|
|
|
אני לא באמת צריך להיות פה. תודה שאתן מספיק חדות כדי להזכיר לי את זה. אני לא שייך גם פה, סתם חתול סקרן שדוחף את הראש כל פעם עד שייגמרו לי הנשמות. אם זה לא היה טוב מקודם, זה גם לא יהיה טוב עכשיו. אז למה אני שוב פה?
אה, והדאנג'ן חארות. ממתי לא מכניסים גברים לבד?
טוב,
אז אחרי קצת נסיונות, והרבה חפירות נפש, שיניתי סטטוס ל-לא בעסק.
מצטער, לא באמת רוצה להתעלל בבחורות.
מעדיף להתייחס אליהן כנסיכות, או מלכות, בלי הקטע הבסד"מי של זה.
מעדיף ללטף מלהרביץ.
מעדיף לפנק מאשר להכאיב.
מעדיף לכבד מאשר להשפיל.
מעדיף להתחשב מאשר לשלוט.
וכן, לדעתי זה צריך להיות הדדי, כך שגם נשלט אני לא אהיה.
מעבר לזה, מתאימה לי מישהי סקרנית והרפתקנית כמוני,
שלא נרתעת ממשחקים במיטה או מחוצה לה,
ושלא תהיה יותר מדי ונילית.
אז אם אתם מכירים מישהי כזאת - תפנו אותה אלי.
נשלטת טובה:
שולט טוב:
היה שיעור מעניין, תודה, וכל הכבוד.
יש עוד הרבה מה ללמוד, לחקור, לגלות ולהבין, במישור האינטלקטואלי.
במישור הרגשי החור נפער פי 4, המצב לא טוב.
הרבה משתמשים פה בשירים כדי למלא פוסטים, אז החלטתי לזרום עם זה:
יש כאב יפה שעובר מהר
כשאני רוצה לא להיזכר
איך אני עמדתי שם
איך אני אמרתי לה
ככה את יפה
זה מה שאת צריכה
זה מה שאני רוצה
וככה זה יהיה.
זו שתגרום לי להרגיש כמו הגבר היחידי שהיא אי פעם רצתה.
זו שתסתכל עלי עם העיניים הגדולות והיפות שלה, במבט מזוגג ומאוהב, שאומר שהיא אוהבת.
זו שתעשה הכל בשבילי, לא כי היא חייבת, אלא כי זה מה שעושה אותי מאושר, ולכן גם אותה.
זו שכשאנחנו הולכים לישון לא תרדם אם אני לא מחזיק אותה, וכשנתעורר בבוקר תבהל אם אני לא מחבק אותה.
זו שתרצה לדבר איתי על הכל, לחלוק איתי כל מחשבה ורגש, למלא אותי בחום ואהבה, ולהתמלא מאושר רק מלראות את הזווית של הפה שלי מסתירה חיוך קטן.
זו האחת שכל עולמי יהיה שלה וכל מאודי יוקדש לה, רק כדי שתהיה מאושרת.
מאחל לה למצוא אותי.
השבוע הייתי אצל פסיכולוגית.
היא גרמה לי להיזכר בעובדה שאני מדחיק הרבה רגשות.
אז החלטתי להפסיק עם זה ולנסות להיפתח.
מאז הספיקו לקרות כבר כל כך הרבה דברים חדשים ומרגשים.
נפתחתי לעולם ואני מרגיש שאני נסחף בשיטפון עוצמתי, ללא יכולת לשלוט בזה.
אני מקווה שזה לא יטביע אותי, כי אני כבר מרגיש שאין לי מספיק אוויר...
לחזור לבית ריק זה עצוב.
דירה גדולה וקרירה כשרק הקירות שם כדי לארח חברה.
המיטה מסודרת בדיוק כמו שהשארתי אותה לפני שעות רבות בתחילת היום.
אפילו החתולה לא מספיקה כדי למלא את החלל שנפער.
חתיכה של הלב שנעקרה ממקומה ולעולם לא תחזור.
קצת פחות בנאדם.
לילה טוב.
אני רוצה להרגיש את העוצמה המלאה שלי.
לא חושב שאי פעם בחיים היתה לי ההזדמנות לבחון את זה.
נתתי כבר לאחרים לנסות עלי.
לכאוב זה כאב, אבל עמדתי בזה בלי למצמץ.
עכשיו תורי.
אני צריך מישהי שתעמוד בזה.
שתדע לעצור אותי רק אם וכאשר זה נהיה מסוכן.
שעד אז תצרח, תאבק, תתחנן, תבכה, לא אכפת לי, אבל תחטוף בלי לברוח.
יש לי טנק בידיים ואני רוצה לשחרר עצבים.
אם יש לך אומץ, בואי.
רק שתדע שנשאר לי סימן כחול על החזה
נשכת אותי!
אתה תולש לי שערות!
אתה חזק מדי
you can grab it, but not so hard
...
יא אלוהים, מה יהיה עם הוניליות האלה?!
