שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהבת

שפחה מורכבת

© כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני,
זכויות יוצרים והפצה וכל קנין אחר. כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך,
לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 8 שנים. 7 באוקטובר 2016 בשעה 7:01

 

ביום הכיפורים מבקשים מהאל לרחם על ברואיו במתן גזר הדין. מדוע? כיצד ילמדו

לקח ממעשיהם אם כל הזמן יסלחו להם? השיעור חשוב מהעונש, למה לוותר עליו?

 

משני אנשים למדתי על ההבדל בין רחמים לחמלה. הרחמים מלטפים ליגון את הראש.

מביטים מלמעלה למטה. מרגיעים שיהיה בסדר ומשאירים את המצב בדיוק כמו עכשיו.

 

החמלה רואה עין בעין. מעניקה לזולת את העזרה הדרושה כדי שיקום ויגיע לראוי לו.

מכוונת ליצירת עתיד טוב יותר בשבילו. שמה בידיו את הכוח לשמור בהמשך על עצמו.

 

ביהדות כוללת החזרה בתשובה את המרכיבים חרטה, וידוי וקבלה לעתיד. לא מספיק

לשבת ולבכות. לא ברחמים פאסיביים עסקינן אלא בחמלה בה נלמד השיעור איך לשנות.

 

רמב"ם משנה תורה הלכות תשובה פרק ב' הלכה א':

איזו היא תשובה גמורה זה שבא לידו דבר שעבר בו, ואפשר בידו לעשות,

ופירש ולא עשה מפני התשובה, לא מיראה ולא מכשלון כוח".

 

גמר חתימה טובה

שבת שלום

 

לפני 8 שנים. 5 באוקטובר 2016 בשעה 10:10

 

אולי חסרות לו אנרגיות.

אולי טבע בים או בכוס הבירה שלך.

יתכן שנפל על מטאור או למלתעות מלטוזאור.

יצא למשימה חשאית מאחורי קווי האויב

ונחטף על ידי חיזרים.

הגיע בחזרה לעתיד ונעלם במנהרת הזמן.

זה מסביר מדוע הפון שלך השתתק.

 

בעצם יותר הגיוני ששמת לו גאג :-)

 

לפני 8 שנים. 4 באוקטובר 2016 בשעה 18:41

 

הרגעים לפני הזריחה ואחרי השקיעה כה דומים.

רק הזמן מגלה אם השמיים מתקדרים או מתבהרים.

 

לפני 8 שנים. 3 באוקטובר 2016 בשעה 17:10

 

סבתי האהובה ז"ל הייתה גאונית בישול פולנית.

זה לא אוקסימורון אלא הכפפת עולם החומר לרצונה.

הכל הכינה ברגש, כך עשתה גם מחווה קטנה.

 

כילדה לא אהבתי לשתות את כוס החלב בבוקר.

אפילו בכוס פלסטיק לבנה שטוחה עם ציור של רכבת.

אבל סבתי הגישה את החלב אחרת מאמי.

 

לאחר מזיגת החלב לילדים הכניסה קוביה של שוקולד.

הבטנו בה צוללת לקרקעית ונעלמת ורצינו אותה.

כאשר גמרנו לשתות הגענו למתיקות שחיכתה בסוף.

 

מקווה, מאמינה, ששתיתי את כוס הציפייה עד תומה.

השנה אחרי כל החיפושים אגיע להיכרות המתוקה מכל.

היא כבר כאן, בפנים. אולי אמצא אותה, אולי היא אותי. 

 

 

לפני 8 שנים. 2 באוקטובר 2016 בשעה 12:15

 

בה אם נרצה נצליח לרבע את המעגל

חג שמח!

 

 

 

לפני 8 שנים. 2 באוקטובר 2016 בשעה 4:45

 

היתרון בלהיות נאיבית מבחירה מודעת

ולתת אמון אף שלפעמים מסתבר שמכזיב

זה שגם אם קרה שלמה איתי אפרד ואמשיך

מי שמשקר צריך לחיות עם יצור שכמוהו לנצח 

 

לפני 8 שנים. 1 באוקטובר 2016 בשעה 18:10

 

בדקתי עכשיו מה כתבתי בפתח השנה שעברה

מצאתי את הפוסט העצוב מבקשת סליחה ממני

על כך שלא הייתי מספיק חשובה לי ונפלתי

שמחה לראות עד כמה השנה השתפרתי

בדקתי מי נמצא מולי בעיניים פקוחות

נהגתי בסבלנות מבלי להסכים לסבל

בנקודה הזו יש לי עוד על מה לעבוד

העדפתי לא כלום על הסתפקות במועט

ידעתי מה אני רוצה ולא אפשרתי להסיט אותי

אומנם טרם מצאתי קשר חם ואמיץ כלבבי

חוויתי הרבה בדידות, חיפוש ואכזבות כואבות

אבל היי הייתי ממש בסדר איתי

אין לי על מה להתנצל ביני לבין עצמי

עדיין אין פלוס אך עברתי ממינוס לאפס

זאת התקדמות חיובית

אמשיך לעשות את הצעדים הנכונים

מקווה להיענות בשנה הקרובה

הלוואי

 

לפני 8 שנים. 30 בספטמבר 2016 בשעה 23:19

 

חזרתי עכשיו ממפגש עם היא והוא המופלאים שהפכו לזוג כנגד כל הסיכויים.

הגיעו זה לזרועות זו בתנאים כמעט בלתי אפשריים כי זה מה שרצונם ביקש.

עוז הרוח שבהם פיזר את העננים. פניהם קורנות ועיניהם זרועות אור כוכבים.

התבוננתי בשלוות הנשמות מלאות האושר, בהתפעמות הקסומה והנרגשת.

כמה השראה יש במי שהתעקשו לא להקשיב למצקצקים אלא ללב שלהם.

ביאליק יש תשובה לשאלת שירך. אומרים אהבה יש בעולם, כך זאת אהבה.

 

 

 

לפני 8 שנים. 30 בספטמבר 2016 בשעה 18:41

 

שנה טובה ורתוקה

 

מקור התמונה

לפני 8 שנים. 30 בספטמבר 2016 בשעה 16:42

 

שירבו זרעונינו כרימון

מקור התמונה