the pits

כאן קל יותר להיות מי שאתה באמת.להתקלף מהמסכות אפילו שאני בזהות בדויה.

להתחרמן לגמור ולזיין את כולן בדמיון ואף אחת.

חופש אמיתי.

וכיף לי.

The most faithful love relationship is between a smoker and his cigarette.

He lights her up,

She burns for him,

she dies for him,

he dies for her....

עם שיפור שלי....

סקס מין זיונים זימה רטיבות חרמנות זין וכוס שנפגשים.שפתיים שאוכלות אחת את השניה בטירוף.לא יכולות לשבוע מהמגע מהטעם מהריח המשכר של בן הזוג שלא בא לך שילך.שלא יעלה הבוקר.שנישאר ככה.

לישון כפיות.

לקום בבוקר ולהריח את בן הזוג לידך קרוב.לגלות זקפת בוקר ולא לחשוב פעמיים להתקרב להצמיד לקבל חיוך בזוית הפה של בוקר טוב אתה מוזמן להיכנס.חיכיתי לך כל הלילה מהשניה שיצאת ממני.ליטופים בכל הגוף.

הסתערות מלאה...

זאת אהבה.

מה הקטע של נשים פתאום להתהפך.

כולה מתכתבים באתר הכרויות.

תשמע הקשר בינינו לא ילך.

מי בקשר איתך חתיכת מטומטמת???

הייתי צריך להוציא.

מעניין מה היה קורה אם כל המחשבות של האנשים שמחמירים עם עצמם היום היו הופכות להצלפות של שוט?

היית עובר ברחוב וקולות של סשנים עצבניים היו נשמעים מכל חלון.ובמיוחד מבתי הכנסת.

פפפפווופפפשששש....

פפפפפוווופפפששש....

חטאנו פשענו סלח לנו...

פפפפוווופפפשששש...

מחשבות של התחלת צום.

כן אני צם.

אל תשאלו למה.

ככה.

כוחו של הרגל.

אני אמנם חדש באתר אבל עוסק שנים רבות בנושא האלימות.

מנסה להבין את היחסים ביני לבין האלימות שבי.

מנסה לכוונן את עצמי ולכייל את הרגש להבדיל בקו הדק בין הרגשות שנוטים להתערבב.

בטח ובטח ברגע שהיצרים מתלהטים וגואים ומציפים.

צפיתי בסרטונים לא מעטים ובכמה מופעים ואני מתקשה לקבל שזה שקיבל או קיבלה את המכות באמת באמת נהנה מהם.

לא יכול לשפוט.לא הייתי במקום הזה.

אני אישית נהנה מהריגוש מהציפייה מההרגשה שהצד השני מתרגש ממה שעומד לקרות.

מהביטחון שיש מהצד השני בכך שלא אעשה משהו שלא מקובל על שנינו.מהקבלה המוחלטת.

הרגשת מחנק מהתרגשות, חוסר אויר.

הצד הפיזי מגיע והוא חד חזק נוקשה אגרסיבי.נשלט.בעוצמות,במשך.

תוך בדיקה שהצד השני נמצא איתי על אותו הגל.

זה אני.

מאיר אריאל קטע מנשל הנחש:

עני ורש ומרושרש,
מביט בנשל הנחש.
לו רק יכולתי גם אני כך להגיח.
בהשילי בלי כל חשש,
תרבות של עור אשר יבש,
וכמו חדש למחוז חפצי אגיע.

למה צריך להיות לבד כשנפרדים?מה אי אפשר להיות ביחד?

מביט על זוגות שמטיילים ביחד בנמל.מצד אחד קצת מקנא.

מצד שני כרגע אני חופשי ומאושר...בערך.הפוסט הקודם אומר אחרת.

מסתובב לי בנמל ומטעין את עצמי לשבוע שמחכה.עושה מעין תשליך תמידי של הרע הכבד המכעיס המרגיז.ומכניס רוגע ושלווה שקט והמיית גלים.

הכי אני אוהב כשהים סוער.אז אנחנו באותו הגל.

הרעש הפנימי והחיצוני כמעט שווים.

עושה לי טוב לבוא לים.

רק אם אפשר לתאם שלא יהיו זוגות באותו הזמן?קצת התחשבות?אההה?

לפני כמה שנים הרגשתי שאלוהים קורא לי לבית הכנסת.לבשתי לבן בראש השנה מלא כוונה תום ואמונה הלכתי לבית הכנסת.

שנים שלא הייתי.כמה מוזר היה.הרגשה של התעלות.של קדושה מדומה.הידע שלי בהרגלי בית הכנסת בסיסי ביותר וכל דקה נזקקתי לעזרת הסובבים אותי במציאת המקום הנכון בסידור.ההרגשה הפכה לא נעימה מרגע לרגע.ממש אאוטסיידר.אבל אני יהודי ורוצה להיות חלק ממשהו.כן אבל לא אצלינו.כאן אתה לא רצוי.כמובן שזה לא נאמר מפורשות אבל העיניים המבטים ושפת הגוף אמרו הכל.מיותר לציין שמאז לא חזרתי.הספיק לי...

החיפוש אחר הדומה לנו ההשתייכות לקבוצה שבה תרגיש חופשי ונכון היא קמיהה תמידית.

תודה לכם על ההרגשה המחבקת והמקום שפיניתם לי כאן.

אני אמנם בזהות בדויה אבל מרגיש הכי ערום בעולם.וטוב לי.שנה טובה.

לזיין לזיין לזיין לזיין לזיין....

את זה אני שומע כל הזמן.

קול מטריד באחורי הראש עם מגאפון צועק לי כל היום.

כנראה שזה כך אצל הגברים...

ברוב הימים הזין שלי מקשיב לקול ונמתח לדום מתוח.

לפעמים לא.

מה עושה את ההבדל?

שאלת מליון הדולר.

בימים הראשונים שנכנסתי לכאן הייתי בשוק מעצמי.

אני אדם אגרסיבי מטבעי.

מסוגל לעדינות ורוך אבל בלהט הרגע אני חייב להגביר לתפוס חזק.להשתולל.

להפסיק.לשלוט.למעוך.לתת ביס.לגמור בשאגה כמו אריה.

אחרי שנים עם בת זוג קבועה שלא הבינה מה עובר עליי.

וחשבה שאני רוצה להכאיב לה.

לא הבינה שאני פשוט נהנה.

רוצה עוד.

עוד

עוד

עוד...