תשוקה

השקט הזה שלך

ממנו אני הכי מפחדת.

את האמת ממש נבהלתי..

נבהלתי בערב שדיברנו בפון

שרטת אותי במילים ,

דיממתי.

ניבהלתי.

לקחתי צעד אחורה

שתקתי.

הבנתי...

לא מצליחה לקבל את "הטוב"

יודעת שהוא מגיע לי...הטוב הזה.-הוא!!!

יש לי פחד מטוב,

אולי עובדים עלי?

משקרים?סתם מבלבלים לי במוח?

לפחות פעם בחודש :) 

פעם בחודש בורח לי הקפיץ ואני מאבדת כיוון...זורקת מילים באוויר בלי לחשוב,בועטת ברגליים מעיפה את הידיים רק לא להתקרב אלי!

פוגעת.

ובסוף 

נפגעת.

המילים האלו שלך

הכח שלך 

הקשירה שלך

אומנם בדרך כואבת וקשה

אבל זו הדרך שאני לומדת...לא מכירה דרך אחרת.

אני  מתנהגת כמו ילדה קטנה שלא מקבלת סוכריה..רק סוכריה.

ואיך שאני משתוללת ממש פרא אדם.

מתביישת בעצמי שאני בכלל לוקחת  אותנו למקום הזה.

מתביישת במילים הכואבות כמו חצים שפוגעים בלב.

אתה קושר אותי חזק

אוזק את ידיי ורגליי

מחבק אותי חזק

מאכיל

משקה...

מלטף אותי בראש,

מביט בי ואומר בשקט "בואי הביתה כלבה"

דוחף אותי

ומכניס אותי לכלוב שלי.

שם אני רגועה 

שם אני מוגנת

שם אני מולך ושלך.

♡

נכנעתי!!!!

♡

קר לי ולא בגלל מזג האוויר שאותו אני אוהבת.

אולי כי נשארתי לבד,

בלי בעל,בלי אבא..

תקופה מבולבלת ומבלבלת

מלחיצה וכואבת.

היום התחלתי להרגיש

להתעורר בגעגועים..

עדיין בוהה ושואלת "מה קורה"?

מביטה מהצד על חיי

ומבינה שאני השחקנית הראשית

בסרט הזה,אני מנהלת את המהלכים,אני מנהלת כלכלית,מנהלת חינוכית,

מנהלת סיעודית.

וואייי אני עושה את כל זה לבד!!!

זה מפחיד,זה חזק.

וזה אמיתי.

♡

אין חדש תחת השמש..

לא נלחמת בעצמי

לא נלחמת עם הזמן

זורמת...

♡

הראש מרוקן

הגוף רדום

הלב ישן.

אני לא אוהבת להרגיש ככה,

לא אוהבת להיות עב"ם ,בלי חייות

בלי הבעה על הפנים,

פנים חתומות,קפואות ולא מחייכות.

עיניים מביטות בלי לומר דבר.

לא אוהבת להיות קפואה.

לא מתרגשת מכלום

מבינה שהכל יכול להיות,

לא מופתעת מכלום.

אף אחד לא מסוגל לרגש אותי

אפילו לא המוות של אבי,

חשבתי שאשתגע שהוא ילך ממני

אבל לא!

אומנם בכיתי בהלוויה אבל זהו,לא יותר מזה,המוות  שלו שינה אותי,שינה לי את החשיבה על החיים,הזיז לי את הקופסא.

למדתי ממנו שבכל יום ויום..למרות כל מה שקורה -

בבוקר השמש זורחת ובלילה הירח זורח והכוכבים נוצצים.

 אין ממה להתרגש הכל עובר.

תמיד הוא דאג לומר לי

"תסתכלי על החיים שלך"

סתם כזה יום.

♡

תן לי בכף ידך  החזקה נחיתה 

על הישבן המורם שלי,

כשאשב על ארבע ..

תן לי את ידך ללא רחמים

ללא מעצורים עד שהקירות יפלו מכאב,עד שאדממם מעונג,

עד שארטיב מידך.

תן לי לעוף איתך.

לא מפחדת מכאב,לא מפחדת מדם,

ספגתי,כאבתי,הושפלתי עד דמעות.

קח אותי לעולם שכולו טוב,

שם יש לי שקט,

לא צריכה שתדבר,

רק תן לי להתחבר לשם,

זו הרגשה מדהימה.

הרבה זמן לא הרגשתי אותה

את אותה הרגשה,

הריחוף הזה,

העונג הזה שלא בא לי לצאת ממנו.

הכאב החזק לוקח אותי לשם,

הכאב ששורף לי בורידים,

הכאב הנפשי שחי בתוכי -נעלם באותם רגעים קסומים של שלווה.

הכאב שמחיה אותי.

להיות קטנה ונזקקת,נזקקת לך.

זה שורף את כל נימיי,שורף מאהבה.

תן לי להיות מושפלת עבורך,

מושפלת וכואבת עבורך.

להיות שלך.

בין קירות ששומעים,בין דלתות שנסגרות,

אני אתה,אתה והכאב שלי.

רחמים זה לחלשים.

אוהבת אותך אושר שלי.

♡

♡

איזה הרגשה נפלאה להרדם מחובקת בזרועותייך,

להיות מחוברת אליך כמו אינפוזיה בוריד,להריח אותך,

ללקק,לטעום ולרצות עוד.

כלבה מיוחמת שרוצה עוד.

אין לי שובע,אין מעצורים אפתח את רגליי עבורך בכל מקום,

בגינה הציבורית,

בכביש המהיר,

ושם בפינה בין הבניינים.

אספק את רצונך ואהיה עבורך 

תמיד!!!

אווחח ריח הבושם שלך נדבק  לבגדים שלי,

מסתובבת עם הריח שלך..

עם טעם של הקפה והסיגריה בתוך הפה שלי .

הזיכרון המתוק 

של הרגשה נעימה,

של לשון מטיילת  בתוכי.

בתוך הכוס,מזיין אותי עם הלשון,

בולע את הרטיבות שנוזלת ישרות לפה.

 גן עדן בגוף שלי.

אוהבת אותך אושר שלי.

♡

כל יום שעובר אתה לוקח אותי 

למקום קרוב יותר.

אושר שלי }{

♡