באותו יום היא עשתה משהו לא בסדר לכן יידעתי אותה שהיא הולכת לקבל עונש. היא מייד חייכה את החיוך הממזרי של איזה-כייף-לי ואני החזרתי את החיוך של אנחנו-עוד-נראה.
למחרת נתתי לה משימה להביא חברה שלה לסשן הבא שלנו. היא לא הבינה כמובן ואמרה מייד "אבל אתה יודע שחברות שלי לא יודעת ואני גם נשואה". ואני עניתי לה "היית צריכה לחשוב על זה מראש. עכשיו כבר מאוחר". איכשהו עכשיו היא כבר לא חייכה רק אני .... ורק ענתה " כן אדוני".
הגיע היום של הסשן ושלחתי לה הודעה לבוא לבית קפה עם החברה. בדיוק בשעה הנקובה שתיהן צועדות אחר כבוד אל עבר השולחן. הן מתקרבות, לחיצות ידיים, הכרות מנומסת בינינו כאשר אני מוצג כמי שעבד איתה יחד בעבר והיא אחת החברות הכי טובות שלה. בלב אמרתי לעצמי שהיא צריכה חתיכת אומץ להביא את אחת החברות הכי טובות שלה, הרי היא מכירה אותי ואת הראש הקינקי שלי ובטוח שהיא יודעת לאן אני הולך לקחת את הדברים.
התחלנו לדבר השיחה זרמה וראיתי שהחברה עם ראש פתוח וגם עשה רושם שהן באמת מכירות הרבה שנים. מפה לשם השיחה התגלגלה ואז בלי הודעה מוקדמת אמרתי לה "אני רוצה שתספרי לה מי אני באמת". הרגשתי איך היא קופאת במקום והדם מפסיק לזרום לה בגוף. היא התחילה לגמגם ו אמרה " מה הכוונה למי אתה באמת? אתה xxx". מיד ראיתי איך החברה שלה קולטת את המצב ומנסה להבין מה קורה פה. אמרתי לה בשנית "אני רוצה שתספרי לחברה שלך מי אני באמת! ברור?" והיא השפילה מבט ואמרה "כן...." ומיד הביטה בי במבט מתחנן כמו ידעה את שאני עתיד לומר ואכן אמרתי "כן מה!!?" היא השפילה מבט בלעה את הרוק ואמרה "כן ... א-ד-ו-נ-י".
חברה שלה מיד קפצה ואמרה לה "מה אמרת? אדוני?" והיא השפילה מבט ולא ענתה. ואני אמרתי לה "תעני אחרת את יודעת מה יקרה". והיא השיבה " לא! רק אל תלך. אתה יודע שלא אוכל להתמודד עם זה".
לאחר נשימה עמוקה ושלוק מהיין היא התחילה לדבר "הוא באמת האדון שלי ואני רכושו הפרטי. הוא שולט בכל איבר בגופי ואני עפר לרגליו. הוא עושה בי כרצונו ואני מקבלת לחלוטין את מרותו. הוא החמצן שלי ובלעדיו אין לי חיים. אני יודעת שזה מוזר אבל אני מבקשת ממך לא לשפוט".
החברה כמו לא מאמינה למשמע אוזניה עונה לה חזרה " מה זה השטיות האלה? מאיפה המצאת אותם? עאלק אדון..."
אני עונה לה בקול שקט "את רוצה לראות ?" ולפני שהיא עונה אני מחזיק את המלחייה הצרה וארוכה כאורך הזרת ומוציא קונדום מהכיס, פותח את העטיפה ומוציא את הקונדום ומלביש אותו על המלחייה וקושר. ואז אומר לה "את יודעת מה לעשות נכון כלבה?" והיא עונה הפעם בלי היסוס "כן אדוני! רק אתה מרשה לי לעשות את זה בשירותים ולבוא לפה ולהראות לך?" ואני עונה לה "כן כלבה. יש לך אישור"
היא חוזרת מהשירותים עם ידיים ריקות ואני מחייך לי. היא מתישבת על הכיסא ואני שואל אותה "נעים?" והיא עונה "התחת שלי עדיין מתרגל לזה" ומחייכת. וחברה שלה אומרה "מה? הכנסת את זה לתח... טוב על תעני לי על זה בכלל"
המשך יבוא...
