שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חבל שאי אפשר ללכת ערומים

הכי אמיתי שרק אפשר
לפני 3 שנים. 1 באוגוסט 2020 בשעה 18:24

לפני כמה שנים ואישה מדהימה אחת...

נפגשנו והיא הביאה את האביזרים שביקשתי.

התפשטה, והתיישבה על הכיסא. גב ישר ורגליים ב 90 מעלות. ביקשתי ממנה שתשים את כפות הידיים על הברכיים.

כיסיתי את עיניה בכיסוי העיניים שהביאה.

אטמתי את אוזניה באוזניות מבודדות הרעש שהביאה.

ואז פשוט ישבתי והבטתי בה...ארוכות.

אדם שמנותק מחושיו מתחיל לאבד כיוון. זה נראה פשוט וזה אכן כך כשזה חמש או עשר דקות. כשעושים זאת 60 דקות זה כבר הרבה יותר קשה. הגוף והנפש צריכים את האינטראקציה.

אחרי 60 דקות, שנראו לה כנצח, נגעתי בה לראשונה. ליטפתי את הפטמות שלה. האנחה וההקלה שבמגע אנושי היו מדהימים. ירדתי לאט לכיוון הכוס שלה והוא כבר היה רטוב, חמים ונעים.

ההמשך פחות חשוב, בטח בשלב זה.

לא מאמינים? נסו את זה בבית. 

תתחילו עם עצמכם...תמיד טוב להבין את ההשפעות האמיתיות כצעד אחראי לפני שמובילים אחרים בדרך הזו. נפש הרבה יותר שברירית מגוף.

מוזמנים לשתף בתוצאות.

 

Ollie​(נשלטת) - נשמע קשה לאללה.
לפני 3 שנים
נטול שכבות - אני בטוח שאת תעמדי באתגר, גם אם בקושי רב, אם האדם הנכון יבקש את זה ממך. ויש רק אחד כזה שיכול לבקש.
לפני 3 שנים
Ollie​(נשלטת) - אבל זה הרבה פחות אתגר כשאני יודעת שזה מה שזה.
לעולם לא נדע איך הייתי מתמודדת אם הייתי עוברת סשן כזה בלי לדעת מראש שזה מה שזה.
לפני 3 שנים
נטול שכבות - יכול להיות אבל אני יכול לומר לך שגם כשאת מודעת לזה החוויה עוצמתית.
בשעה הזו עולים דברים שלא מבינים מאיפה הם הגיעו.
ההתנסות הזו מגיעה מעולם אחר אבל זה כבר בפרטי, אם מעניין
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י