תמיד תלמידה

יום הולדת 

יושבת מול מחשב, קוראת ודנה בחומר

בראשי

מתקשה להתרכז

רוצה להיות לרגלייך

מדמיינת את גופך המדהים כאשר אני בוחנת אותו מלמטה

באישור, מבט אליך

אתה מלטף את ראשי

"כלבת יום הולדת"

מחייך

טועמת את הרוק שלך

מרגישה בגופי את ידייך מלטפות, מכאיבות, חודרות אליי

אני כל כך רוצה להיות איתך עכשיו שאני משתגעת

יום הולדת בלי המנטור שלי, יום הולדת עצוב

געגועים

מסתכלת במראה על החתכים הקטנים שציירת ביד חופשית על שדי.

מלטפת בעדינות

היד ממשיכה למטה ללא שליטה

אני מסתובבת ומסתכלת על סימני החיוך בישבני

מחייכת

מפשקת את פלחי ובוחנת את ההטבעה של שמך

מלטפת

מחייכת שוב

בין ירכי רטיבות בלתי נשלטת

תמונות מהסשן שעבר

עונג מציף את גופי

מתגעגעת

ההתרגשות בשיאה וכך גם הלחץ, זה מה שקורה שמבקשים "סשן אכזרי" ממך.

הפנים רציניות, חיוך זומם מאחוריהן

מתפשטת

זנב ורוד

מוזיקת ג'אז מרגיעה ונעימה

לאט לאט הופכת לכלבה שלך, כלבת יום הולדת.

 מלטף ואז קושר את החבל סביב שדיי, חזק, כואב, מדליק.

ניילון נצמד ופניי מכוסות עם חור סביב הפה לנשימה

כפות ידיי מוחזקות כאגרוף

עטופה בגופי, מוחזקת, מוכלת.

החגורה משאירה בי סימני אהבה, ברכות קטנות וכואבות.

על ברכיי ממלא את תפקידי, מרוצה, משרתת, נמוכה, מאוהבת, חסרת שליטה, מרוממת.

סכין מבריקה בידך זה מסוכן, דורש הרבה משמעת עצמית, ממך, ממני.

דם מתערבב עם נוזלים אחרים ואנחנו שוקעים.

וM גדולה מסמנת אותי, שייכת.

ובום

אני נופלת

למקום האבוד הזה, לא יודעת איך לצאת, לא מגיבה.

ואתה בעדינות, מנשק, עוד ועוד, את שפתיי, מוצץ את לשוני,כמו חבל שמושך אותי מעלה ואני נשאבת החוצה.

לתוך אחדות עם פיך, לשונך, גופך

ואנחנו מעורבבים זה בזו

מתפרקים שוב ושוב.

אתה כבר חצי לבוש ואני מתחננת, מתגרה, מלטפת את עצמי מול עינייך, רק עוד חתך אחד, רק עוד קצת מהסם הזה, ממך.

אתה מסמן את השד שלי, מלקק את הדם, ידייך סביב צווארי ואני גומרת שוב מול עינייך.

סשן יום הולדת נפלא, 

אני אוהבת אותך מנטור. תודה.

היא שולחת הודעה : "אולי תבוא"

"25 דקות אצלך"  הוא כותב

והיא קופצת מהמיטה

אומנם חולה, אבל חייבת להראות סביר בשבילו.

מתקלחת, מתנקה לכבודו, חולצת כפתורים פתוחה בלי חזיה, מכנסון קטן וגרביי ברך.. בכל זאת קר.

הוא נכנס לביתה, מחייך ועוטף אותה בנשיקות, היא מתמסרת לידיו העוטפות, כאילו שלא התראו חודש, אפילו שזה היה רק שבוע.

היא גוררת אותו לחדר השינה שלה, מנשקת את שפתיו, את לחיו, את חזהו כשהא מתפשט.

היא מצייתת לכל פקודה, ילדה טובה, על הגב, רגליה פתוחות, ירכיה כבר רטובות מהרגע שכתב שהוא יוצא, והוא חודר לתוכה.

בבת אחת, עונג צרוף בתוכה, אושר.

הוא הופך אותה במהירות, יד על צווארה, ואחת בין רגליה , אצבעות מנגנות על דגדגן בולט וורוד. רגליו מתפעלות את גופה, מזיזות רגליים לכיוון הנכון עבורו.

"מה את מרגישה עכשיו?" הוא שואל, "אהובה, מלאה באהבה" היא עונה. מבינה שכל הזמן חיה בסרטי אימה של עצמה, מתי תרגיש אהובה על ידו, מתי יגיד שלא יכול בלעדיה... "את יקרה לי" הוא אומר, והיא מבינה, מבינה למה התכוון.

היא נאנחת את שמו, את תפקידו, נהנת מכל מגע, כואב או נעים, מלטף או חונק.

מחכה למתנות הקטנות שלו, מחכה להכין לו ארוחת בוקר ליד שולחנה, לתת לו מים מכוס שהוציאה מארונה, מחכה שיצוה שוב "למיטה כלבה", והיא תקפצץ לשם בשמחה ילדותית.

ושוב הוא יחדור לתוכה, וינשק וילקק אותה.

ושוב היא תהיה לו לחפץ, לכלבה, לילדה.

והיא שוב תתמסר לו, עד שהסרט הבא יתחיל.

לכי למקום שלך אתה אומר

אני מתפנקת מול התנור

על הריצפה

שם מקומי

קערת המים לידי.

בואי לאכול,אתה מניח לי קערה על הריצפה ואני אוכלת בתאבון.

אתה מלטף את ראשי

כלבה טובה, כלבה טובה שלי.

ואני שם

שם על הריצפה

שם במקומי

מאושרת

כבר מרגישה את הריצפה הקפואה תחת ברכיי וידיי

זוחלת לאט אליך 

הקולר שלי על צווארי

מחכה לפקודה

מחכה למגע

מחכה לסטירה

אחריה אלקק את כף ידך

ישבני הלבן מורם אל על

מחכה למתנות שלך

החגורה קורעת אותי

הזין בועל אותי

ואני

כלבה

קטנה

ממושמעת

שלך

פשוט מאושרת

שקועה בתוך המים

מנסה להרים ראשי מעט מעל 

לא לטבוע!

אני אומרת

לא לטבוע!

אני כואבת, מתמסרת, לא פנויה

בבקשה תעשה כרצונך

אני מבקשת

קח לך מה שאתה צריך

אני כותבת

בליבי רוצה להיות לרגלייך

כמו אז

כמו היום

לחזור למקום הטבעי הזה

נקיה ממחשבות

כואבת מהצלפות

בוכיה בזרועותיך

רק עוד קצת, משכנעת עצמי, רק עוד קצת

לא לטבוע!

יש מנעד של רגשות

תמיד יש מנעד

קצה אחד של שנאה

קצה שני של טירוף

ואני נעה בין שניהם

גם אתה

אני תמיד בקצה שקרוב לטירוף של אהבה

וגם אתה

כשאתה לא אני מתבלבלת, כשאני לא אני כואבת.

אבל ככה זאת אהבה...

אהבה זה מנעד של רגשות

ואתה כל כך יקר לי שזה טירוף

כן טירוף

טירוף במנעד של רגשות

הילדה עומדת בצד

ראשה שפוף

שיערה הארוך והזהוב מסתיר את פניה

היא מחזיקה בידה את באגסי, הארנב ללא האוזן.

הילדה עומדת בצד

מחכה שאזמין אותה אליי

שאחייך אליה

שאלטף את ראשה ואבטיח שהכל יהיה בסדר.

הילדה עומדת בצד

מחכה שאזכר שהיא אני.

ככה זה איתך

פנטזיה שזורה בתוך מציאות שמתפוצצת בין 4 קירות.

ככה זה איתך

טירוף בתוך אי של שפיות זמנית מכותרת ותחומה

ככה זה איתך

אני פצצה מתקתקת ואתה זאב רעב לטרף

ככה זה איתך

מרוקנת מנוזלים כשאתה שופך על עצמך מים קרים

ככה זה איתך

אני בוכה מכאב החגורה החומה ואתה מלטף את ראשי ומהנהן

ככה זה איתך

ואני ממש מאושרת... שזה מדהים.