף הגעתי לפגישת הלימוד הראשונה

שמחה במיוחד ביודעי מי תהיה הנקשרת הערב

mind power האחת והיחידה המקסימה

מקשיבה לאמני שיבארי וותיקים המסבירים

שהטכניקה אינה מה שמעניין כאן

אלא התגובה של הנקשרת

הרבה מעבר לחופשי וכבול

המומחים יודעים עם איזו קשירה

על איזה חלק בגוף

באלו תנועות, עוצמה ותזמונים

יביאו לרגש הספציפי הרצוי

לומדת את התנועה הראשונה

כך מחזיקים חבל

את החבל הזה הפשוט והטבעי

יש לו דרך משלו לחבל

כיוון הקשר וההידוק

קרוב מספיק כדי להגביל

רפוי מספיק כדי לשמור ולשחרר

היכן על הגוף מותר ואסור

מתי אחיד וישר או מפזר לחץ

איך מוצלב וממקד משקל

כה הרבה זמן צריך ללמוד ולתרגל

יש לה דרך משלה mind power

כה מהר נמוגה לפני

אצבעותיה העדינות בכף ידי

עוברות מאחיזה לרוך

הקושרת צריכה לעשות הכל

הנקשרת אינה צריכה לעשות דבר

כן אנחנו חברות טובות

יושבות ומפטפטות ומספרות

בין ליפוף לקשר בחיוך משתפות

mind power מחמיאה ומעודדת אותי

גם על הדברים הכי פעוטים

פיה חלומית שנחתה ממעבה היער

היישר לזרועותי

כל כך שמחה שנעים לה להיקשר

מרגישה בהשתאות איך מספיקים

לה כלום זמן ומעט חבלים

כדי להיות כאן ושם גם יחד

מתערפלת

גורמת לי להרגיש

ולו רק לרגע האחד והיחיד

זה שלי

קושרת מהגב מסביב לחזה

הכל יפה בפיה mind power

החבל יודע את זה ומרגיש

בעוטפו את הנשיות הנוזלת

יוצרת ממנו ידית אחורית

המאפשרת להזיזה בתנועת יד

לכל כיוון

בזרימה מתפתחת ובהפתעה

בדרך לערסול

חיבוק

ליטוף שיער

נשימות רפות

כמו אין אדם מסביב

רק קושרת אחת

mind power

וחבל

מקור התמונה שבחרה mind power

ניאוף, קיום יחסי מין מלאים בין אישה נשואה לגבר שאינו בעלה, הוא חטא שדינו מוות. מה קורה כאשר גבר חושד

שאשתו נאפה, אך אין לו עדים? התנ"ך מספר על מבחן האישה הסוטה. האמינו שבאמצעותו ניתן לבדוק האם היו

הדברים מעולם או לא. תחילה הביאו קורבן. הכהן נטל עפר מקרקע המשכן וערבב עם מים קדושים בכלי חרס.

בטקס הועמדה האישה והכהן פרע את שיער ראשה. לפי התלמוד יתכן ששיער אסוף ואולי אפילו קלוע היה סימן

היכר של האישה הנשואה. מה שהפך לכיסוי הראש אותו אנו מכירים. האישה שתתה מהמים. אם נאפה בטנה צבה

וירכה נפלה עד שמתה בייסורים. אם לא, המים לא השפיעו והוכרזה כטהורה. כפיצוי זכתה בברכת הפיריון.

פעם ראיתי סרט על שמאן שערך מבחן אפרוחים. כאשר לאדם הייתה שאלה שלא ידע אם התשובה עליה כן או לא,

הביא אפרוח. השמאן האכיל אותו בזרעים מקודשים שהביא איתו. אם שרד וחי, התשובה הייתה כן. אם לא, לא.

התבוננתי ואמרתי לעצמי שהייתי רוצה לראות את השמאן אוכל כמות גדולה ממה שאכל האפרוח שמת, ונשאר חי.

באותו רגע נזכרתי במבחן המים המאררים של האישה הסוטה. כמו השמאן גם הכהן הוא זה שארגן את מה שנבלע.

כמו במבחן האפרוח גם במים, רק מי שעתיד לחיות או למות אוכל או שותה את מה שנכנס לקיבתו. ואני אומרת

שאם מבחן המים המאררים אמתי, מן הראוי וההוגן שגם הכהן ישתה מהמים. אם ישרוד ורק היא תמות, נאמין.

במדבר ה' י"ז, כ"ז-כ"ח:

"וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי-חָרֶשׂ וּמִן-הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל-הַמָּיִם  [...]

וְהִשְׁקָהּ אֶת-הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם-נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ

וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ  כח וְאִם-לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע".

שבת שלום