שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Xuixo

לפני 4 שנים. 12 במרץ 2020 בשעה 9:50

בשמיים אין אנשים מתים,
הם לא חוזרים והם לא שומעים תפילות של אף אחד.
אני פושטת את החולצה
ומסתכלת על השדיים שלי דרך המראה שבמקלחת,
אתה אוהב אותי כך?
שדיים גדולים שפעם היו עומדים ויציבים והיום הם פחות.
בתוך האדמה אין גיהנום,
אין אש ואין נהרות של גופרית.
אני מפשילה תחתונים ומפשקת את הרגליים,
תסתכל עלי, אני יפה בעינייך?
הקוס שלי נשאר צמוד, הילדים יצאו ממני מתוך חתך בבטן.
אבל לפעמים כשאני צוחקת חזק, דולף ממני מעט שתן, אתה אוהב אותי ככה?
פחות חזקה, מעט רפויה?
כשתלך לא תחזור אלי כציפור,
ולא ככלב נאמן
ולא כחתול אל הטרטוריה שלו,
אתה לא תחזור בכלל.
אני ואתה מסתכלים אחד בשניה דרך המראה,
שם אתה, 
מאחורי,
גבוה ממני כתמיד.
כמה שאני דומה לך, 
שמת לב?
אנחנו כמו שתי טיפות מים,
לשנינו יש עבר שרודף וקשיים בלב.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י