לא לציפור

במסגרת טיולי היומי ב"אתה צינור" מצאתי לנכון להעלות פוסט קצר
על אל פאצ'ינו ובעיקר בגלל הקטע השלישי שבו רובין וויליאמס מברך
אותו בערב הוקרה שנערך עבורו.

הקטע הבא הוא מסצינת הסיום של "וצדק לכל" שבו הוא מגלם עו"ד
מוסרי ומתייסר. למי שמכיר הנה תזכורת אורגזמטית:

הקטע השני הוא מתוך "אחה"צ של פורענות" בו הוא מגלם שודד בנק
לא מנוסה המחזיק בני ערובה ושובה את ליבך במקסימותו:


כאמור, רובין וויליאמס בערב הוקרה לאל פאצ'ינו על מפעל חיים:
&feature=related

לכל הקארלות והשרות והברונות:
הקץ לתיקי הצד (PURSE). אם ניקולא לא זקוק לליפסטיק או מסרק כשהוא
יורד מהמטוס אז גם את לא. כן נשי לא נשי - לא מעניין אותי. זה בעיקר אדיוטי.

שלא תגידו שלא התרעתי וניסיתי לגונן עליכם מבעוד מועד אבל הלילה
רינגו סטאר בא אצלי בחלום ובזיגזוג רגליים קברטי כשטוקסידו לגופו שר
לי את "ליידי מדונה".

(אין עדיין תשובות על כל הבדיקות. תמתינו).

&feature=related
(להריץ את עמוס ארבל בדיוק דקה)

ששי, 18:55, גדוד נערים ונערות לובשי חאקי והורמונים מצטופף לו לפני
רח' חבקוק, גדוד של עניבות ירוקות, רובו גם ידריך בעתיד,
כיסים קדמיים מציצים מתוך מכנסי חאקי גזורים,
חצ'קונים ועור שמן בוהקים מול שאריות האור שנותר בשמים,
מגאפון בפי עניבה ירוקה עם פס לבן הקוראת שלא לרדת מהמדרכה,
חלתניק של עניבה אפורה ופס לבן הולך בראש כיאה לילד גבר גבר,

כל אלה הם רק הכנה לכך שמעט זמן לאחר מכן אשמע ברדיו ובשעה
הכל כך נצחית בעינוגה את "אגדת דשא" שיתחבר לי באופן מושלם אל קבוצת
לובשי החאקי שראיתי רק דקותיים לפני. השיר שטובים מסאביי וסאביות
ארצנו המסתשנים בכרמים רגע לפני הבציר גדלו עליו. שיר שמהחלק הזה:


וכשאני מקיץ אין איש בדשא
וקצת קריר וקצת רטוב מטל.
ולהפתעתי אני רואה ש-
אותו צרור תלתלים עלי מוטל.

ומתוכו אלי שוחקות עיניים
ומתוכו אלי מבהיק צוואר
אני שואל: "הי, מה העניניים?"
היא בחיוך עונה לי: "שום דבר."

שואל: "גם את ישנת?" - עונה: "לאו דוקא"
ותשובתה אותי קצת מביכה.
שואל: "אז מה בעצם את עושה כאן?"
שפתיה לוחשות: "אני איתך."[/i]

גורם לליבי להמריא מחדש אל ניחוחות נעוריי שופעי האהבה והחרדה
ולהריח שוב את אותו עשב מתיימר לדשא המתערבב לו בניחוחה הידידותי
כל כך של זיעה נשית המסוגלת להשאר נעימה רק אצל בנות מסוימות בלבד
בעלות שמות משפחה כגון "הנגבי" או "אדמתי".

בחייאת, נשמה, דיר באלאק לפספס.
אני מבין שהיית מוכרח לעשות את ההתרפסות הרגילה לג'וייש פיפול
ואני רוצה להאמין שלא תהפוך את זה להרגל. אין לנו פלנטה אחרת
ואני מצפה ממך להיות לא פחות מאשר מהפכן מנטלי.

בעקבות הגעתו של משיח צדקנו וגאולה (בן דוד) שלצידו, לא תהיה קבלת קהל
בימים הקרובים הן בשל סידורי הבטחון הנוקשים והן כי לא בא לי.
שום דבר לא אישי.

כשערוץ 10 מכריז בפרומו על "גמר ה-Final four" שיערך הערב ביד אליהו
זה שווה ערך נניח שלי יבוא לשמוע עכשיו את "האחים Neville Brothers" ?

התמונה הבאה מפורסמת כרגע ב - YNET אפרופו מלמוליו של ברק הממלמלים
לאולמרט להתפטר.
לא ידוע לי אם הצלם, ירון ברנר, שצילם את אולמרט בתמונה הזאת ידע מה
הוא מצלם. אני רוצה לקוות מאד שכן משום שהתמונה הנ"ל גאונית בעיני.

תם עידן.
מאיפה שאני לא מסתכל על זה - תם לי עידן.
תם לי עידן כאן ותם לי שם ותמי 4 אבל בעיקר תם.
ציון תממי לגמרי.
הנה תמו יום קרב וערבו.
כולי תמים דעה כי תם לי עידן.
ואני אומר זאת באמת בתום לב - תם לי עידן.
טאם טי טאם - תם לי עידן.

(אשכרה בכל רמה אפשרית)

אני במצב רוח דרמטי ולמצב רוח כזה יש רק שתיים שמתאימות לי כרגע.
הראשונה, שירלי מקליין מהמלודרמה "תנאים של חיבה" שרק היא (או גג אחיה)
יכולה להעביר ברגע נתון וקצר אחד את כל הדרמטיות האפשרית ובו זמנית לקרוע
אותך מצחוק. טייק א לוק:

השניה וממש לא קשורה (את אל תתערבי) היא אנה מניאני, חיית פרא של שחקנית
איטלקיה שכל הופעה שלה היא כמו אגרוף לבטן בעוצמתה. הקטע הראשון שלה הוא
מתוך "רומא עיר פרזות" שגילה אלמגור "שיננה" אותה לדעתי יותר מפעם אחת.

השני אחריו זה בעיקר כי רואים את הפנים היפים והחזקים שלה תומכת ומנחמת
בזרועותיה את מרצ'לו מאסטרויאני הגוסס לאיטו (וממש לא חייבים לדעת איטלקית).

בקיצור, בלוג שמח כזה הערב:



&NR=1