לפני 9 שנים. 16 ביולי 2015 בשעה 5:13
עוד שבוע ניגמר לאיטו והחום מכה בנו אבל יש לי כמה דברים לספר שהם דברים שאני חייבת להגיד "זכיתי". אז אמרתי לילדים שלי שאני כנראה עוברת ניתוח לא מסובך אבל אין לי תאריך עוד. הבת שלי בכתה לי שלא אלך לעשות את הניתוח כי היא פוחדת שהיא תאבד אותי לגמרי. אמרתי לה שאני אחרי הניתוח אני באה אליהם כמו חדשה. היא חיבקה אותי ובכתה והרגשתי שאני חשובה להם מאוד כמו שהם חשובים לי. אפילן הבן שאל אותי מה השם שלי שיוכל לברך אותי.
חזרתי למקום שאני גרה בו בהרצליה עייפה אבל עם חיוך ענקי. כי הם באמת מראים לי עד כמה אמא שלהם חשובה להם וגם הגרוש שלי שלח לי הודעה שלא הייתי צריכה להגיד כלום.
אולי טעיתי שאמרתי להם.
