Xuixo

זה כמו שילד מאמין לקסם,
עיניו נפערות מתדהמה,
ליבו מפרפר בהתרגשות,
המילים מתבלבלות לו בפה והוא המום.
יונה בכובע,
מטפחת לפרח,
מטבע נעלם.
זה כמו שילד מאמין לקסם,
הדלעת הופכת לכרכרה והעכבר לסוס
והסמרטוט לשמלה מפוארת.

אבל לפעמים מישהו מבוגר לוחש:
״זה לא קסם, זו זריזות ידיים״
לפעמים מישהו מבוגר עם לב אכול מכאב לוחש:
״אין כזה דבר, אין ולא יהיה, זה שקר״

ועולם בלי קסם הופך לעולם קשה,
לאפור, למדכא.
עולם שאין בו קסם הוא עולם שבו אין מקום לאהבה שהרי אהבה היא קסם,
לא?

זה כמו שילד מאמין לקסם,
הלב פועם בהתרגשות, הגוף רוצה כבר לאחוז
לעיניים אין די
והגעגוע....
הגעגוע הוא לא נשק, הוא לא מכאיב,
הגעגוע הוא אוצר שמור,
סוד.