אתה ילד.
מאוד חכם, מאוד רגיש, ילד מופלא, אבל עדיין- אתה רק ילד.
אומנם הגוף שלך גדול וחזק, כפות הידיים שלך איתנות ואתה נע בסערות כמו עץ ששורשיו עמוקים,
אבל אתה רק ילד.
הם לא רואים את זה, הם חושבים שאתה ליצן עצוב, איש גדול וסרקסטי, שחקן למופת.
אבל אני יודעת, כי אני יודעת הרבה,
אתה רק ילד.
ואין לך מילים לתאר את מה שמתחולל בך עמוק ואין לך יכולת להתנתק ממה שתופס אותך חזק ולא מאפשר לך לגדול מילד לגבר.
ואתה יודע שמשהו בך שונה, לא תקין, שמשהו בך מונע ממך להרגיש את כל הרגשות האלה שאני מדברת עליהם ללא הרף:
אהבה
חיבה
ידידות
קירבה
אינטימיות
נעימות
אדיבות
פירגון
אהבה
אינך יכול, אתה רוצה,אבל פשוט לא יכול.
והלוואי ויכולתי להגיד לך שאתה צריך להשתדל יותר!
להתאמץ!
תתאמץ בן של זונה!
אבל זה לא עובד ככה, הרגשות האלה מחוץ להשג ידך.
״תאהבי אותי אהבה ללא תנאי״ אמרת
ואני השבתי שאוהב אותך גם אם לא נתראה יותר לעולם
וכך אני עושה, מידי יום.
אתה רק ילד, אני יודעת זאת, ילד קטן ומפוחד וקנאי
שכואב לו.
