לפני 8 שנים. 5 בינואר 2016 בשעה 7:13
כשאני מהדקת את הג'קט
אני יודעת שפשוט קר לי.
אבל כשאני מהדקת יותר חזק את הג'קט והוא לא מעניק לי חום אני מבינה שקר לי מאד....
שמש מאירה
כה יפה השמש, שולחת קרני חום ואהבה לכל יצור, ללא הבדל של דת, צבע ומנת משכל.גם המטורפים והחולניים כאן באתר מקבלים ממנה אהבה...
שמש פז אמא חמימיה לא חוסכת מטובה ומציפה ועוטפת ואוהבת, מה שתעשו ומה שלא תמיד תאהב אותכם
לא הייתי רוצה להיות שמש.
לפני 8 שנים. 5 בינואר 2016 בשעה 6:57
אלוהי!
תן לי את הנעל הנכונה בה אצעד בבטחה לכל מקום שאלך.
את הרגע הנכון בו אקבל החלטה גורלית.
את השקל המבורך בו ארכוש מה שבאמת צריך.
ואת הזמן הנכון בו אחליט להכנס לכלוב...
וגם....
תן רגישות בלב של מי שנמצא בסביבתי...
לפני 8 שנים. 1 בינואר 2016 בשעה 8:36
פתאום התחלתי לאהוב את נרות חנוכה...
דקיקים ויפים!
לפני 8 שנים. 31 בדצמבר 2015 בשעה 21:27
הגשם מזרזף בחלונות
אני מתבוננת בטיפות
ומאמינה...
לכל טיפה יש ייעוד
חושבת עלינו
האנשים בעולם.
יש טיפות שמובילות צמיחה
אלו אנשים מועילים, אנשי עשייה שהובילו או שינו דברים לתועלת האנושות.
יש את הטיפות שמכח ההכרח מועילות ולו במשהו קל
אלו הטיפות המנקות אבק מכלי רכב...
ויש את הטיפות הכלומניקיות... שנופלות על גגות בתים ואינן מביאות תועלת במאומה...
והטיפות ההרסניות הגורמות להחלקה, ותאונות...
כל המכלול הזה מסתובב בעולמנו על כל גווניו.
גם אני סוג של טיפה
טיפה לפעמים מבוזבזת
ולפעמים מביאה תועלת
כשאני מצמיחה הנאה בלב האדון אני מרגישה טיפה שווה.....
טיפה של האדון.
לפני 8 שנים. 31 בדצמבר 2015 בשעה 21:26
הגשם מזרזף בחלונות
אני מתבוננת בטיפות
ומאמינה...
לכל טיפה יש ייעוד
חושבת עלינו
האנשים בעולם.
יש טיפות שמובילות צמיחה
אלו אנשים מועילים, אנשי עשייה שהובילו או שינו דברים לתועלת האנושות.
יש את הטיפות שמכח ההכרח מועילות ולו במשהו קל
אלו הטיפות המנקות אבק מכלי רכב...
ויש את הטיפות הכלומניקיות... שנופלות על גגות בתים ואינן מביאות תועלת במאומה...
והטיפות ההרסניות הגורמות להחלקה, ותאונות...
כל המכלול הזה מסתובב בעולמנו על כל גווניו.
גם אני סוג של טיפה
טיפה לפעמים מבוזבזת
ולפעמים מביאה תועלת
כשאני מצמיחה הנאה בלב האדון אני מרגישה טיפה שווה.....
טיפה של האדון.
לפני 8 שנים. 31 בדצמבר 2015 בשעה 14:43
זה מגיע לפעמים למקומות עמוקים שאני מפחדת להגיע לשם....
מקומות שאני לא מכירה נפערים פתאום וכבר לא מאיימים, אני עודרת שם בחשש, דואגת מהרגע שיבוא אחריו...
אני מתייצבת שם על פי צו.
בעיניים עצומות מסתתת את הדרך שהובלת, וצועדת בה.
אני נרגשת, פסעתי בדרך לא מוכרת.. פרצתי מחסומים ואני בחיים..
ואני רגועה וטוב לי!
מרגישה מושלמת הכי מאי פעם.
מסופקת.
ביצעתי!
לפני 8 שנים. 30 בדצמבר 2015 בשעה 13:19
ולפעמים, בימים עמוסים..
כשאני לא עומדת במטלות שלך, הלב שלי דופק מפחד.
אני מפחדת.
אני מפחדת מהאכזבה שלך ממני.
אני מפחדת מהגל החמוץ הזה שיעבור לך בראש שאני לא מספיק צייתנית.
ואני צייתנית!
אני נושמת כל הוראה ומתרגשת מכל אמירה שלך.
כשאני מרצה אותך אני מגיעה לשלימות שלי, תחושת הסיפוק בעשייה מחלחלת לי בגוף והעשייה מגרה את כל החושים שלי ברגעים כאלה אני מרגישה את שליטתך בי ואת האדנות שלך ביתר שאת.
אני שפחה טובה גם אם לא ביצעתי הכל...
לפני 8 שנים. 27 בדצמבר 2015 בשעה 13:50
כשתחושת הכאב לופתת אותי אני לרגע רוצה להסיר את הגורם המכאיב ולהמשיך הלאה..
אבל כשאני יודעת שההוראה היתה שלך, והכאב הוא למענך, כושר ספיגת הכאב שלי עולה ואני מזהה שאני מסוגלת להכיל כאב הרבה יותר ממה שאני חושבת.
וכשאני כואבת למענך אני מרגישה שהגוף שלי מתעורר פתאום ורטוב לי...
לפני 8 שנים. 25 בדצמבר 2015 בשעה 7:20
הביטחון הזה שלך כשהצהרת הצהרות הזויות בעיני, בביטחון המלא הזה ללא מצמוץ עיניים, ערער לי את הביטחון בהצהרות שלי, החומות הבצורות שבניתי ומיגנתי את עצמי בהתמדה, נסדקו...
כבר לא הייתי בטוחה שאני זאת ששולטת בחוקים, הגבולות נפרצו נגד ציפיותי.
לימדת אותי סוד חשוב בשיווק והשגת דברים לחיים.
היום אני איישם!
היום אני אהיה אתה, מול מטרה שאני מציבה לעצמי, הביטחון הזה באמירה, ובמבט ילוו אותי שם, ואשיג את שלי!!
לפני 8 שנים. 24 בדצמבר 2015 בשעה 22:22
אותן עיניים נחושות שחיזקו את רוחי ונטעו בי ביטחון,
הן העיניים שהורידו אותי מטה ללא פשרות....
אותן העיניים המבינות, שידעו להביט על מפת סודותי בתיחכום ולירות הוראות מילוט,
הן אותן העיניים שציוו עלי להישיר מבט כשנמנעתי מלהביט....
והיום אני חזקה יותר.
בטוחה.