לפני 10 שנים. 17 בנובמבר 2014 בשעה 18:49
שוב יושב בדירה חלולה, מקום חדש. זה כבר זמן רב שאיני עובד, האופציות מצתמצמות ככל ויותר מניחים את מעמדי לבהמתנה והיצירתיות גוועת בעוד הרצון נמק. שוב כבימים שהאמנתי כי חלפו מוצא אני עצמי מול מסך מחכה ללחוץ על כפתור הסם שבמהרה כבר אינו עובד. כל שרציתי מכאן זה אדם לחלוק איתו את נפשי. הניוון והריק חסר הרגש חזרו וחוץ מלהקליד מלים על מסך, שגם הן נעשות כלקוניות בעיניי, איני יכול לדבר.
שוב נדחקתי לשבת בפינה לחכות לנס. לא לשם כך חזרתי