אשר אין מפלט ממנה

קמתי סוערת.
תרגיע אותי.

לשכב על הכורסא, להניח ראש לאחור.
להושיט רגליים קדימה ולעצום עיניים.
להרגיש לשון וכפות ידיים על כפות רגליי.
להרגע לשעה קלה.

על שש, עם הישבן אלי.
הרגליים שלי עליך, מרוכזת.
מקשיבה לך מספר לי על כל מה שאתה רוצה לתת לי, על כל מה שגורם לך לכאוב.

זה שאני אוהבת את הזקפה שלך לא אומר שאשתמש בה.
זה אומר שאשמר אותה.

אני רוצה לעצום עיניים כשהיד שלי עולה ויורדת.
להרגיש את הגוף שלך מזדעזע ולשמוע אותך נאנק.
אני רוצה להרגע כשלך כואב.

אני שונאת לקנות בגדים.
אני שמחה שאתה איתי פה.
מזל ששנינו קונים במחלקת נשים.

לפעמים בא לי פשוט.
אתה על שש, עירום.
הרגליים שלי על הגב שלך.
אני קוראת ספר.
הדום.

זה שהטלפון שלי צלצל לא אומר שאניח לך.
אתה פשוט תלמד לכאוב בשקט.

קצת קר היום ואני שונאת מזגן.
כפות הרגליים והידיים שלי קפואות.
אני אוציא כל פעם אחת אחרת ממתחת לשמיכה ואתה תתחכך.
בשקט, יש לי ספר לקרוא.

אני אוהבת את הנינוחות הזאת ביננו.
שנקרא לה נינוחות מתוחה?
כזאת שמתפוגגת במילה.
במחווה.