לא לציפור

"Don't mention the War"

זה כל מה שרציתי להגיד היום לדליה איציק, אולמרט וביבי לפני שעלו
לנאום היום בכנסת אבל לך תסמוך על מישהו מהם.

יש להניח שהרגע בו אני נמצא לבדי בביתי ומתקשה ללגום את הקפה
שהכינותי עבורי דקה אחת לפני ורק כי אני מתפקע מצחוק מעצמי הוא
אותה סנונית המבשרת (ציון) על שלב כלשהו בהתפתחותי האישית בין
אם חיובית או שניה לפני אשפוז.

(בטח רוצה חתונה. מי אמר לא).

תוכנית המשך מרתקת של ניצולי הזוועתון המרושע "המטבח" שבה יטעמו
כמובן המשתתפים את גללי צואתו האיכותית והמהממת של הבהמה הירושלמית
ויעמדו על מקורה.

אז נכון שפגשתי אותה פעם אחת בלבד וזאת לאחר יותר מעשרים שנה
שלא היה לי מושג על אופן קיומה בנכר וגם לא עניין כלשהו לדעת, ונכון,
שבאותה פגישה זאת שלפני שלוש שנים לא הבנתי מה בדיוק אבדתי אצלה
שבכלל טרחתי לארגן איתה מפגש, ונכון שהיא נראתה לאכזבתי הצפויה
בדיוק כמו שנראים לעיתים עשרים שנה אחרי (דודתית ולאתית גרורת רגליים)
ונכון שאין להשוות זאת ליופיה וכוסיותה הנערית, ונכון שרק בדיעבד עם השנים
השכלתי לקלוט שהיא היתה למעשה אהבתי הראשונה, ונכון שהיום גם עם
אקדח לרקה לא אוכל לגלות רצון כלשהו או געגוע אינטימי כלפיה,

אבל -

לאחר הרוח החמה והריחנית הזאת של מרץ אפריל שהקישה על כתפי היום
כמו ידידה ותיקה מול התאורה המדויקת הזאת בשמים של רדת ערב,
יכולתי לחוש אותה בדיוק כמו לפני עשרים ושתיים שנה ואת נעוריי מלאי הכמיהה
לאהבה ולשנוי סדרי עולם.

ישנם רגעים בחיי אדם המתאימים להגדרה שבין תסכול/ אכזבה/ כעס/ ואין זה
משנה עד כמה השקעת ביחסים האלה ועד כמה עשית את המיטב שלך כדי לטפח
ולא להציק יתר על המידה ועד כמה נתת את מלוא תשומת הלב גם כאשר היה זה
הדבר האחרון שאמור להטרידך. רגעים בהם אתה מרגיש שיצאת כל כך אדיוט על
שהשקעת בקשר כל כך כפוי טובה של נתינה חסרת גבולות ומעצור מצידך בעוד
הצד שמנגד פשוט לא סופר אותך גם אם הוא מאמין בך בלב שלם. עבור הצד
הזה הרי לא משנה מי אתה ועד כמה אתה מחויב ליחסים איתו. הוא תמיד ישמור
על אותו עקרון שמנחה אותו בכל קשר בין אם זה כאן איתך או בין עם זה במדגסקר
ובין אם זה יקח יומיים ובין אם שנה הוא תמיד ירים ראשו וינופף לך באותו עקרון
נושן המעצב את אישיותו.

או במילים אחרות: עוד לא קם המניאק שימנע מהאוזניות שלך לקרטע בשל מגע
רופף ולחייב אותך לקנות חדשות.

"כולי מותקף ברגשות של שמחה ורגש".
(אדם מזרחי על השער שהבקיע אתמול במשחק מול מכבי תל אביב).



איפה פה טיסות יוצאות?

סוף סוף קצת נחת מהילדה.

זה לא שאני לא מאמין בגלגול נשמות ושכל אחד מאיתנו מגולגל וודאי
באי אלו נשמות טובות או בגלליי נשמות לשעבר (וזה בלי להזכיר בכלל את
המגלגלים על בסיס יומי) אבל אם אוכלוסית העולם מנתה פעם X פופיוליישן
ועכשיו היא מונה Z פופיוליישן (כי הוספתי את Y בלי שהסתכלתם) אז מאיפה
באו פתאם כל הנשמות האלה של Y ? הן נוצרו יש מאין? היתכן מצב בו תנוקות
חדשים הנולדים בשניה זו ממש נותרים נטולי נשמה מגולגלת כי פשוט אזל
המלאי? ככה יוצאים מהרחם עם הניילונים ותו תקן חדש ?

(וחשבתם שלכם יש בעיות).

תרצה אתר ב"מכתב ההתאבדות" שלה.
אחד השירים לופתי הגרון והבטן שנכתבו כאן בששים שנות עם מגע
מוסיקלי קסום של משה וילנסקי ובצוע נפלא של נורית גלרון.

עוד שחקן נפלא ואיש מקסים מאותו קולנוע אמריקאי משובח של שנות השבעים
שהחזיר ציוד לפני יומיים ואשר יחסר לי מאד.