אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

את אשר נפשי עולה על גדותיה

כל הרוחות שנשבו כל הלילה, לא יכבו את האור בקצה
לפני 4 שנים. 6 ביולי 2019 בשעה 6:28

לפעמים אני יכולה לבכות מסתם משהו, למשל להתחיל לבכות באמצע הרחוב בגלל ציפור שנרטבה בגשם. במצבים אחרים אני לא מצליחה לבכות בכלל, אפילו אם מישהו מת או שקרה משהו ממש רע. 

הוא תמיד ידע לזהות את המצב השני מבין אלה, לעיתים הוא גם היה הגורם לו. לא הייתי צריכה לבקש שיגרום לי לבכות, הוא היה רואה על הפנים שלי שתקוע לי משהו בגרון. הרבה פעמים בכלל לא סיפרתי לו מה בדיוק קרה, זה כבר לא היה משנה אחרי שבכיתי את נשמתי. 

לפעמים הצורך היה אחר, להצטמצם לנקודה של ריק דומם. הוא היה לוקח חבל ומתחיל ללפף סביבי, בלי להשקיע בקשירות אמנותיות מורכבות, פשוט עוטף בעוד ועוד חבלים, יותר כמו ממיפיקציה רק עם חבלי ג'וט מעובדים. כשהוא היה דוחף לי לפה חבל/גאג/תחתונים, הדבר הבא היה ללפף לי סביב היד מטפחת קטנה לבנה מבד עדין. כשלא היה לי פה המטפחת הייתה מילת ביטחון, ואם הייתי נותנת לה ליפול הוא היה עוצר. 

לרוב הוא היה סוגר לי גם את העיניים, מדי פעם אפילו שם לי אטמי אוזניים. יש כאלה שמשתמשים במוזיקה, אבל לדעתי זה יותר לייט. כשבאמת סוגרים אותך בשקט של עצמך, יש כמה רגעים של פחד תהומי, כשאתה מקשיב לפעימות הלב ולנשימות שלך בסאונד מוגבר, ומפתח סוג של קלסטרופוביה פנימית. האמת היא שאנחנו כלואים בתוך עצמנו תמיד, העולם פשוט מסיח את דעתנו מהעובדה הזאת.

אחרי שהפחד משתחרר אפשר להתמסר לשקט, להצטמצם לקיום נקודתי ושום קיום בכלל, בזמן שמישהו בורא אותך, מהמצח עד לכפות הרגליים, גורם לך להכיר בקיומם של כל האיברים שלך ואז לשכוח מהם אינדיבידואלית. 

אני מרפה את השרירים פרט לאלה ששומרים לי על היציבה במידה ונדרשת. האיברים שנוגעים ברצפה הם כמו שורשים, ובאחיזה אין כל מאמץ. הראש שלי מתרוקן מתוכן, מותיר רק ניגון מטרונומי של קיום פיזיולוגי בסיסי, הישרדותי, שלפתע הופך לברור ומודע, כל כך מודע שאפשר אפילו להאט את הדופק במתכוון, אחרי שעושים את זה מספיק זמן.

מחשבה אחת ויחידה נותרת, מתנגנת כמו מנטרה בזמן שאני לופתת את המטפחת כאילו שהחיים שלי תלוים בה. לא לעזוב. 

Qcandy​(נשלטת){החזק} - הרגשתי את החבלים נכרכים סביבי...ואת השקט המופלא...והבכי,הבכי הוא מנת חלקי...ואוו את כותבת מדהים...עוקבת
לפני 4 שנים
קצין תורן - מקסים
לפני 4 שנים
Skyfall​(שולט) - איזה כיף כשיש מישהו שמסוגל לקרוא אותך נכון...ולהגיב בהתאם
לפני 4 שנים
restorator - את יפה כשאת מרפה שרירים.
לפני 4 שנים
מיםשקטים{Runs Deep} - ״האמת שאנחנו כלואים בתוך עצמנו תמיד, העולם פשוט מסיח את דעתנו מהעובדה הזו״
וואו. מדהימה♥️
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י