לפני 16 שנים. 7 בפברואר 2008 בשעה 20:30
מריה מגדלנה (אן בנקרופט זצ"ל) נושקת את כפות רגליו של ישו (הכי ישו שהיה
אי פעם על המסך - רוברט פאול).
בובה של סצינה:
לא לציפור
לפני 16 שנים. 6 בפברואר 2008 בשעה 21:57
יש לי מזרון חדש שהגיע היום ולפי השלאפשטונדה הקצרה הוא מנבא
טובות לעמוד השדרה שלי ולחיוניותו הכללית בכלל.
השרמוטה שבי היתה רוצה להגיד משהו ברמה של "בוא בנים..." אבל זובי.
אני הולך להנות ממנו לבדי ולפתח איתו מערכת יחסים אינטימית ועמוקה של
אחד על אחד כדי להכיר את האני שלי הכי טוב.
לפני 16 שנים. 5 בפברואר 2008 בשעה 18:02
בקטע מראיון עם ז'אק ברל:
מראיין:
"כשאתה צועק מה אתה רוצה להגיד?"
ז'אק ברל:
"שכואב לי. כל צעקה מביעה כאב. אף אחד לא צועק סתם כך
אלא אם כן הוא מוכר עתונים."
נראה לי חשוב לרגע ואם כבר ז'אקו אז יאללה:
לפני 16 שנים. 3 בפברואר 2008 בשעה 16:58
אם אני לא מסוגל לצפות בהשרדות מעבר לדקה אחת בלבד עקב שעמום
של ממש זה אומר שאני איכות אנושית מזוקקת שתרומתה למרחב לא נחשפה
עדיין לעיני כל או שאני סתם אדיוט מנופח המתבוסס בהערצת עצמו הנרקיסית
להחריד ואשר בעוד רגע עשוי להצהיר גם כי אינו משתמש בטלפון נייד ?
לעומת זאת, את 188 הסנטימטרים של שרפובאה כן ראיתי היום.
(כבר חוזר).
לפני 16 שנים. 31 בינואר 2008 בשעה 19:53
זוכרים את סצינת הנאום האחולמניוקית של אל פאצ'ינו מ"ניחוח אשה" שבתוכה הוא מקלל
על הדרך את שלושת הסטונדטים עצמם שיכלו לחסוך את כל הטרטור שנעשה אילו לקחו
אחריות ? (אלא מה):
זאת בדיוק האסוציאציה שלי על אולמרט ועוד לפני אתמול.
הייתי משוכנע שהחוק קובע כי בהתפטרות ראש הממשלה הדבר מחייב באופן אוטומטי
הליכה לבחירות (או לקיסריה) וזה בהחלט הגיוני שלא להעדיף בחירות עכשיו מכל בחינה
אפשרית אבל מסתבר שהאופציה שאולמרט יוחלף ע"י מישהו אחר המוסכם ע"י שאר חברי
הסיעה היא זמינה ואילו נעשה הדבר ניתן יהיה איכשהו להמשיך את התהליך (זה שעתיד
להיות איכשהו מתישהו עם מישהו) מבלי לתקוע את כולם במבוכה ומצוקה ערכית כל כך
בלתי אפשרית של קבלת המשך הנהגתו של אולמרט.
אז קבל ממני כאן, אודי:
"FUCK YOU TOO" !!!
(איך הכנסתי לו, אה?)
לפני 16 שנים. 27 בינואר 2008 בשעה 16:03
ברק אובאמה זה דבר יפה וטוב אך
בערבו של יום הכל מסתכם בברק או ביבי.
ככה זה אצלנו בקרת.
(מה זה רוצה הביתה).
לפני 16 שנים. 25 בינואר 2008 בשעה 16:25
הבינלאומי החל בעוד יומיים וממש ללא קשר אליו למעט הרקע המשמש תרוץ טוב לבלוג
בחרתי להעלות שתי אורגזמות קונצרטיות (ככה זה כשממש חשוב לי להיות תקשורתי) של
שני שחקני ענק או במילים אחרות שני יוטיובים שווים. האחד עדיין חי ומשחק והשני כבר
מזמן החזיר ציוד.
מתוך הסרט Judgment at Nuremberg מ-1961 שכלל סוללה הוליוודית מכובדת
של כוכבים להלן שני קטעים הזכורים אצלי מאד לטובה. הראשון, מונולוג הגנה של
מקסימיליאן של בתור סנגורו של פושע נאצי והשני גם איתו כאשר הוא חוקר את עדותו
של מונטגומרי קליפט המשתתף בסצינה זו בלבד ומגלם בה גרמני רפה שכל אשר
עבר עיקור בכפיה. בהחלט שווה צפיה.
לפני 16 שנים. 7 בינואר 2008 בשעה 19:45
מי כמוך יודע כמה רציתי לראות אותך ואת ביל סורגים ביחד על הספה
בבית הלבן וכמה אני מאמין לאיכויות שלך כאשה וכאדם ועד כמה קשה
לי לראות אותך בעמדת חולשה ולחץ אבל את ויתרת כנראה על משהו
שיש בך, שכרגע מאוחר מדי להשתמש בו והוא נקרא: התלהבות.
סוף סוף אני יכול להגות את השם ברק מבלי להיות נבוך.
ברור לי שיש לא מעט יגאל עמירים אצלכם שלא ירשו לו להשאר בחיים קדנציה
שלמה. גם אם הוא לא יסע בקדילאק פתוחה הם כבר ימצאו את הדרך
אליו אבל יחד עם זאת אף פעם לא הקשבתי לקול ההגיון (רוצה לומר:
לא התלהבתי ממנו מאשר לא הקשבתי ונכנעתי לו הרבה פעמים בידיעה ברורה
שזה רע אבל אני עוד שניה גולש אז אני אצא רגע מהסוגריים האלה ברשותכם).
המחשבה על נשיא אמריקאי שחור, אידאליסט, אינטילגנט, סוחף והעונה לשם
ברק חוסיין אובאמה מרוממת את רוחי הרדומה באנרגיות של שמחה וחדוות
נעורים מחודשת.
יופי נחמה.
[u]
לפני 16 שנים. 7 בינואר 2008 בשעה 16:39
אבל מומלץ לחשוב קצת לפני שבוחרים שמות:
[b]
לפני 16 שנים. 4 בינואר 2008 בשעה 13:00
עוד מופע אגבי של איש נימול ויקר:
http://uk.