לפני 4 חודשים. 29 ביוני 2024 בשעה 12:49
אני רוצה לכתוב ואין לי מוזה
יש מלא דברים בראש שלי, חלקם כוללים זיכרונות שלי עטופה בנילון נצמד וחלקם מלאים בדמעות.
יש לי הרבה רגשות בלב וחלק מהם מכאיבים לי.
כשאני מתבוננת בספה שמולי אני רואה את החלום (זה שאפילו לא ידעתי שאני חולמת) שהתגשם, הילדים המופלאים שלי, בעל שרואה בי רק מה שטוב, העבודה שרציתי- הכל התחבר לרגע הזה ממש.
אני שונאת את עצמי על הרגעים שזה לא מספיק, אני שונאת את עצמי שכותבת באתר שיש בו מבוגרים שקוראים לעצמם בכינוים שונים של זין (סליחה), אני שונאת את עצמי שרוצה להרוס את הטוב שיש בחיים שלה.
במקביל אני אוהבת את הריגוש, את האכזריות ואת הרגעים שבהם אני רועדת מחרדה מחרמנת.
כוסאמק.