Xuixo

אתה סוודר שאני פורמת לאט, עין תחת עין ושוב הצמר,
חומר גלם.
והנה סרגתי ממך צעיף, נעים ורך על צווארי, מעט מעט ממך ושוב אני פורמת.
עין תחת עין וחומר גלם מגלגלת ומניחה בפינה,
מי יודע מתי ואיפה תגיע הפעם הבאה.
״היי, מה שלומך?״
מהר, מהר, היכן הצמר?
ושוב עין לעין והנה סרגתי ממך כפפות.
כמה נעימות ומחממות הכפפות, בבקשה הישארנה, בבקשה...
אבל הקיץ חם והחורף נעלם ואיתן הכפפות.
עין תחת עין לכדור צמר אני פורמת ומונח אי שם מתחת למיטה ואולי לעולם לא?
לעולם לא!
עדיף לזרוק לפח!
אבל אני לא זורקת.
״מה איתך?״
ושוב ממהרת ומסיטה אבק ושוב סורגת ממך סוודר, סוודר כבד לימים כבדים.
אבל אני כבר לא מתעקשת ועין לעין מפספסת,
הנה בסוודר חור והנה עוד אחד
והסוודר כבר לא יפה ולא מחמם ולא כלום,
מי ילבש אותו כעת?
קבצן?!
אני הקבצן.