בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עמוד השדרה

תאור
לפני 9 שנים. 3 בספטמבר 2015 בשעה 17:26

טובות השתיים מן ה...

 

אחד

לפני 9 שנים. 3 בספטמבר 2015 בשעה 6:39

לראות אותך מתפתלת מכאב, ממתינה להצלפה הבאה.

מה אגיד...

 

הנבואה ניתנה לשוטים!

לפני 9 שנים. 30 באוגוסט 2015 בשעה 16:34

לפני שהייתי מתפטר...

הייתי סוגר,

לכל הקשקשנים,

את מיתרי הכול, את הגרונות עם הורידים...

מחקק לי חוק

בו אסור לצעוק

ולשוחח בפון בקולי קולות.

לא בין 14:00 ואף ב 16:00

בין הערביים ואל תוך הלילה.

הס!

דממה!

שקט בבקשה!!

 

לו הייתי ראש הממשלמה הייתי מתפטר....

לפני 9 שנים. 29 באוגוסט 2015 בשעה 19:55

 

אני!!!!!!!!!!!!!!

 


לא פגשתי מעולם את חור התחת שלה. 

המקום היה בשבילי כמו האריות בספארי בקיץ.  אין מצב שיזוז לאן שהו

 

לרדת לה היה משימה בלתי אפשרית. אפילו טום קרוז לא היה מצליח גם אם הוא היה בא עם כל התיק גאג'טים שלו. 

 

לירוק? תירק בפח , או מחוץ לבית

ספאנקים? שים ת'שיר של מדונה עם וורן באטיי. זה אמור להספיק

חבלים / קשירות / אטבים.... בובי עזוב'תי באמא שלך...הספיק לי לתלות כל הערב את הכביסה....

קללות או דיבורים מלוכלכים? תגיד נפלת  על הראש...מה נסגר איתך

מצצה לי איזה פעם פעמיים...נייר זכוכית היה עושה עבודה טובה יותר...

מזל שהתגרשתי (-:

לפני 9 שנים. 28 באוגוסט 2015 בשעה 15:03

הייתי מתפטר ...

לפני 9 שנים. 27 באוגוסט 2015 בשעה 7:18

14:14 אמצע אוגוסט..אני מתבונן על הכביש , על העוברים והולכים. העולם נמס מולי...האספלט סוחט את נפטו..האנשים נראים רזים יותר...מתבוססים בשלוליות של עצמם...

אני בקיוסק..קריר לי ונעים. נמצא ביקום המקביל שלי.

"אפשר ברד סגול"? שומע קול צפצפני מלמטה, מביט. שני ילדים. מכין להם..הנוזל משמיע קול פכפוך כשממלא להם את הכוסות...

"כמה זה הסנוויץ טונה" ? ( מי לעזאזל רוצה לאכול טונה פיכס בחום הזה"...

10...אני עונה בלי להרים את הראש...אין לי כוח להיות נחמד.

לוקח את הכסף ומכניס לקופה..ואז מביט בה. 

מולי עומדת הר אדם בצבע לבן. פרצופה אדום מהרחוב ורטוב מזיעה...חרדית. דוסית שמנעע בגודל ליוויתן לבן. עולה בי מחשבה משעשעת על כמות הסנוויצים שנשארו לי ...

"אפשר לשבת? יש לך מזגן פה" אומרת לי. "בטח, בשמחה. רוצה לשתות משו"? 

"תביא לי קולה בזכוכית". 

מתיישב לידה ..נאנח קצת. שיחה .מתלוננת על הבנקים, ועל החום...

אני עסוק בפה שלה..שנפתח ונסגר ובולס לפירורים שנופלים על השמלה שלה...היא לוגמת אחת רצינית מהבקבוק...

בום...לא. זה לא קרה. לא, לא..איןמצב סעמקק.

הליוויתן פלט עלי את הקולה..רסיסי לחמניה רטובה ודלוחה מעורבבים עם שאריות מיונז עגבניה וטונה מסריחה נמצאים על הפנים שלי...נוטף מהרוק שלה..מהריר...

היא נעמדת. "סליחה סליחה אני בשוק לא מאמינה שיו סורי..אלוקים אדירים.."

אני מביט בעצמי..מלוכלך ומטונף..מזוהם ומסריח ממיצי הקיבה שלה...תחושת קבס עולה..ריח נורא. 

אני מבקש ממנה להירגע. "זה בסדר, שתי מים.שבי. קורה. לא נורא. הכל בסדר"

אני מרים טלפון לעובד שלי שיבןא בזריזות..חייב לקפוץ לבית להתקלח ולהחליף בגדים..

 "אני חייבת לשכב רגע,לא מרגישה טוב". אני מציע לה לעלות אלי. גםכך אני עולה למקלחת. 

אנחנו עולים אלי...ומשוחחים קצת..מיליון ילדים יש לה..ומיליון קילו עודף..שומה ענקית שחורה על הצוואר..."תגיד, לא בשביל משו..אפשר לעזור לך במקלחת..זו אשמתי.." אני מביט בה בעיניים..והיא בי..בלי לעצור את עצמה היא דוחפת את הלשון שלה לתוכי...אנחנו מלקקים את הצחנה שלנו...שאריות של סנוויץ ורוק..וריר וזיעה...

אני מפיל אותה על הרצפה...קורע ממנה את הבגדים הענקיים שלה...כמה שכבות לעזאזל..והכל רטוב מזיעה...ומריח גוף מסריח..אני מתפשט ...והיא מזנקת על הזין שלי.דוחפת אותו עמוק עמוק לתוך הפה שלה...היא ענקית..והפה שלה מכיל את כל האיבר שלי...עדיין לובשת את התחתונים...ואני מבחין בפס חום קטן ליד החור של התחת...אני מגורה כל כך...ולא מעניין אותי כמה מסריח חור התחת שלה. אני מוציא אותה מהזין שלי..בכוח.

קם ומגלגל את גוש השומן הענק על בטנו. הרצפה רטובה מהזיעה שלה...אני אומר לה להשפיל את הראש מטה, ולפתוח את הלחיים של התחת שלה הכי חזק שהיא יכולה. 

אני נושם עמוק...

....

וצולל

ביצה טובענית...ריח גופרית חריף, יער עבות שחור ומסולסל המחובר בין שפתיהה התחתונות לפי הטבעת שלה...אני מסיט עם הלשון, חתיכות קטנות ורקובות של חוסר היגיינה מתפזרות בתוך פי. אני נאבק עם עצמי, עם הדחייה, עם הצורך לברוח מאחד...או לספק את תאוותי מאידך.

מוצץ ומלקק וטועם ומחדיר מענג ונושם ויורק ואוכל....חור התחת שלה הוא הפה שלי....הלשון שלי היא הצלחת....

מתחבר...כל כך קשה...כל כך הרבה פסגות שומן מפריעות לי...הלחיים שלה סוגרות על פני...והריח...והטעם...נורא...

מזכיר לי שירותים בהודו....מזכיר לי את ספינת השרימפס המקוללת...

אני נאבק ונאבק...ושומע אותה מאוננת כשלשוני בועלת אותה עמוק בפנים....אני סוחט את הכוס שלה....תופס את השפתיים ומסובב....צובט את הדגדגן...ובועל את חור התחת שלה עם הלשון....

כן...היא גומרת....כמו הטיטאניק שעולה על השרטון...היא גונחת בצרידות...רועדת ונוזלת....כל כך נוזלת....

בום....מציאות.

אני גומר. מנתק את עצמי ממנה....מסתכל עליה ורוצה למות.

נוזל שומני בצורת אדם לבן ומחוצקן ומקומט שוכב על ריצפתי....מי היא...מה היא עושה כאן....

מי אני....

היא מתלבשת...מבקשת סליחה...לא מאמינה לעצמה שזו היא...לא מאמינה שזה קרה לה....

אני מחייך לי בלב....

נפרד ממנה לשלום

ומקיא את כולי