סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תשוקה

לא מחפשת.
לא רוצה.
נטו פורקן!
לפני 7 שנים. 12 בדצמבר 2016 בשעה 19:20

תתארו לכם ...

 

 

רק אהבה 

לפני 7 שנים. 11 בדצמבר 2016 בשעה 16:36

אזיקים במקום אחר..

כשאת אזוקה אצלו במיטה-תהני מזה.

שאת אזוקה רגשית

תגדלי מזה.

כשהאזיקים נמצאים אצל "הסוהר" הנכון,

המחבק -

תעריכי את זה.

שאת אזוקה מאהבה תחיי  את זה.

אזיקים,

אזיקים,

בידיים וברגלים

על האדם הלא נכון

עם הסוהר ללא רחמים.

זה לא המקום הנכון!

לאזיקים יש הרבה מקום

רק שזה נכון.

 

אזיקים זה כואב.

 

תעריכי את האזיקים שעלייך...

לפני 7 שנים. 8 בדצמבר 2016 בשעה 13:03

חשבתי שיהיה לי יותר קל

שאולי אקבל סוג של גב...

מסתבר שהגב הוא שלי בלבד.

קשה לאהוב מרחוק.

קשה לרצות בלי לגעת.

קשה לנשום בלי חמצן.

והזמן תקוע ואין מוצא..

המבט אטום

והכל סגור.

צריכה לבכות על כתפיים חזקות,

לנוח.

כל יום שעובר אני אוספת את עצמי

לבד!!

נותנת לעצמי עוד תקווה.

זה קשה...הלבד הזה

קשה לדעת שאתה שם....

בלעדיי.

 

כ"כ הרבה לעבור לבד.

 

לפני 7 שנים. 7 בדצמבר 2016 בשעה 20:16

ככה אני מרגישה

 

 

לפני 7 שנים. 5 בדצמבר 2016 בשעה 21:31

בזמן הזה כשאני צריכה

אני מגלה שבשביל לקבל אני צריכה לתת..

אין מתנות חינם

גם לא באהבה.

התמרור מסמן עצור

והרמזור מאיר אדום...

ואני כמו שאני ממהרת...לא נותנת זמן לכלום הכל כאן ועכשיו!!!

מתי חיים שלמים מתנהלים כך?

לחיים שלמים יש זמן של חיים שלמים!!!

אני אוספת אבנים שנזרקו באוויר

כאלה שפגעו ושברו צלעות..

אני אוספת קרעי תמונות ויוצרת תמונה...אומנם סדוקה אבל  קיימת.

אני פה

אני שם.

אני שולחת ענפים לאסוף אותך

להיות שם בשבילך

גם שקשה 

גם שאין

גם שריק

גם שחסר

אני פה בכל מצב..

יורדת על ארבע רק ליד...

עד אז יציבה וחזקה כמו גזע של עץ.

בשבילך.

 

לפני 7 שנים. 5 בדצמבר 2016 בשעה 18:53

כשאפול

אקום

לבד.

לפני 7 שנים. 5 בדצמבר 2016 בשעה 13:22

מה אני צריכה לעשות כדי לקבל יחס???

 

 

באסה

לפני 7 שנים. 5 בדצמבר 2016 בשעה 7:34

התעוררתי ממש רעבה.

לפני 7 שנים. 4 בדצמבר 2016 בשעה 19:40

"מי אני?תלולית בוץ בשדה סתווי.ערמת עלים בשולי שביל ביער.כשאתם עוברים אני תוחבת תחתי את ידי,מצמידה את פני לאדמה.אני תנועה מטושטשת בזווית עינכם,דוממת לגמרי עד שמבטכם מופנה אלי במלואו.בערים שלכם אני חולדה שמתרוצצת מתחת לפני השטח של חייכם,מתחבאת בביבים שלכם מזהמת את החלומות שלכם במגיפה קטלנית,שרץ,אתם קוראים לי חרק,כלבה שוטה...פעם הייתי בחורה.

מי את?שאל אותי.הוא גילה אותי בשנתי,סילק את שכבות הבוץ והעלים והשקרים וחשף אותי.

הוא קילף עלה אחרון מבין  שכמותי,סילק פירורי עפר מצווארי,הכרתי את מגעו,את חיכוך אצבעותיו על עורי.

הפנתי מבטי אליו מן האדמה.וכל שדה הראיה שלי נמלא אור..."

 

אלטף אותך במילים

אושר שלי.

 

 

לפני 7 שנים. 4 בדצמבר 2016 בשעה 7:23