|
|
|
והינה שאלה...הלוואי שיהיו לכם תשובות אמיתיות....
למה גבר יכול לצאת/ לזיין / לאלף כמה נשים במקביל,
ואישה לא יכולה לקיים שתי מערכות יחסים במקביל?
והכוונה היא לא למוסכמות חברתיות,
אלא ליכולת נפשית...
הרי אישה יכולה להכיל הרבה יותר מגבר,
אז למה כשזה מגיעה לאהבה,
היא חייבת להיות טוטאלית כל כך?
למה אי אפשר לאהוב שני אנשים,
ולהרגיש בסדר עם כל העניין?....
אשמח לכל תגובה......
מכירים את זה?
שפתאום אתם מנסים משהו חדש,
ומגלים שאתם אוהבים את זה...
מכירים?
שאתם מתמכרים לתחושות מסויימות,
להתנהגות, להרפיה, לכניעה,
מכירים את זה?
שפתאום אתם מבינים שהיה מעניין,
חדש וממכר, אבל זהו?
מכירים?
שאתם פתאום מבינים שאתם לא כאלה בנשמתכם?
שלא נולדתם לזה,
לא תמיד הייתם כאלה בסתר נשמתכם.
מכירים את זה?
את הצניחה החופשית בין מה שאתם לבין מה שחשבתם שיכולתם להיות.
מכירים את זה שכבר אי אפשר לחזור לאחור, ולהיות אדם אחר?
מכירים שהכל מרגיש אבוד,
כמו כלב שאיבד את הרצועה, ואת הבעלים שלו על הדרך...
ואין מי שיכוון, ואין עם מי ללכת...
מכירים את זה?
מרגישה אבודה.
איזה אור בעיניים,
איזה אושר,
כשהוא פה לידך אין לך צורך בכלום.
לא דיבור, לא כאב,
לא סקס מטורף עד אור הבוקר,
רק לדעת שהוא קיים,ושהוא לצידך,
ומקווה שהוא באמת כולו שלך...
היא חיה למען הרגע,
גם אם האושר הזה כל כך מופרך.
פתאום הייתה לי הארה!
יכול להיות ששולטים הם פשוט לא מאלה שמציעים נישואין?
כאילו, זה מוריד מהדמות הנערצת והעריצה שלהם?...
בעד? נגד? תגובות?
כאן זה בלוג למען הדיון הציבורי, בכייף.
איזה כייף לעשות מתיחת חתולה על הבוקר,
ולדמיין שאם הוא רק היה פה-
הוא היה דואג שתתפשטי.
זה לא ממש לירי...אבל בא לי עליך,מותק.
זה הרגע הזה,
שבו הוא אמר לך את מה שרצית לשמוע,
זה הרגע הזה, שידו מנחמת במפתיע,
אלו עיניו שמביטות בך,
עם חיוך אמיתי,
זהו הרגע שבו מתמלאות כל ציפיותייך,
כל מה שיכולת רק לרצות,
זהו אושר טהור שמציף אותך,
הרגע בו הותרו כל הספקות.
