סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

beyond my knowledge

"אל נא תתאפק. צפצף על החוקים, על המוסכמות ועל אלוהים”
לפני 7 שנים. 27 בדצמבר 2016 בשעה 7:24

 

אני מהלך עליו ,לעיתים רץ ,לפעמים קופץ עליו.

איזון זה שם המשחק.

סטיה קלה הצידה ואופס אני נופל,

יוצא  מאיזון ,מתרסק.

עולה עליו שוב ,

אל תחשוב עליו, 

לך כאילו כלום

לפני 7 שנים. 27 בדצמבר 2016 בשעה 0:11

"חילופי האנשים הביאו אותי לחשוב,
שמלבדך לא נשאר לי אף אחד לאהוב..."

פעם היו בי עוד אנשים,
נותרו לי רק שמות,
גם ים מוחק שמות - כתובים בחול..."

 

 

 

 

...

לפני 7 שנים. 11 בדצמבר 2016 בשעה 21:27

"כל החולמים וכל ההוזים התקבצו הנה והחלו לחלום.
ישנם האוהבים את עצמם עד כדי כך
שהם בטוחים שהם החלום..."

 

 

(מוטי קירשנבאום)

לפני 7 שנים. 5 בדצמבר 2016 בשעה 22:38

-אז למה שלא תנסה ?

-כי אני לא עושה את זה לאשתי בחיים.

-כן ,אבל אתם לא מזדיינים כבר הרבה מאוד זמן. לא חבל.

-נראה לך? זה רדום אצלי לא רוצה לחשוב על זה בכלל.

-תגיד אתה גנוב, מה זה רדום ,תראה איך אתה מסתכל פה על כל חריץ.

אני רק מסתכל. לא עושה כלום.

תגיד אתה משכנע אותי לזיין מהצד  ?!

-וככה בא לך להעביר את השנים הכי יפות האחרונות שלך?

-נו ומה איתה, היא גם יכולה להגיד את זה. 

-נכון, ותן לי אני אסדר לה מישהו גם...

אה בעצם לא ,סליחה .אתה חבר שלי נראה לך שאני אסדר מישהו לאשתך. זו בגידה. איזה אידיוט אני...

 

**מעיניו של גבר:

נשים בוגדות,

גברים עושים סטוץ.

לפני 7 שנים. 4 בדצמבר 2016 בשעה 22:05



"אל נא תתאפק. צפצף על החוקים, על המוסכמות ועל אלוהים” (המרקיז דה סאד, "ז'וסטין") 

לפני 7 שנים. 4 בדצמבר 2016 בשעה 18:27

בתוך תוכי אני עדיין ילד.

גם כלפי חוץ האמת. נראה, מתנהג, לא לוקח ברצינות. צוחק על הכל .

אבל בתוכי אני ילד אמיתי. 

מאמין שיום אחד אחזור בזמן , 

שאוכל לצפות מהצד באבא ואמא מאושרים.

באחים שלי שהיו כל כך מתוקים.

מאמין שלפעמים זה הכל בכלל חלום.

שאנשים תמיד טובים.

שאין אינטרסים אישיים.

טעיתי.

התבגרתי.

כבר לא בולע הכל כל כך בקלות.

נדהם לגלות כמה הייתי תמים.

שהאמנתי לכולם.

אפילו לך ,שתהיי תמיד איתי.

שיהיו לנו חיים משותפים.

שתמיד נהיה שם לטוב לרע, לחולי ולבריאות ...

שנראה אותם גדלים.

כשיבואו הנכדים ונרוץ אחריהם בחצר.

ונאהב.

ונקבל אחד את השני כמו שאהבנו פעם.

 

אבל זה כבר לא יקרה.

אני לא מאמין יותר ,

ובעיקר לא לך אלוהים.

כן,האמנתי שאתה קיים.

גיליתי שאתה סתם המצאה עלובה של בני אדם.

שפוחדים לספר לילדיהם את האמת.

אז הם ממציאים לעצמם אלוהים.

 

 

 

 

 

 

לפני 7 שנים. 29 בנובמבר 2016 בשעה 8:07

 

 

כשהרב פה מחליט שאין דין ואין דיין ,

אני נצמד לאילנה דיין.

עובדה!

לפני 7 שנים. 28 בנובמבר 2016 בשעה 23:01

צריך לשנות ערכים מידי פעם.

הנה אני כבר לא אידאליסט כמו פעם.

הפכתי לסתם ניהיליסט.

לפני 7 שנים. 27 בנובמבר 2016 בשעה 20:26

2 פלחי אפרסק.

כשמפסקים אותם, מתגלה נקב קטן וצר,

סגור כמו צמצם של מצלמה.

אני אוחז ב4 סנטימטר שלי

(קוטר ! לא אורך, להרגע)

ומדמיין כניסה רכה .

רק לדמיין מותר לי כרגע.

כי הצדיקה שאיתי , עדיין מתנגדת לכניסה קרקעית מלאה.

מידי פעם אני מצליח להגניב פנימה 

איזה יהושוע בינון ואפילו את כלב בן יפונה ,

שידווחו לי מה קורה שם.

האם טובה הארץ או מלאה בשיט. 

והאמת טובה הארץ מדווחים לי מרגליי האמינים.

טובת מראה ומגע,

ארץ בתולית שמעטים כבשוה ,

ממתינה בלא יודעין להוא שיסוך בה שמן

ויחנוך את בית המקדש השלישי שלה.

 

 

 

לפני 7 שנים. 18 בנובמבר 2016 בשעה 0:20

 

"יום אחד זה יקרה
בלי שנרגיש, משהו ישתנה
משהו יגע בנו, משהו ירגע בנו
ולא יהיה ממה לחשוש."

אני כן חושש למרות שמשהו נרגע בי.

חושש שזו האמת הפשוטה מתדפקת על דלתי.