חזרה לכתוב את מה שבא לע

לפני שעזבתי את הבית שגרתי עם הילדים ועם האבא שלהם לא חשבתי שאתפעל מעבודות יצירה ושיש לי את זה. אבל לאחר שנכנסתי למרכז שיקום בבית העיוור בהרצליה ששם אני עוברת הכשרה גם בתחום המחשבים וגם בתחום האומנות. במחשבים אני מדפיסה בשיטה עיוורת מהר חומר שלמדתי וכעת זה מחזיר אותי. אבל באומנות אני מגלה את הכישרון של הציורים ואפילו שיש ציורים שהם ילדותיים אבל עם הכונה

של צבעים חיים וצביעה עדינה כל ציור מקבל את ההאפקט שלו ותאמינו לי שלקבל תמונה של ציור כזה שאני ציירתי זאת מזכרת שאני אחרי כמה זמן אומרת "אני ציירתי את זה לא נכון" אבל זאת האמת. חוץ מזה זה כל כך מרגיע ואפילו כל הזונות (הבנות) שיש לי בדירה לא מסוגלות לשבת ולצייר כאלה ציורים. אפילו שהן אומרות לאותו דייר שאני בקשר איתו בהוסטל שיקרא לי והוא מתקשר ואומר לי בואי שבי איתי בחוץ כי נשעמם לי אני יודעת טוב מאוד שזה לא אמיתי שזה הכל הן הזונות האלה אומרות לו כי הן מקנאות בי. 

אבל זה הולך להשתנות ברגע שאתמסר למשהו אף אחד אפילו הוא לא יהיה חשוב (אותו חבר בהוסטל). 

אם יש כאלה שמשתמשים בתחבורה ציבורית תוכלו לראות משהי שמציירת באמצע האוטובוס אז זאת אני. אני נהנת מכל רגע כשאני מציירת. 

כדאי לכם לאמץ את זה.

לפני שעזבתי את הבית שגרתי עם הילדים ועם האבא שלהם לא חשבתי שאתפעל מעבודות יצירה ושיש לי את זה. אבל לאחר שנכנסתי למרכז שיקום בבית העיוור בהרצליה ששם אני עוברת הכשרה גם בתחום המחשבים וגם בתחום האומנות. במחשבים אני מדפיסה בשיטה עיוורת מהר חומר שלמדתי וכעת זה מחזיר אותי. אבל באומנות אני מגלה את הכישרון של הציורים ואפילו שיש ציורים שהם ילדותיים אבל עם הכונה

של צבעים חיים וצביעה עדינה כל ציור מקבל את ההאפקט שלו ותאמינו לי שלקבל תמונה של ציור כזה שאני ציירתי זאת מזכרת שאני אחרי כמה זמן אומרת "אני ציירתי את זה לא נכון" אבל זאת האמת. חוץ מזה זה כל כך מרגיע ואפילו כל הזונות (הבנות) שיש לי בדירה לא מסוגלות לשבת ולצייר כאלה ציורים. אפילו שהן אומרות לאותו דייר שאני בקשר איתו בהוסטל שיקרא לי והוא מתקשר ואומר לי בואי שבי איתי בחוץ כי נשעמם לי אני יודעת טוב מאוד שזה לא אמיתי שזה הכל הן הזונות האלה אומרות לו כי הן מקנאות בי. 

אבל זה הולך להשתנות ברגע שאתמסר למשהו אף אחד אפילו הוא לא יהיה חשוב (אותו חבר בהוסטל). 

אם יש כאלה שמשתמשים בתחבורה ציבורית תוכלו לראות משהי שמציירת באמצע האוטובוס אז זאת אני. אני נהנת מכל רגע כשאני מציירת. 

כדאי לכם לאמץ את זה.

לפעמים בחיים שלי הרצון משתלט עלי לפני מחשבה אם כדאי לעשות את זה או לא אם זה מתאים לרוץ לפני שמכירים ואחר כך להגיד למה עשיתי את זה.

זה לפעמים תופס אותי הרצון להיות עם גבר אבל המחשבה באה לאחר שהרצון בא ולא חושבת קודם. כן אני אומנם לבד אבל למה לי ללכת להיות

עם משהו שרק דיברתי איתו באתר זה לא משנה עם מי וגם אם קבעתי לעצמי מטרות שאולי בצורה כזאת אכיר משהו ואני שוברת אותן ושוב ארגיש לא טוב ומה עשיתי חבל שלא עמדתי במטרות ושוב כל התהליך של למצוא משהו למערכת יחסים ולא רק לרגע אחד. 

אני באמת חושקת לאדם שיעמיד אותי במקום לפני שאשבור את המטרות שהצבתי לעצמי ושיהיה סבלני כי יש לי הרבה מה לתת לאדם שירצה אותי תחת שליטתו.

אני מקווה שכל אלה שמהדברים שלי עכשיו פוגעים באלה שרציתי לפגוש אותם לרגע אחד וגמרנו. סליחה

נכון. אני לא עובדת כמו כולם בעבודה מסודרת וגרה במקום שלא ניראה כל כך חיובי בעיני הרבה אנשים. כן אני מודה שעברתי לא פעם משברים נפשיים ולעןלם לא אושפזתי בבתי חולים לפגועי נפש לתקןפה ארוכה אלא עברתי בצורה לא כל כך קלה אבל עברתי ועם הרבה כוחות נפשיים ובהקשר לעבודה שאני עובדת הן בתחום המחשבים זאת הכשרה בשבילי כדי לחזור לשאוף לעבוד בזה בעבודה נתמכת בשוק החופשי ובאומנות גיליתי שאני מסוגלת לעשות יצירות שהמשפחה הקרובה לי מאוד מעודדים אותי וגם בכל פעם שאני ניפגשת עם הילדים שלי אני מעבירה סדנא להם וזה מוסיף להם הנאה וגם לסביבה. כדאי לכם לנסות להוציא דפי צביעה ממחשב מאתרים מקסימים ולשבת לצייר עם טושים או צבעי גואש ותאמינו לי שזה מרגיע ולא צריכה לחשוב על שום דבר אלא להתרכז ביצירה ואחר כך להתפעל. כדאי לכם.

אל תקחו את זה כאיום אבל זאת הצעה ממני

אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל אוציא מהלב הבוכה אליכם. במקום שאני גרה בו יש תחושה של קור מבחינת הדיירות והניקור בי שאני לא כמותן אלא עוף מוזר שיוצא מבלה, מעסיק את עצמו, ויש לו חיים משלו. ( העוף זה אני). כי כל הבנות יודעות שאני בחדר והן שומעות אותי אבל הן לא מתיחסות אלי אפילו שבבקרים המדריך של הלילה לא מעיר אותי כבר. גם שאני יוצאת מהחדר ורואה אותן יושבות ואוכלות. אבל להלשין עלי למדריך או לצוות שאני לא בסדר הן רצות ומספרות או לחבר- ידיד שיש לי בהוסטל הן הולכות אליו ושולחות אותו שיקרא לי. 

כשאני אומרת את זה לצוות המנהל את ההוסטל אומרים לי שזה לא נכון ועוד שואלים אותי למה אני מתבודדת ולא עם כולם? איך עם כולם להיות צבועה ולשיק את הראש שלהם לשכוח את החיים שלי ולחיות את החיים המסכנים שלהם. אני לא כזאת.   לא רוצה חברות כאלה צבועות שמלקקות אחת לשנייה את התחת :-)

פשוט ככה אין לכם מושג עד כמה אני רוצה וחושקת בזה שיהיה לי אדם שיקח את השליטה עלי ובאמת אהיה מסורה לו והוא יהיה מאושר.

טוב שיש את הבלוג שאפשר לכתוב בו ולשתף.

אתה מתחיל לדבר איתי באתר ונוצר חיבור טוב ועוברים לשיחת טלפון וממשיכים לדבר ואתה ואני מתחילים להרגיש פרפרים בבטן ורוצים כבר להיפגש. אז אנחנו קובעים במקום בעיר. אני מגיעה יותר מוקדם לבושה שמלה שחורה ויושבת ומדליקה סיגריה ומחכה. לאחר כמה זמן אתה מופיע מולי גבר נאה ושואל האם זאת יעל? ואני עונה "כן"  אתה מתישב מןלי ומושיט יד ולוחץ את היד שלי ולאט אט מתישב לידי ומחבק אותי אליך והמלצר מביא את ההזמנה שלנו ואנחנו שותים ביחד ואתה רואה סימן קטן באף שלי ומתקרב עוד יותר ומנקה לי את הכתם מהאף וגם אתה מדליק סיגריה ואנחנו מעשנים ביחד וכך עובר הזמן.  אתה מחזיר אותי חזרה וניפרדים בנשיקה בלחי ובלי לשים לב הנשיקה עוברת לנשיקה צורפתית ואני נרתעת קצת ומסבירה לך מה הסיבה ואתה מקבל את זה. 

אנחנו נפרדים ואחרי כמה ימים שוב נפגשים והולכים מחובקים וכל כך מאוהבים אחד בשני וניפרדים ובפעם השלישית אתה מזמיןאותי אליך ושם ...........

כן. כל אחד חושב ורוצה שבפגישה הראשונה כבר אמצוץ לו ואבלע את השפיך אבל פה הכללים משתנים כי אני לא רוצה שאתה תחשוב שהיא קלה ואפשר לעשות איתה הכל וגם לצוות עלי מה לעשות.

הפעם המשחק משתנה והוא הולך בצורה שונה לגמרי, אנחנו נפגשים בבית קפה בהרצליה ואז לאחר כמה זמן של היכרות נפרדים ונשיקה על הלחי וזהו. כן ככה גם בפעם השניה במקום בית קפה נוכל לקבוע במקום אחר או שתוכל לאסוף אותי ואז נוכל לצאת לבלות. כן, אני חושקת ורוצה להתמסר . 

זאת הדרך שלי. אז אם תרצה להכיר את הנחשקת אז בבקשה אין שום בעיה אבל בדרך הזאת.

אי אפשר לעשות כלום עם החום הזה ואתמול הייתי בבריכה של הקיבוץ גליל ים. היה בסדר וחבל שלא היה איתי משהו כי היה משעמם מאוד.

החום מתיש אותי מאוד ואני לא יודעת מה לעשות לא רוצה להיות כל היום במזגן אבל אי  אפשר לסבול את החום הזה בלי מזגן. 

גם המצב עם החבר (אין לנו מערכת יחסים מינים ולא חושבת שיהיו בכלל) לא הכי טובים והוא לא מבין את הצד שלי שאני צריכה להיות עם גבר וחסר לי כל העניין של המין והיחסים הלא וינליים אלא, כן, השליטה החינוך לדאוג לי לקחת אותי תחת חסות של האדון. כשהוא רוצה משהו אז אני קיימת בשבילו ושאני רוצה משהו ממנו אז הוא לא יכול או שהוא עייף. די אני לא יכולה בצורה כזאת בכלל. 

אני מעדיפה להיות לבד בהוסטל מאשר עם חבר בלי איבר. אני צמאה לאהבה ולחיבוקים וכל הדברים האלה. גם החום הזה מוסיף על זה שלפעמים אני שוכבת ערומה בחדר וחושבת שאם הייתי עם משהו עכשיו היה לנו כייף.

כן. הכל לטובה. כי על הבוקר קמתי עם מצב רוח די מעצבן כי אין לי עבודה וזה יום של צום וגם חם מאוד.

אז סידרתי את החדר (בעצם חלק שלי) ואת הכדורים שאני

לוקחת כל יום. התקשרתי לבנק ובדיוק המדריכה של הדירה באה לראות אם הכל מסודר וראתה שאני בשיחת טלפון אבל היא היתה צריכה להעיר לי על משהו.

בשעה יותר מאוחרת המנהל שהוא חבר משפחה בא והביא לי בדיסק קונטי תמונות של הבת מצווה. למה אני אומרת הכל לטובה כי כזה חום, גם הבטן שלי עושה לי בעיות והכי משמח אותי שיש לי מזכרת מהבת מצווה של המלאכית שלי לפני חודש. 

הייתי צריכה לנסוע לאבא שלי אבל בסןף לא נסעתי וטוב שככה.

יש לי משפט "הודיה"  לאלוקים תודה לך שיש לי את

שני המלאכים האלה.

הסיבה שהוספתי גרשיים זה הסיבה שהשם של הבת הודיה.

משעה 22,30 חושבת מה לעזאזל אעשה מהבוקר עד גמר הצום שהרי יהיה חם ולהיות בחוץ כל הזמן לא מתאים. כן אני לא צמה כי לוקחת כדורים נגד דיכאון (זאת המחלה שלי) אמרתי . ותאמינו לי מי שרואה אותי לא דרך תמונות רואים אישה נורמלית לגמרי אבל יש לה בעיה ,אז מה, אז הסתכלתי בארון שיש בו דברי אומנות ופתאום עלה במוחי אעסוק בעיסת נייר והכנתי ושמתי במקרר שלי ומחר אוציא ואתחיל לשים מתוך משהו יפה ואצבע אותם. 

אם אתה חובב ואוהב ציורים כמו מנדלה דפי צביעה שכל זה אני צבעתי וגם עשיתי אם אתראה את העבודות כמובן בפגישב הראשונה או שאצלם לך ותבחר ותרצה גם את האומנית שהיא תוכל לעבוד עם זה בשעות הפנאי 

אבל המקצוע שחי הוא קלדנית במחשב שיטה עיוורת  ויודעת את כל התוכנות של אופיס אז יש לך משהי פה גם עובדת וגם נחמדה.