הגרון

עינוי הוא לא בהכרח כאב.

בסירטון שהיא שולחת לי היא עומדת במקלחת שלה עירומה, רוכנת מעל קערית ומשתינה.

אפשר לשמוע את ההד של רעש השתן כשהוא פוגע בקערית.

היא מסיימת. מרימה את הקערית ושופכת על עצמה.

מהכתפיים למטה. חזה. קצת צוואר. גוף. קצת נשפך על הירכיים.

קאט

״אל תתקלחי עד שניפגש״ אני כותב לה.

״מה? איך? זה רק מחר״.

״אל תתקלחי עד שניפגש״ אני כותב לה שוב.

היא לא עונה. אני לא כותב שוב.

קאט

דפיקה בדלת

אני פותח. היא נכנסת. מתחת לבושם שלה אני יכול להריח את הריח החמוץ של השתן.

״נסעת ככה באוטובוס?״

״אני שונאת אותך״.

״כנסי להתקלח. את מסריחה״.

״אני שונאת אותך״ היא אומרת, הפעם עם חיוך קטן.

״אין מים חמים״ אני מוסיף.

״אני שונאת אותך״

היא עומדת עירומה מולי. עיניים מכוסות. מחכה.

״תגעי בעצמך״ אני אומר, ״תראי לי מה עושה לך נעים״.

היא מתחילה לגעת בעצמה.

״אני צריכה לשבת״, היא אומרת, ״זה לא עובד לי בעמידה״.

אני לא אומר מילה ומוליך אותה בשקט למגבת שמונחת על הרצפה.

״שבי״ אני אומר, ״תמשיכי״

היא מתיישבת. נשענת קצת אחורה, מפשקת רגליים וממשיכה. אצבעות זזות מהר. חודרות. יוצאות. 

אני מלטף לה את הראש. היא פונה אלי. אני מסובב לה את הראש בחזרה.

״תמשיכי״ אני אומר, ״אני רוצה לראות אותך גומרת״.

היא ממשיכה. קשה לי לומר אם היא מגבירה קצב או לא, אם היא לוחצת חזק יותר או לא. אני מסתכל על הגוף. אני מקשיב לנשימות. אני רואה איך היא מתקרבת לקצה. הנשימות שלה מתקצרות והקצב שלהן עולה. היא גונחת קצת. בשקט. גניחות קצרות. עצורות. היא מגבירה קצב.

״אל תעצרי״ אני אומר לה, ״לא משנה מה״.

אני נעמד מולה ופותח מכנסיים. מסתכל על הגוף שלה, מקשיב לנשימות. המהירות עולה. הגניחות חדות יותר.

אני משחרר ונותן לזרם שתן חזק לצאת ממני. היא עוצרת כשזה פוגע לה בגוף, אבל לא זזה.

״אל תעצרי״

היא ממשיכה. חזק יותר. 

אני מכוון את הזרם לפנים שלה. לשיער. חזרה אל הגוף.

הנשימות שלה קצרות קצרות והרגליים שלה רועדות כשהיא גומרת, כמה שניות אחרי שאני מסיים.

היא מולי. רועדת. רטובה.

האוויר קר.

היא מושיטה יד לכיסוי העיניים ואני עוצר אותה.

״חכי״ אני אומר. עכשיו תורי לגמור.

מדור חדש :-)

כמו הרבה פורנו, גם בזוג הזה נתקלתי במקרה.

זה לא בדס״מ ממש, אבל גם לא לא בדס״מ ממש.

התחברתי.

משהו ב vibe שלהם עובד לי. קליל כזה. כיפי. נעים. קינקי.

https://www.pornhub.com/view_video.php?viewkey=6557f0d116936

https://www.pornhub.com/model/skyandocean

תל אביב היא עיר קטנה במדינה קטנה. לאורך מספיק זמן, כולם מזדיינים עם כולם.

וככה אני פוגש אותה, עשרים שנה אח״כ, ביום הולדת בפארק של חברים של הילדים, כאמא של ילדה מהכיתה.

יותר מעשרים שנה אח״כ ואנחנו מזהים אחד את השניה מהר. תחילה נדים בראש לשלום, מניפים בירה, מחייכים.

אח״כ שלום זריז כזה, קצת נבוך, קצת צוחקים.

אח״כ מדברים. 

לא על מה שהיה. לא על מה שיהיה.

סמול טוק.

ובראש אני זוכר אותה כמו אז, מעירה את השותף שלי לדירה עם הרעשים שהיא עושה. אני זוכר את תחושת חוסר המיומנות שלי עם הכל. עם המכות. עם הקשירות. בגיל ההוא סקס היה ספורדי ובדס״מ נדיר עוד יותר. היתה שם איזו שותפות סוד והזיכרון של זה חריג ומיוחד.

לא היתה בי אז הנינוחות להיות מי שאני. לא ידעתי מה נכון. מה לא.  שלא חייבים להיות ככה או אחרת והדרך פתוחה לכל כיוון.

הייתי נבוך להשתמש במילים ודבקתי במעשים שהיא הבינה.

המון דברים קרו מאז. אני אותו אדם, אבל אחרת.

״אני זוכר הכל״ אני אומר לה

״זה לא יקרה״ היא אומרת

״לא חשבתי״, אני עונה, ״רק לומר שאני זוכר״

״גם אני״, היא עונה.

״את במקום טוב?״, אני שואל

״כן. אתה יודע. יחסית. אתה?״

״אני עובד על זה״, אני אומר, לוקח שלוק מהבירה ובודק מאצ׳ים באפליקציות.

״אל תבלעי. אל תירקי. עד שאומר לך״, אני אומר לה כשאני קם מהמיטה.

״תראי לי״ אני אומר לה כמה דקות אחר כך, כשאני מלווה אותה לדלת.

״תראי לי״ אני אומר לה כמה דקות מאוחר יותר ומקבל תמונה. פה פתוח. פה מלא.

״תראי לי״ אני אומר לה שוב אחרי עוד קצת זמן ומקבל עוד תמונה. פה פתוח. פה מלא.

״וידאו. לא לבלוע. תראי לי איך זה נוזל עלייך מהפה שלך. על הסנטר. על הבגדים״.

ומקבל וידאו. היא באוטו. ברמזור. אני לא מזהה איפה. היא פותחת פה ונותנת להכל לנזול עליה. מהפה, לאט לאט לסנטר, על החולצה, על המכנסיים.

אני מסתכל והזין שלי מתקשה.

״תסתובבי. בא לי עוד. בואי חזרה״ אני אומר לה.

כמה דקות אחר כך אני שומע דפיקה בדלת.

אני לא צריך שתרצי את זה - אני רק צריך שתסכימי. יש הבדל.

אני לא צריך שתהני מזה - אני רק צריך שזה יחרמן אותך. יש הבדל.

אני לא צריך שתפתחי את הפה - אני רק... רגע, בעצם כן, אני צריך שתפתחי את הפה.

תפתחי את הפה.

תפתחי.

את.

הפה.

פגישה ראשונה

היא נכנסת אלי לדירה. עומדת מולי. אנחנו לא מדברים.

אני מסתכל עליה. היא מסתכלת עלי.

זה השלב הזה של אומדן האכזבה. 

כל ה- ״חשבתי שתהיי רזה יותר״, ״חשבתי שאתה גבוה יותר״, ״את קצת יותר מוזנחת ממה שקיוויתי״, ״אתה מלא יותר ממה שחשבתי״, שעוברים בראש בשניה הראשונה. במבטים הראשונים.

היא לא מה שציפיתי, וכנראה שגם אני לא מה שהיא ציפתה, אבל... אין שום סיבה לחתוך.

אני עומד שם מולה בכניסה לדירה. היא עוד עם מעיל והכל. קר בחוץ. 

לא מאוד חם בפנים.

״שלום״ אני אומר

״שלום״ היא אומרת ומחייכת.

אני פותח את המכנסיים, ונותן להן ליפול. צועד החוצה מהן. מחזיק את הזין.

״שלום״ אני אומר שוב.

״שלום״ היא עונה.

היא מתקרבת אלי. יורדת על הברכיים. ושניה לפני שאני תופס לה את הראש היא שמה לי יד על האגן ודוחפת בצורה מספיק ברורה כדי שאסתובב ואעמוד עם הגב אליה והפנים לקיר.

היא שולחת יד ועוד יד ואני מרגיש את הפנים שלה נצמדות לי לתחת. אני מרגיש את הלשון שלה מחפשת. אני מרים רגל קצת ומתכופף קדימה קצת. נותן לה לגשת. היא מכניסה את הלשון שלה לתחת שלי. בלי היסוס. בלי נגיעות עדינות. הלשון שלה מוצאת את הפתח וחודרת כמה עמוק שהיא יכולה.

הזין שלי עומד. היד שלה עליו. הלשון שלה בתוכי. מלקקת. מזיינת. נכנסת ויוצאת.

אין לי מושג כמה זמן עובר ככה עד שהיא מוציאה את הפנים שלה משם.

״שלום״ אני אומר לה וצוחק.

״שלום״ היא אומרת. מתנשפת.

אני הולך לכיוון חדר השינה, מתפשט לגמרי ומסמן לה לבוא אחרי.

אני רואה אותה מתקרבת ונשכב על הבטן. מסמן לה להמשיך.

אני מצלם אותה בטלפון שלה.

היא מכסה חצי פנים עם חולצה. הקעקועים מוסתרים. הרקע לבן נקי.

אין שום פרט מזהה.

אני מכוון את המצלמה כך שיראו את החזה והצוואר ואת מה שגלוי מהפנים.

הכל סוכם מראש. אנחנו לא אומרים מילה.

אקשן.

אני משחרר. זרם שתן חזק יוצא ממני אל הפנים שלה. אל הגוף שלה.

זורם וזורם. היא מסיטה את הראש ומחזירה. מכניסה קצת לפה ויורקת.

הזרם דועך.

אני מקרב את הזין לפה שלה. היא עוטפת עם שפתיים.

אני מזיין לה את הפה. לא חזק מדי. לא חלש מדי.

מושך את עצמי החוצה קצת לפני הגמירה ומשחרר זרע על הסנטר והלשון שלה.

היא משחקת עם זה קצת.

זרע נוזל על הגוף המבריק משתן שלה.

קאט.

״את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?״ אני שואל אותה.

היא לוחצת על ״upload״ ואומרת ״כן״ עם חיוך.

יש עשרות אלפי סרטונים כאלה ברשת.

אבל האחד הזה הוא שלי.

אני מנקה את הדירה. מחליף מצעים. מנקה אבק. שוטף רצפה.

עובר על הכל.

ליד המיטה יש כמה שיערות שחורות ארוכות.

שיער ארוך בהיר בפילטר של המייבש.

בתוך הציפית המקופלת בארון יש שיערה אדמונית אחת.

מתחת למיטה יש קצה קטן של עטיפת קונדום.

בסלון, ליד הספה, יש כמה טיפות יבשות על הרצפה.

על דופן המקלחון יש כמה טיפות דם יבשות.

יש ריח כבד של שתן, זרע ורוק על המגבות והסדינים שנכנסים למכונה.

ריח חריף של סקס בן כמה ימים.

אני מוזג נוזל כביסה לתא המתאים ומכוון ל 90 מעלות.

לפני שאני סוגר את דלת המכונה אני לוקח שאיפה עמוקה מהריח הזה.

נותן לריח להעיר את הזיכרון המאוד חי של כל מה שקרה.

אני סוגר את דלת המכונה ומפעיל.

והולך לנקות את המטבח עם זקפה במכנסיים.

אנחנו יושבים על הבר באיזה מקום גנרי בתל אביב. ספונטני. שלחה הודעה ואמרתי יאללה. 

אז אנחנו יושבים ושותים ומדברים, אבל זה לא זה. היא נחמדה ונראית בסדר, אבל אין חיבור. 

יש בה משהו, או אין בה משהו... לא יודע. לא מתחבר.

וכשהיא קמה לשירותים אני שולח הודעה.

״אני בדייט גרוע ב-<שם הבר>. לא רחוק ממך״ ומוסיף חיוך.

״לבוא לעשות לך טיזינג? או שתחתוך ותבוא?״, היא שואלת.

אני לא עונה.

הדייט שלי חוזרת מהשירותים. אני מזמין עוד בירה. ממשיכים לדבר. זה לא רע, אבל זה לא ילך לשום מקום.

הטלפון רוטט על הבר. אני רואה שנכנסות הודעות. אני לא קורא. 

עשר דקות אח״כ היא נכנסת ומתיישבת לא רחוק מאיתנו. מזמינה לעצמה שתיה. יושבת. מחייכת. מסתכלת.

אני מגניב מבטים. מחייך. מתעלם.

כמה דקות אח״כ אני קם לשירותים וכשאני עובר מאחוריה אני נוגע בעדינות בגב שלה.

אני נכנס לתא ושניה אח״כ היא שם איתי. כל העסק לא לוקח יותר מחמש דקות. היא מרימה רגל על האסלה. אני חודר מאחורה זריז. תנועות חדות. גמירה. זרע נוזל על הירך שלה. אני אוסף באצבע ומגיש לה לפה. היא מלקקת את האצבעות שלי.

כמה דקות אח״כ אני שוב עם הדייט שלי והיא שוב על הבר מולי. שותים. מדברים. מגניבים מבטים.

מסיימים את הדייט. נפרדים בנימוס בחוץ. חיבוק ו-״נדבר״ לא מחייב שכזה.

במורד הרחוב אני רואה אותה מחכה לי שאבוא.